Glowing Gold [yoonmin]-(מתורגם(בהקפאה

8

ג'ימין פיהק ויצא למטבח, משפשף את עיניו
"ישנת טוב?" שאל קול
"אה כן את-" ג'ימין עצר כשהבין שהוא מדבר עם הוסוק ולא עם יונגי.
"כן, ישנתי טוב"
"אני מצטער על אתמול" אמר הוסוק והניח צלחת בכיור
"יש לי דעות משלי אבל אני לא אמור לכפות עלייך אותם"
"גם אני מצטער... חשבתי על זה..." ג'ימין נאנח הוא לא רצה להגיד שהוא יספר ליונגי את האמת כי הוא לא רצה שהוסוק יכעס עליו אם ישנה את דעתו. הוסוק חייך

"אני שמח שאנחנו יכולים להיות שוב פעם חברים, הינה יש לך משהו על הפנים" הוסוק תפס סמרטוטרטוב וניגב את פניו של ג'ימין
"הרבה יותר טוב"
"מממ... תודה הובי" ג'ימין מימל מנומנם

"היי אולי אני יחזור לבלט?"
"אה באמת יש סיבה כלשהי שבגללה אתה רוצה?" שאל הוסוק
"לא ממש... פשוט חשבתי על זה ואני די מתגעגע"

"אה קמתם!" יונגי חייך לשתיים במטבח לפני שהסתכל על ג'ימין במבט מבולבל, הוסוק הסתובב והעמיד פנים שהוא ממשיך לשתוף כלים.
"למה אתה מסתכל עליי ככה?" שאל ג'ימין לפני שהבין, הוסוק ניגב את פניו.
ג'ימין השתמש בידו כדי לכסות את פניו.
"אהה כן! אההה וואו נראה שיש לי עוד נפש תאומה" ג'ימין חייך, עיניו נעלמו. הוא ידע שזה תירוץ מחורבן.

"ג'ימין יש משהו שאתה רוצ-" לפני שיונדי סיים את המשפט, ג'ימין פשוט רץ לחדר השינה וסגר את הדלת מאחוריו, יונגי הלך אחריו מנסה לפתוח את הדלת.
"ג'ימין!" יונגי קרא, הוא היה מבולבל כל כך
"שום דבר! עזוב אותי לבד!" ג'ימין צעק בתקווה שיונגי פשוט יעזוב.

"ג'ימין אני פשוט מבולבל!" יונגי אמר
"אני רק רוצה שתסביר לי"
ג'ימין פתח את הדלת לחריץ קטן ושם את רגלו ככה שיונגי לא יוכל להיכנס. עיניו של ג'ימין היו מלאות דמעות ועל פניו הייתה מסיכה.

"הדבר הזה... הסיפור הזה שהנפש התאומה שלי מת בתיכון? זה היה שקר" ג'ימין התוודה ונשך את שפתו, שיונגי לא יכל לראות בגלל המסיכה.
"מעולם לא פגשתי את הנפש התאומה שלי... גדלתי עם..." ג'ימין הפסיק לדבר דמעה זלגה על פניו

"ג'ימין תוריד את המסיכה שלך" אמר יונגי וניסה להיכנס לחדר.
"לא!" ג'ימין הרים את ידיו מול פניו בהגנה, פעולה זאת איפשרה ליינגי להיכנס לחדר
"לא! לא! לא!" ג'ימין צעד לאחור ולבסוך התיישב על מיטתו
"ג'ימין אני יודע שהסימן נמצא שם, תן לי לראות אותו"  יונגי נגע בלחי של ג'ימין מעל למסיכה, ג'ימין הניד בראשו
"בבקשה" יונגי שילב את זרעותיו

"ג'ימין הושיט את ידו לאט ומשך לאט את הבד השחור מפניו, והעניק ליונגי מבט מלא על הסימן בצד פניו. יונגי שתק והביט בסימן, כף ידו של אדם כיסתה את רוב לחייו של ג'ימין, האגודל ממש מתחת לעינו והאצבעות הגיעו לקו השיער של ג'ימין.

"אז שיקרת" שאל יונגי
"כן..." ג'ימין עצר, כשיונגי פתח את פיו שוב ג'ימין קטע אותו "אני יודע שזה היה טיפשי, אני פשוט לא רציתי שתרחם עליי... זה טיפשי אני יודע"
"זה לא טיפשי" אמר יונגי ובחן את פניו של ג'ימין
"אז כיסית את זה?"
"כן מאז כיתה ז? קניתי כל כך הרבה קונסילרים בשנים האחרונות." ג'ימין גירד בעורפו
"הוסוק וג'ין יודעים על זה, אני לא בטוח לגבי נאמג'ון, אני מצטער ששיקרתי לך"

"אבל גם אם לא רצית שארחם עלייך... למה אמרת שהנפש התאומה שלך מת? תאורתית זה גורם לי לרחם עלייך יותר לא?" יונגי שאל בזהירות.
ג'ימין פתח את פיו לדבר ואז סגר אותו שוב
"אה.." לג'ימין לא היה הסבר לזה, הוא פשוט חשב על תירוץ והמשיך איתו.
יונגי ציחקק שהשיג את מטרתו לגרום לצעיר להפסיק לבכות.

"אתה לא באמת יכול לדעת שהנפש התאומה שלך תסטור לך"
"ג'ין גם אומר את זה, אבל כל האחרים שראו את הסימן אמרו שהולכים לסטור לי. יש ימים שאני מתמודד עם זה טוב ויש כאלה שפחות" ג'ימין נאנח ומחה את הדמעות מעל פניו ונשען לאחור על הקיר.

"בגלל זה בכית אתמול בלילה?"
ג'ימין קיווץ את שפתו
"אתה שמעת אותי?"
"הקירות די דקים, למה אתה חושב שהתחלתי לנגן בפסנתר?" יונגי אמר והקיש בקיר.
"לא יודע, חשבתי שזה פשוט משהו שעשית וחשבת שכולם ישנים" גימין משך בכתפיו וקירב את הברכיים שלו קרוב לחזהו.
"אז בכל מקרה, אני מניח שעכשיו אתה יודע"
"אני מנגן הרבה, אבל אתמול זה היה בשבילך"
"אה..."

"אמרת שכולם תמיד אמרו לך שתקבל סטירה?" יונגי שאל והסתכל על הצעיר שכעת בהה בחלל
"כן" ג'ימין נשם עמוק "אממ.. אמא שלי פחות האמינה שאני אקבל סטירה מאשר אבא שלי אבל שניהם חשבו שזה מה שיקרה. ואז בבית ספר התיכון, הוטרדתי הרבה. הם אמרו שאני לא יכול להיות אהוב ועוד חרא אחר."
"בסדר קום!" יונגי אמר ויצא מהמיטה
"מה?"

"נלך לאכול גלידה" יונגי אמר בניצחון
"את יודע שגלידה לא תםתור את כל הבעיות שלך?" אמר ג'ימין וקם
"ועוד לא אכלתי ארוחת בוקר ואני עדיין בפיג'מה"
"שטויות, הולכים לאכול גלידה" יונגי התעקש
"גלידה יכולה להיות ארוחת בוקר ואם אתה לא רוצה להחליף בגדים נלך לקנות דרך הרכב" ג'ימין הלך בעקבות יונגי אל הסלון בו הוסוק היה.

"אנחנו הולכים לאכול גלידה, אתה רוצה משהו?" יונגי הציע
"לא תודה" הוסוק מלמל "אמרת לו" הוא שאל והבסתכל על ג'ימין
"כן... ואני יודע שבכוונה מחקת לי את האיפור!" ג'ימין אמר ושילב את ידיו
"אשם" הוסוק אמר
▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎
פרק 8🤗