נקודת מבט קייט:
העברתי את הלילה על הספה בסלון... זה בסדר זה לא כאילו באמת ישנתי... רעדתי... לא ידעתי מה יהיה עם החיים שלי עכשיו... מה יקרה אם לא אסכים? הוא יפוצץ לי את הראש? ומה אבא שלי יעשה? יעמוד מהצד ויריע לו? בהמשך הלילה קיבלתי הסברים מתיאו... מפה לשם הבנתי שאני סוג של חפץ שהעבירו בגלל חובות... אבל מה שישב לי על הלב והדהד לי בראש זה שאבא שלי רצח בן אדם... והבן אדם הזה זה אבא של לוק... שבקרוב יהיה בעלי... כניראה... אחריי הכול זה תלוי ברצון שלו... הוא יוכל לעשות מה שירצה... אני בטוחה שהוא ינקום דרכי... הוא יתעלל בי כדיי לגרום לאבי להיתחרט על מה שעשה... למרות שלדעתי זה לא יפריע לו בכלל... מצידו שאמות... אני חסרת תועלת עבורו... בבוקר לוק הגיע... ראיתי שהוא משתדל להיות חמוד... הוא הפחית בדיבורים... נתן לאבא שלי ולאחי לתת את ההסברים ובנתיים הוא הסתכל עליי ובחן אותי... תמיד יש לי תחושה שהוא מסתכל על העיניים שלי כאילו רואה שם משהו נסתר... כבר ידוע לי זה שצבע העיניים שלי הוא לא רגיל ומעלה הרבה שאלות אבל... זה לא נראה כאילו הוא מתעמק רק בצבע שלהן... "בסדר..." מלמלתי בשקט והם הסתכלו עליי בהלם... "אבל... אני רוצה להמשיך בעבודה שלי... בבקשה..." כבר ידעתי מראש לפנות אל לוק... ולהפתעתי הוא הנהן... אחריי כמה שעות של הסברים ונסיון לגרום לי לרחם על אבא שלי ולא לשנוא אותו יצאתי מהבית יחד עם לוק... בהתחלה התקדמתי החוצה כאילו שלא אכפת לי... אבל ברגע שעמדתי ליד הרכב התפרצתי... "היי... קייט... תסתכלי עליי... הכול בסדר אני לא יעשה לך כלום אני נשבע לך!" הוא הרים את ראשי והחזיק את ידי... נכנסתי לרכב והבטתי דרך החלון כשהגענו עמדנו ליד בית ענק! פשוט ענק! נכנסנו פנימה ומעבר לגודל שלו הוא גם היה יפייפה רובו היה לבן והרהיטים היו שילוב יפייפה של זהב כסף ושחור ״אני שמח לראות שאת אוהבת..״ לוק העיר אותי מההלם ששהיתי בו ״בואי עוד לא ראית הכול...״ הוא אמר מושיט את ידו לעברי מחייך נתתי לו את ידי עולה איתו אל הקומה השנייה של הבית המדרגות היו שקופות עשויות מזכוכית חזקה כולשהי ובסוף כול מדרכה היה פס כסוף יפייפה כשהגענו למעלה הגענו למסדרון גדול הסתכלתי שמאלה ושם הייתה רק דלת אחת ״היי קייט!״ הוא קרא לי והסתובבתי אליו ״לשם אל תכנסי״ הנהנתי ממשיכה ללכת אחריו בסוף המסדרון עמדה דלת גדולה ולבנה והידית הייתה כסופה ״תפתחי״ פתחתי בעדינות את הדלת ״וואו...״ לא ציפיתי לזה... נכנסתי לתוך החדר הגדול והיפייפה שהיה מולי... בצד ימין הייתה מיטה גדולה עם מצעים שחורים לבנים ממול למיטה היה ארון גדול לבן והקיר הגדול בחדר היה עיסוי מזכוכית שקופה שמשקיפה לנוף מדהים... את קיר הזכוכית כיסה וילון ארוך יפייפה בצבע שחור עם עיצובים כסופים והרצפה הייתה פרקט לבן עם דוגמא של שיש... בחדר היה יפייפה אבל רחוק מלהיות בית... אי אפשר להשוות בכלל בין הבית הקטנטן שלי לאחוזה הזו... ״אהבת?״ הוא שם את ידו על כתפי והסתובבתי אליו ״הבית הזה יפייפה״ עניתי מחייכת ״אני שמח... טוב תרגישי בנוח...״ הוא אמר יוצא מהחדר סוגר את הדלת התיישבתי על המטה ושמתי לב לדלת שלא ראיתי קודם בתוך החדר פתחתי אותה מגלה חדר אמבטיה ענק מלא סבונים בריחות יחודיים ועל הדלת היה תלוי חלוק לבן סגרתי את דלת החדר והורדתי את בגדיי נכנסת למקלחת המים היו חמים ונעימים והזרם היה נעים כול כך... אחריי כמה דקות כבר חששתי שלוק ידאג אז יצאתי מהר לחדר ופתחתי את הארון הוא היה ענק מלא בבגדים הוא היה מחולק לפי צבעים סוגים ועונות צד ימין של הארון היה חורפי וצד שמאל קיצי לקחתי פוטר שחור גדול מצד ימין ומכנס פיג׳מה קצר מצד שמאל התיישבתי מול שידת האיפור הקטנה שעמדה בחדר וסידרתי את שיערי בעזרת קרם (ככה זה כשאת מתולתלת) וחייכתי לעצמי... זה לא מה שדימיינתי הוא דיי נחמד ואפילו מפנק ״קייט קדימה תצאי!״ הוא דפק על הדלת וקמתי פותחת אותה ״אוו היי״ הוא אמר מביט בי בהלם ״עשיתי משהו לא בסדר?״ שאלתי בחשש ״אוו לא ממש לא הכול בסדר פשוט חשבתי שתירצי לאכול״ הוא אמר מושיט את ידו אל המכנס שלי ״תחליפי את זה אני לא מוכן שהמשרתים למטה יראו אותך ככה״ הבטתי בו בהלם ״מה למה-״ הוא קטע אותי ״תעשי את זה בלי לשאול שאלות מיותרות״ הוא אמר והנהנתי האמת שלא היה לי אכפת ממילא היה מספיק קר בשביל מכנס ארוך... נכנסתי פנימה לובשת טייץ ארוך בצבע שחור וירדתי למטה ״את ממש אוהבת את הצבע הזה אהה?״ הוא שאל וגיחחתי מהנהנת ״הוא מחמיא לך״ הוא אמר מזיז חתיכה משיערי אל מאחורי האוזן שלי האמת הייתי מופתעת מזה... ״ארוחת בוקר לפי התפריט שביקשת אדוני״ איש במדים לבנים ומגש ענק ביד פנה אל לוק ״תודה אלכס תניח את זה פה״ לוק אמר ומי שהתברר כי שמו אלכס עשה לפי דבריו ״תוכלי אני מבטיח שלא תתאכזבי״ הוא אמר והנהנתי טועמת ממה שהונח בצלחת מולי ״וואו זה באמת ממש טעים״ אמרתי ושמתי לב פתאום שהפרצוף שבו לוק מביט בי הוא מופתע ״הכול בסדר?״ הוא שאל עוזב את הצלחת שלו ״כן... למה?״ שאלתי עוזבת גם אני את שלי ״למה?! אולי כי אבא שלך מכר אותך אולי כי את בבית שזר לך בלי שום דבר מוכר לך אולי כי כול החיים שלך בזה הרגע השתנו!״ נשמתי עמוק לפניי שעניתי ״אני מצטערת שאני לא נותנת למצב לדכא אותי... שלא תחשוב שאני מרוצה אני פשוט... פשוט...-״ הוא קטע אותי ״פשוט מה קייטי?״ הוא שאל ״פשוט כול החיים הייתי צריכה לזייף אושר... אושר והישרדות ושהכול ורוד ויפייפה בזמן שהכול שחור!! בזמן שהחיים שלי קורסים עלי! אמא שלי מתה לוק! ואף אחד לא נתן לי הסבר... אפילו לא נתנו לי להיות בקבורה... נעמדתי מול קבר קר וחיבקתי את הדודות שלי... ניחמתי את המשפחה ומה איתי?! אתם חושבים שלי קל?! שקל לי שאבא שלי ואחי זרקו אותי לממן את עצמי ולגור לבד בגיל 16?! שאני נהנת מהידיעה שנשרתי מהלימודים! שאני מנקה שירותים מחורבנים בבית מלון! לא קל לי לוק!! אז סליחה שאני משדרת לך שאני מאושרת פה! זה פשוט הדבר היחיד שיכולתי לשדר לאנשים בשלוש השנים האחרונות... נימכרתי... נמכרתי על ידיי אבא שלי הרוצח ואח שלי... ואני אתמודד עם זה!! אין לי משהו אחר לעשות...״
![](https://img.wattpad.com/cover/197510461-288-k297256.jpg)
YOU ARE READING
black & white
Mystery / Thrillerלא חשבתי שלמישהו יש שליטה ככה על החיים שלי... עכשיו במבט לאחור אני מבינה כמה שאני תמימה... נתתי להם לשלוט בי כמו בובה על חוט דווקא כשחשבתי שאף אחד לא יכול להחליט לי מה מתיי ואיך... ·~·~·~·~·~·~··~ "את תלכי איתו ואת לא תעשי גם בעיות!" לא חשבתי שהוא...