אני מתקדמת לדלת בכעס כשלפתע היא נפתחת ולוק עומד מולי ״הכל בסדר?״ הוא שאל ״כן... סתם אני פשוט רוצה כבר ללכת...״ אני ממלמלת בשקט רואה את לוק מביט מסביב קולט את קים בעין ״מה היא כבר אמרה?״ הוא שואל מעביר את ידו על פניי אך אני מזיזה את ידו ״לא משהו מיוחד...״ אני אומרת בשקט ״אוקי... בכל מקרא אנחנו נפגש היום עם דניאל ואמה״ לוק אומר כשאנחנו נכנסים לרכב ״מה? למה?!״ אני שואלת בלחץ כשאני נזכרת באותו דניאל... ״משהו לא בסדר? דווקה ראיתי שאת ואמה התחברתן״ הוא אומר מביט בי לרגע ״כן סתם... לא משנה!״ אני לא רוצה לדבר על זה... ״אוקיי...״ הוא אומר וממשיך לנסוע ״איפה?״ אני שואלת ״פאב קטן פה באיזור״ הוא אומר ואני מהנהנת ״את בטוחה שזה בסדר?״ הוא שואל ואני מיד מהנהנת...
***
את שאר היום העברתי סגורה בחדר... לא רציתי לחשוב על כלום... אבל כשהגיע הערב לוק הופיע ואמר לי להתחיל להתארגן... החלקתי את שיערי ולבשתי שמלה בצבע שחור שהגיעה לי עד אמצע היריכיים מביטה במראה ומתחילה להתאפר איפור עדין... ״מוכנה?״ הוא הופיע בחדרי והנהנתי ״תנסי להנות היום אוקיי?״ הוא נעמד מאחורי אל מול המראה ואני מביטה בהשתקפות שלו מאחורי ״אוקיי...״ אני ממלמלת ומתחמקת החוצה מהחדר ״אני יכולה לקחת איתי את הטלפון?״ אני שואלת ״עדיף שישאר כאן״ לוק אומר ואני מהנהנת מניחה את הטלפון שלי חזרה על המדף ויוצאת החוצה אל הרכב שחונה בחוץ ״הבאת נהג?״ אני שואלת את לוק כשאנחנו מתקדמים לרכב ״אני מתכוון לשתות היום אז הייתי צריך לדאוג למישהו שינהג״ הוא אמר והנהנתי... כשהגענו לפאב דניאל ואמה כבר היו בפנים ומצאתי את עצמי מחבקת את אמה ״היי״ היא אומרת לי בחיוך ״היי...״ אני מחזירה אליה חיוך קטן ״את בסדר?״ היא שאלה בחיוך תומך ״כן... אני חושבת...״ אמרתי מתיישבת לידה כששניי הגברים התיישבו לצידנו ״הוא מתנהג אלייך יפה?״ היא שאלה והנהנתי ״בואי לשירותים שנוכל לדבר בלי שהם ישמעו״ אמרתי והיא הנהנה ״לאן זה?״ דניאל הזה שואל אותה בתקיפות ״לשירותים״ היא עונה בשקט והוא מהנהן ״הוא כבר דיבר איתך על החתונה?״ היא שואלת כששתינו מתחילות לשחק עם השיער מול המראה ״לא... הוא לא הזכיר את זה...״ אמרתי בשקט ״ואת שמחה שהוא לא אמר על זה כלום?״ היא שואלת ״כן בטח! אין בי שום רצון להתחתן איתו... אין לי אפילו רצון לחיות איתו באותו הבית...״ אני אומרת מיד ״עצוב לי שזה ככה... הריי זה יקרה... לא כדיי שלפחות תנסי לאיתאהב בו?״ היא שואלת אותי ״אני לא חושבת שאני מסוגלת....״ אני עונה והיא מהנהנת בעצב ושתינו יוצאות החוצה ״היי קייט!״ לוק קורא לעברי ואני מתקדמת לעברו ״הזמנתי לך לשתות!״ הוא מושיט לעברי כוס קטנה עם נוזל שקוף ״אני לא בגיל המתאים...״ אני ממלמלת ״אין לך מה לדאוג בקשר לזה...״ הוא לחש באוזני וציחקק מניח את הכוס בידי ״או...אוקיי...״ אני ממלמת ולוקחת את הכוס מידו שותה את כולה בלגימה אחת ממש כמו בסרטים... אני חושבת שקוראים לזה צ׳ייסר... אני לא מבינה גדולה כל כך בכל מה שקשור באלכוהול ״אוו אני רואה שהכלבה שלך התחילה לשתות״ דניאל אמר וגיחך ״תשתוק דניאל!״ לוק הרים מעט את קולו ״אויש באמת לוק... אתה מגן עליה? לאן הגעת?!״ דניאל צוחק בזילזול ולוק מגלגל את עיניו ממשיך לשתות מהבירה שבידו ״תראו תראו...״ אני שומעת קול מאחורינו וכולנו מסתובבים פוגשים בפניהם של בריאן ומייקל... ״מה אתם עושים פה?״ לוק שואל ומביט לעברי ״כניראה מה שאתם עושים פה״ מייקל עונה בתחכום ומניף את הכוס שלו כלפיי מעלה ״נו איך היה הפגישה עם הזבל?״ בריאן אומר ומתיישב ליד לוק ״בטח הוא לקח איתו את הבן המתלהב שלו״ דניאל אמר בצחוק מלגלג ״אכפת לכם? אתם מדברים פה על המשפחה שלי!״ אולי זה האלכוהול או אולי זה סתם כי אני מטומטמת! אבל איכשהו מצאתי את האומץ לצעוק על הרביעייה הזו... ״כן כלבה זה ידוע! ובדיוק בגלל שזה אבא שלך את פה! רק מזכיר לך שאדון אבל׳ה שלך הוא זה שמסר אותך!״ בריאן אומר ״בריאן תשתוק!״ לוק אומר בתוקפנות ״את יודעת? הוא אפילו התעקש שלוק יקח אות-״ קולו של בריאן נקטע ״בריאן תשתוק!!״ לוק צועק הפעם ובריאן מביט בו בכעס ״כניראה שאבל׳ה ידע שלא יצא מהבית שלו כלום חוץ מזונה מתלהבת!!״ בריאן אומר אך מבטו ממוקד בלוק שמביט בו חזרה באותו המבט ״הריי... כולנו יודעים מי הייתה אמא של-״ בריאן אומר אך קולו נקטע כשלוק קם ממקומו ומעיף אותו לרצפה באגרוף אחד בלבד ״בן של זונה!״ בריאן צועק וקם מהרצפה לכיוון לוק ״אתה מטומטם או משהו?״ מייקל צועק לעבר בריאן מה שהפתיע אותי... למרות שאני חושבת שהוא דיבר על העובדה שבריאן כמעט הלך איתו מכות הרגע כי בריאן הביט בלוק במבט אומנם כועס אך גם מפוחד שכזה... הייתי בטוחה שבריאן ילך משם או שלפחות אנחנו נעוף משם אבל במקום זה כולנו חזרנו לשבת ״מה זה היה לעזאזל?״ אמה לחשה לעברי ״אין לי מושג...״ אני אומרת מעבירה את מבטי אל לוק שמסתבר מביט בי גם כן... ״זה רק אני או שרועש פה מידיי?״ דניאל אומר לפתע ״כן גם לדעתי!״ בריאן אומר מיד ״בואו אני אשלם הפעם!״ מייקל אומר וארבעתם קמים ממקומם ואני ואמה מיד אחריהם כשהם נכנסים לחדר שעמד בפאב שבכניסה שלו שניי שומרים מנופחים... מייקל שם בידם את הכסף והם פתחו בפנינו את הוילון האדום שעמד בכניסה ונכנסו פנימה לחדר גדול עם תאורה מעומעמת בצבע אדום וספות אדומות עמדו בחדר ״שנשב?״ בריאן אמר בתחכום וארבעת הבנים התיישבו וכמובן... אין לי מושג איך לא חשבתי על זה קודם... לא נותר אפילו לא מקום אחד... ״בואי לכאן״ אני שומעת את לוק לוחש לעברי כשאני נשארת האחרונה שעומדת ״שבי כאן״ הוא אומר מצביע על משענת היד שליד המקום שלו ״אתה בטוח?״ אני שואלת והוא מהנהן ״אוקיי...״ אני ממלמלת ומתיישבת ואמה שיושבת על רגלו של דניאל מביטה בי בהלם ״אז מה איפה נטלי ושרון?״ דניאל שואל את מייקל ובריאן ״מה אתה חושב? נעולות בחדרים שלהן״ הם צוחקים בזלזול ״ואיפה אדם?״ לוק שואל ״מצא על מה להעניש את הקטנה שלו...״ מייקל אומר בזלזול ״הוא לא חושב שהוא מגזים איתה? אחריי הכל אבא שלה אדם חזק!״ לוק אמר נשען אחורה ופורס את ידיו על הספה כך שאחת מידיו מונחת מאחוריי אך לא נוגעת בי ״גם אבא שלך היה!״ בריאן אומר ומגלגל את עיניו ״אני מבין שאהבת את אבא שלי! אני יודע על השותפות האחרונה שלו עם המשפחה שלך אבל דברים קורים בריאן!״ לוק אומר ובריאן מגלגל את עיניו ״אבל אלו דברים שלא היו אמורים לקרות!״ הוא אומר בטון יחסית שקט
״ואתה כמובן אדוני המנופח תהיה זה שיחליט מה אמור לקרות נכון?!״
YOU ARE READING
black & white
Mistério / Suspenseלא חשבתי שלמישהו יש שליטה ככה על החיים שלי... עכשיו במבט לאחור אני מבינה כמה שאני תמימה... נתתי להם לשלוט בי כמו בובה על חוט דווקא כשחשבתי שאף אחד לא יכול להחליט לי מה מתיי ואיך... ·~·~·~·~·~·~··~ "את תלכי איתו ואת לא תעשי גם בעיות!" לא חשבתי שהוא...
