המוח המשוגע שלי (מתעדכן באיטיות/מוקפא)

פריקה

אז הפרק הזה יהיה קצת שונה מאחרים.

הוא יותר רציני...

הוא מדבר על נטייה מינית+ רגשות ותחושות שלי לגביי העולם והחברה 
(זה לא מדבר על הכחשה {טוב אליי רק טיפה}+ אפליות כלפיי הלהט"ב זה שונה ממה שתצפו)

אני לא יודעת אם מישהו יקרא את זה בכלל...
אבל אני צריכה לפרוק.

.

(קודם כול למי שלא יודע אם לא אמרתי את זה קודם אבחנו אותי כאותיסטית אספרגר)

אז מאז ומתמיד לא הרגשתי כמו כולם.
שאני אומרת את המילה הרגשתי אני מתכוונת ליטרלי במובן של רגשות שלא הרגשתי

גם בתור ילדה קטנה אמא שלי הייתה אומרת לי אני אוהבת אותך! ואני בתור הילדה שהייתי עניתי גם אני אוהבת אותך! אבל מעולם לא באמת  הרגשתי. אלה היו מילים ריקות עבורי.

במשך שנים המשכתי בהעמדת פנים הזאת.

ראיתי אנשים אחרים מדברים על אהבה, על חברות, או אפילו על שנאה, ולא הצלחתי להרגיש את הדברים האלה.

מעולם לא הצלחתי להתחבר לאנשים במובן הרגיל של חברות. ראיתי אנשים אחרים מתחברים זה לזה ראיתי את הקשר הזה והשתוקקתי לזה, אבל מעולם לא באמת הצלחתי לחוות חברות כזאת. כן היו לי חברים אבל אני לא חושבת שאפשר להגדיר את זה כחברות זו הייתה יותר תלות שלי בהם

גם שנאה לא הצלחתי להרגיש.
כן יצא לי לכעוס על אנשים עד שדמי התרתח, ויצא לי להיפגש באנשים מעצבנים מאוד, אבל אני לא יודעת אם זה באמת היה שנאה.

אני לא יודעת אם אני ככה כי אני אותיסטית או לא, או שבכלל החומה הרגשית שהפרידה ביני לבין שאר האנשים לא קיימת ויצירת דימיוני, אבל ככה זה. אני לא מישהו נוסף שהייתי יכולה להשוות את עצמי אליו.

בכול מקרה אני חושבת שהאבחון שלי כאותיסטית שגוי.
אני יודעת שאני משהו, אני רק לא חושבת אותיסטית.
זה לא בקטע של הכחשה. אני פשוט לא מרגישה ככה

אולי זה קצת בקטע של הכחשה לא יודעת

בנוסף אני גם מודעת לעצמי יותר מידיי

לא בקטע של מראה חיצוני...

בקטע נפשי יותר.
אני מנתחת את עצמי. זה משהו שאני עושה מגיל קטן.
מבחינת התנהגות. מבחינה נפשית. מבחינת אופי. כול מיני כאלה.
חלק כבר אמרתי כאן את אלא שלא אני אשמור לעצמי+כדיי לא להעמיס

אני לא יודעת אם אחרים עושים את זה... מאיך שאני רואה אחרים הם לא... אבל כמו שאמרתי ממקודם אין לי מישהו להשוות אליו

אז מאז ומתמיד הרגשתי את כול הדברים האלה... בין עם במודע ובין אם לא.
ויש לי עוד הרבה דברים לא פטורים לגביי