המוח המשוגע שלי (מתעדכן באיטיות/מוקפא)

רגעים של הזדהות 4#

אני די בטוחה שזה הרביעי😅
אני כול הזמן מתבלבלת ושוכחת.

טוב בכול מקרה זה רגע מפורסם מאוד שבוודאי קורה לכולנו מיליון פעם ביום יום-

תמיד שאני לא צריכה משהו, המשהו הזה תמיד מסתובב לי בין הרגליים אבל בדיוק ברגע שאני צריכה אותו, הוא פתאום נעלם.

קרה לי פעמיים ביומיים האחרונים אתמול שחיפשתי את הפלאפון שלי וידעתי איפה השארתי אותו בלילה במקום מדוייק מאוד (אירוע נדיר) על השולחן בסלון בלי הרבה סיכוי שמישהוא ייגע בו או ייקח אותו ולמחרת בבוקר הוא נעלם. חיפשתי בכמעט כול הבית גם מקומות שאין הרבה סיכוי שיהיה בהם לא מצאתי אותו. בסופו של דבר אח שלי מצא אותו בחדר שלו השד יודע איך הוא הגיע לשם ראו רגע של הזדהות הקודם. והיום רציתי לפרסם שיר מסויים (יש לי הרבה כאלה. אבל בלי לחן רק מילים) בספר השני שלי של 'שירים קטעי כתיבה ומחשבות על החיים' ולא מצאתי אותו. וזה ממש מעצבן כי ראיתי אותו ממש אתמול- אתמול מיינתי את כול המחברות הישנות שלי תלשתי מהן את העמודים עם כול השירים ודברים כאלה כדיי להכין את הדפים בערימה מסודרת ולהעביר אותם לקובץ במחשב וראיתי את השיר הזה.
אני מיינתי את כול הדפים האלה לערימות קטנות יותר, שאז הפכתי אותן לערימה גדולה כמו קלסר עם חוצצים בלי הקלסר ובלי החוצצים רק הדפים עצמם וחיפשתי בחלק של השירים ולא מצאתי את השיר הזה אז פירסמתי שיר אחר. מאוחר יותר אחריי שעברתי אחריי כול הדפים בערימה הגדולה המשותפת אחד אחד מצאתי בסופו של דבר את  השיר אבל רק אחריי שפריסמתי כבר שיר אחר... בקיצור מבאס

אם אתם רוצים לדעת (למרות שאני בספק אם מישהו מכם באמת רוצה אבל אני אספר בכול זאת) למה אני ערה בשעה כזאת מוקדמת (מוקדמת בשבילי, בתור מישהי שאוהבת לישון עד מאוחר) זה כי לא הלכתי לישון במהלך הלילה. אבל ששש אל תגלו לאמא שלי. היא חושבת שהגשם העיר אותי במהלך הלילה (זה הגיוני סך הכול כבר קרה פעם היה אצלינו גשם חזק הלילה בגבעתיים והמיטה שלי לייד קיר חיצוני עם חלון שהראש שלי לייד הקיר החיצוני אז אני שומעת ממש חזק את הגשם. הכי חזק בכול הבית כי הקירות שלי הם קירות גבס או משהו כזה קשה להסביר).
זה לא ששיחקתי בטלפון או משהו (כן שיחקתי בטלפון עד 3 בערך) אבל אחריי זה ביליתי שעות בהתבוננות בקירות ניסיון למצוא תנוחה נוחה ולנסות להירדם אבל בגלל שיש לי מחסור של מלטונין בדם לא הצלחתי להירדם. באופן. מפתיע אני עכשיו יחסית די עירנית לא מתה מעייפות בניגוד לרוב הלילות שבהם נשארתי ערה כול הלילה ואז נרדמתי בבוקר (טוב הבוקר עדיין צעיר).

נ.ב. לכו לקרוא את הספר האחר שלי שירים קטעי כתיבה ומחשבות על החיים. הוא לא נראה משהו אבל ההמשך משתפר בבקשה לכו תקראו (ואל תשכחו להצביע ולהגיב!) השקעתי בספר הזה המון. חשפתי שם דברים שלא חשפתי בפניי אף אחד (זה פשוט קל יותר לחשוף דברים שם מאשר במציאות) אני מתחננת שתלכו לקרוא בקושי יש לי קריאות שם וממש טיפה (ושאני מתכוונת לטיפה זה באמת ממש טיפונת) הצבעות ובמיוחד תגובות. אתם יכולים לסרב אבל לא הייתי מבקשת אלא אם כן זה היה משהו חשוב בשבילי.