Glowing Gold [yoonmin]-(מתורגם(בהקפאה

14

עברו שלושה ימים מאז שג'ימין החליף מספרים עם תאמין ויונגי היה מלא קנאה מבעבעת. הוא לא הבין מדוע ג'ימין לא עשה דבר מלבד לשלוח לתאמין הודעות כל היום.
יונגי נעץ מבט מהמטבח כשג'ימין צחקק וחייך כשהוא בפלאפון שלו בסלון. מדוע הוא לא יכול להיות זה שיגרום לג'ימין לחייך ולצחוק ככה? מדוע הוא בכלל קינא? מישהו אחר היה קיים בשבילו

הוסוק היה עסוק בבעיות הנפש התאומה שלו ולכן  היה מודע לכל המתרחש בדירה אבל לא היה לא זמן לכלום.
נאמג'ון אמר שיונגי כנראה יתגבר בקרוב.
ג'ין איים עלי ולהגיד משהו בסגנון שהוא צריך להשאיר את ג'ימין לבד ולא לפגוע בו, כי ג'ימין היה מאושר וסוף סוף עשה משהו בשבילו
טאהיונג פשוט משך בכתפיו וג'ונקוק עשה כמותו
אז זה אומר שיונגי היה לבדו עם הבעיות שלו והפתרונות שלו היו פחות מספקים

לשחד את ג'ימין עם גלידה, ואז להרגיש רע עם זה ששיחד את ג'ימין

לשחד את ג'ימין עם מזומן, ואז להיזכר שהוא סטודנט מרושש באוניברסיט שצריך לשלם שכר לימוד. ואז ניסה למצוא אלטרנטיבה , רק כדי להרגיש רע שהוא שוב ישחד את ג'ימין.

לשחד את ג'ימין עם גור ואז להבין שטיפול בחיה זו אחריות גדולה. ואז לחפש תמונות של כלבים, ולהבין שכלב עולה יקר ולהיזכר שוב שהוא עדיין סטודנט מרושש בקולג'.

יונגי הפעיל את מוחו וחיפש פתרונות בשביל מה? האפשרות היחידה שלו הייתה לחכות שרגשותיו המוזרים ייעלמו או שתאמין וג'ימין יתחילו לצאת כדי שיוכל להתפלש לחדרו עם ליטר גלידה
שוב.
האפשרויות לא נראו כל כך טובות.

"בסדר! אני יוצא החוצה!" ג'ימין אמר כשהוא יצא מהשרותים, ויונגי היה כל כך אבוד במחשבותמו שהוא לא הבין שג'ימין עזב את הספה
"יהוווו יונגיי" ג'ימין הצמיד את ידו מול פניו של יונגי
יונגי מצמץ כמה פעמים כדי להחזיר את עיניו למיקוד
"אה סליחה מה אמרת?"
"אמרתי שאני הולך" אמר ג'ימין
"לאן אתה הולך?" יונגי שאל תוהה לאן ג'ימין הולך והאם הוא יכול להצטרף כי הוא לא רצה להניח לג'ימין מעיניו

"לבחוץ" אמר ג'ימין כאילו זה הדבר הברור ביותר אי פעם
"טוב כן! אבל לאן? לאן מועדות פנייך?" שאל יונגי
"לבחוץ" חזר ג'ימין לפני שהוא משך בכתפיו שם את  מעילו ובדק את הפאלפון שלו.
יונגיי נאנח וויתר צופה בג'ימין הולך לעבר הדלת
"רגע-" יונגי עצר
"אתה לא יכול לנהוג, האם יש מישהו שאוסף אותך?"
"כן! ביי היונג!" ג'ימין אמר וסגר את הדלת

והינה הוא הולך
משאיר את יונגי לבד.
יונגי נאנח וניגש לספה צונח עליה, לא בטוח מה לעשות. ג'ימין נעלם לכן לא היה לו עם מי לשוחח, הוא לא אהב להרגיש בודד.
ואז כמובן כאילו אלוהים שמע את תפילותיו הוסוק נכנס לדירה.

"היי יונגי איך היה היום שלך?" שאל הוסוק
"משעמם?" יונגי שאל כי בקושי היה צהוריים
"הו מצטער לשמוע, שלי היה נהדר! ראיתי את יאונגוואן ואני חושב שהוא יכול להיות הנפש התאומה שלי" אמר הוסוק עם חיוך ענק על פניו
"מעולה בשבילך" יונגי נאנח וייחל שהוא יכול להיות מאושר עם הנפש התאומה שלו
"זה עדיין לא בטוח אבל אני מרגיש ממש טוב לגביו" הוסוק קרן כמו קרן אור שמש

"אז עדיין יש לך את בעיית ג'ימין? אם כבר מדברים עליו איפה הוא?" שאל הוסוק והציץ בדירה.
"בחוץ" יונגי פשוט אמר
"איפה?"
"רק בחוץ"
"כן אבל איפה?"
"אני לא יודע!" יונגי נאנח

אני צריך למצוא את הנפש התאומה שלי אני מרגיש שזה יפתור הרבה בעיות
הוסוק נאנח "טוב גם אני חשבתי ככה אבל סתכל עליי עכשיו"
"אני מניח שאתה צודק, פשוט נמאס לי לחכות. אני רוצה לחבק אותו ולנשק אותו, פשוט להיות עם מישהו!" יונגי נאנח ושיפשף את פניו
"זאת אומרת..." הוסוק הטה את ראשו "טכנית אתה יכול לצאת עם מישהו, לא חייב להיות הנפש התאומה שלך"
"מערכות היחסים האלו לעולם לא מחזיקות מעמד... הייתי מרגיש רע כלפי הנפש התאומה שלי אם הייתי בקשר עם מישהו אחר כשניפגש, אני לא יכול לעשות את זה"

הוסוק צחק
"אתה אפילו לא מכיר אותם ואתה כבר כל כך מאוהב"
"כן זה הקטע זה הנפש התאומה שלי אני אהיה איתו עד סוף חיי ואולי גם את חיי הבאים אם גילגול נשמות הוא דבר אמיתי" יונגי משך בכתפיו.
"הם יופיעו אולי לא ככה שאתה מצפה אבל הם יופיעו. מי יודע אולי אפילו עברת לידם ברחוב כבר" הוסוק אמר בנונשלנטיות כששלף את הפלאפון שלו כדי לשלוח הודעה ליונגוואן.

יונגי נאנח כשהוא זקוף על הספה
"אני רק רוצה להיות איתם כבר"
"כולנו רוצים להיות עם הנפש התאומה שלנו גם אלו שנכנסים למערכות יחסים עם אנשים אחרים, הם עדיין מקווים שהנפש התאומה שלהם יופיע"
"אתה באמת לא עוזר הוסוק"
"מצטער" הוסוק נשך את לחיו. הוא קם והתיישב ליד יונגי על הספה והדליק את הטלוויזיה
"רוצה לראות אנשים טיפשים רבים בראלטי?"
"כן" יינגי הבזיק חיוך כשהוסוק עבר בין הערוצים.

השניים בילו לא מעט שעות בוויכוחים על המתמודדים, מי טוב יותר ומי ראוי לזכות.
"לעזאזל איתך ג'אנט! את כלבה! את ראויה להדחה!" יונגי צעק
"לא הם לגמרי ישאירו אותה בתוכנית" הוסוק טען
"כן" יונגי אמר

הדלת נפתחה וג'ימין נכנס עם חיוך ענק על הפרצוף "חזרתי" הוא קרא
"יו איך היה היום שלך מיני?" העיר יונגי, ג'ימין מחייך
"הוא עבר די טוב"
"לאן הלכת שאתה שמח כל כך? פשוט נעלמת" יונגי שילב את ידיו
"כן תספר ג'ימין" הוסוק אמר והצעיר התיישב.
▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎
פרק 14