black & white

𝕡𝕒𝕣𝕥 𝕟𝕚𝕟𝕖 (𝟿)

התעוררתי מסתנוורת מהאור שפרץ מהחלון לחדר ופגע בסדינים הלבנים שעל המטה... הסתכלתי מהחלון רואה את הנוף של העצים וחוף הים ליד... קמתי למקלחת מתרעננת מהבוקר הזה וגם מהלילה ובמקום לצאת מהחדר חזרתי חזרה מתחת לשמיכות מנסה להעביר את הזמן שלי... זמזמתי לעצמי קצת שירים והתעסקתי בשיער... כמה זמן בן אדם יכול להחזיק ככה על המטה בלי לעשות כלום? חמש דקות? עשר דקות? שעה? ישבתי שם לפחות שלוש שעות עד שהוא פתח את הדלת ונכנס פנימה... ״מה את עושה?״ הוא שאל מתיישב לידי מחזיק בידו את שיערי שעד עכשיו היתעסקתי בו ״כלום...״ מלמלתי בשקט ממשיכה להרכין את ראשי ״את יכולה להרים את הראש?״ הוא שאל והרמתי את ראשי מעט מביטה מהחלון מתעלמת ממנו ״קייט! את מזלזלת בי?!״ הוא שאל משחרר את התלתל של שיערי מידו ומיד הנדתי בראשי יוצרת איתו קשר עין... אני חושבת שלא עשיתי את זה מאז היום ההוא בספה אצלי בבית... כמעט שחכתי מה התחושה... ״ככה יותר טוב...״ הוא ליטף את פניי והחזקתי את עצמי כול כך שלא להעיף את היד שלו ממני ״ד... דיי״ מלמלתי מובכת זזה מעט אחורה לא יכולתי להחזיק יותר... אני לא יכולה להסתכל על העיניים שלו... הן נראות לי מצד אחד עיניים סגורות ואטומות כאלו אבל מצד שני כאילו מתחתיהן יש רחמים... הן מפחידות אותי... ״טוב... בכול מקרא... היום יוצאים... אסור לך להיות סגורה פה כול היום...״ הוא אמר קם מתקדם אל הדלת ״לאן?״ שאלתי שנייה לפניי שיצא ״מסעדה״ הוא ענה ממשיך ללכת ״אני לא רוצה ללכת!״ צעקתי לעברו אחריי שיצא והוא חזר חזרה ״מה אמרת?״ הוא אמר ונשמתי נשימה עמוקה ״אני לא רוצה ללכת...״ חזרתי על מה שאמרתי בטון שקט ״זה היה נשמע לך כמו הצעה?״ הוא אמר בטון כועס והנדתי בראשי ״יופי! את באה! נצא בערב! עד אז אל תצאי מהחדר שלך!״ הוא טרק את הדלת בכעס כניראה בגלל שסירבתי והלך משם... נשכבתי מניחה את ראשי מתחת לכרית והתחלתי לבכות... רציתי לשכנע את עצמי שהוא לא יכול להכריח אותי לבוא איתו אבל הוא כן יכול... הוא יכול לעשות כרצונו וזה עוד יותר תסכל אותי... פתחתי את הארון מוציאה ממנו שקית שהייתה שם... נפלתי על הרצפה בבום מרוב הלם... זרקתי את השקית רחוק ממני ונכנסתי לחדר האמבטיה סוגרת את הדלת וננעלת בפנים מתחילה לבכות... ״קייט?״ הוא נכנס לחדר ולא עניתי לו... הוא הרים את השקית ואז שמעתי את הדלת נסגרת... יצאתי מחדר האמבטיה... אני לא רוצה לראות יותר את מה שראיתי בשקית הזו! אני לא יכולה אפילו לדמיין את זה! זה לא יקרא! זה הגבול מבחינתי! אני לא אלבש את זה! צמרמורות של גועל וכעס עוברות לי בגוף רק מהמחשבה! פתחתי את הארון מחפשת עוד סימנים למה שהיה בשקית שלמזלי נעלמה מהחדר שלי... אני לא מאמינה שקראתי לזה החדר שלי... בילגנתי את כול הארון ולמזלי לא היה שום זכר למשהו שקשור לשקית הזו! נכנסתי לחדר האמבטיה מביטה במראה שוטפת את הפנים מנסה להרגיע את עצמי... זה סרט! זה לא הגיוני! אני כמו דמות מסרט! נגמרת דרמה אחת אז מגיעה אחת אחרת... העפתי את כול מה שהיה על הכיור בכעס בתנופה וכלי החרסינה של הסבון התנפץ על הרצפה והסבון התחיל לנזול על הריצפה והגיע לכפות הרגליים שלי... רקעתי על חתיכות החרסינה בכעס נחתכת ומתעלמת מהכאב... זה כאב לי פחות מאשר המחשבה על מה שראיתי... התחלתי לדמם והבנתי שאני צריכה להרגיע את עצמי... הכנסתי את הפצעים מתחת לזרם מים ששטף הכול... לא יכולתי יותר להישאר בחדר זה הטריף אותי! יצאתי מהחדר משאירה את כתמי הדם והסבון וכלי החרסינה המנופץ על הרצפה בחוסר יחס... הפרקט החום התלכלך בדם כשהלכתי בו קודם אבל אפילו להעביר סמרטוט לא רציתי... שישאר שם... לא אכפת לי! יצאתי מהחדר יורדת למטה ולא ראיתי זכר ללוק... יותר טוב! שיעלם לי מהעין... כי אם אראה אותו עכשיו אני אתקוף אותו בשאלות על מה שראיתי.... ירדתי למטה לסלון רואה יציאה למרפסת חשבתי שקצת אויר יעשה לי טוב אז יצאתי יושבת על אחד הכיסאות מסתכל סביבי על הגינה היפייפיה שהייתה סביבי...

נקודת מבט לוק:
לפי הרעש ידעתי שהיא נבהלה ממה שראתה בשקית... אבל לא הבנתי ממה היא מופתעת? היא הריי ידעה את זה... כשנכנסתי ראיתי שהיא נעלה את עצמה במקלחת אבל רציתי לתת לה קצת להרגע ולעכל את זה... אם הייתי נכנס היא הייתה צועקת... לקחתי את השקית ויצאתי מעלים את זה ממנה שלא תראה את זה שוב עד שהיום יגיע... אחריי כמה דקות נשמע צליל של זכוכית נשברת... חשבתי שאחד מהמנקים בבית שברו משהו ועכשיו ינקו את זה אז לא עליתי לשם... אבל כשראיתי שאף אחד לא יורד נלחצתי... הסתובבתי בבית מחפש את אחד מהמנקים ״כן אדוני?״ הם הופתעו כשראו אותי יוצא לחצר האחורית מגלה שהם מנקים את החלונות מבחוץ ״שמעתי רעש של זכוכית נשברת מה זה היה?״ שאלתי והמנקה מולי קיווץ את גבותיו בשאלה עיניי נפתחו בלחץ והנהנתי משדר להם שהכול בסדר ומיד כשנכנסתי רצתי למעלה נכנס בתנופה לחדר של קייט... התקדמתי לחדר האמבטיה רואה כתמי דם על הפרקט... ״קייט!״ צעקתי בבהלה נכנס לחדר האמבטיה מגלה חרסינה שבורה סבון שנזל על כול הרצפה וכתמי דם מסביב להכול... ״קייט... מה עשית?!״ צעקתי בלחץ מתחיל לרוץ בכול הבית מחפש אחריה... היא רוצה לשגע אותי? ״תמצאו אותה! עכשיו!״ צעקתי על השומרים בכניסה לבית ״הכול בסדר אדוני?״ הם אמרו בבהלה ״חשד לנסיון התאבדות או פציעה!״ עיניהם נפתחו בלחץ והם התחילו להתרוצץ בכול הבית... לקחתי את הטלפון שלי מתקדם לחייג לגרין... יצאתי למרפסת כדיי למצוא מקום שקט להסביר לגרין את מה שקרה אבל אז ראיתי אותה! ״מה נראה לך שאת עושה?״ צעקתי עליה בכעס ״מ...מה?-״ היא גמגמה בלחץ ״את יודעת שכולם בבית מחפשים אותך? מה זה הדם הזה בחדר שלך?״ הפנתי אליה כול כך הרבה שאלות והיא נראתה כול כך אבודה... ״תפסיקי לעשות שטויות! תכנסי פנימה!״ הרמתי את קולי והיא נכנסה ומיד תפסתי את אחד השומרים אומר לו לבטל את נוהל החיפוש... ״אמרתי לך להישאר בחדר שלך עד שנצא!״ הרמתי את קולי
״לא יכולתי!......-