Glowing Gold [yoonmin]-(מתורגם(בהקפאה

11

"שיט!" הוסוק צרח
"מה קרה? מה לעזאזל! מי? מה? מתי?"
"אתמול בלילה בבר"
"אומייגד אומייגד... אני לעולם לא שותה שוב. פגשתי את הנפש התאומה שלי אתמול ואני אפילו לא זוכר מי זה!"
הוסוק נאנח כשהוא מתיישב על הרצפה.
"אני לא יודע עליו כלום"
"אני בטוח שתוכל לחזור לבר ומצוא אותו" ג'ימין אמר
"הם ישימו לב שהסימן שלהם נעלם ויהיו שם גם, נכון?"
"אני מקווה שכן" נאנח הוסוק "בסדר אני הולך"
"ככה?" שאל יונגי מביט בשערו ובבגדיו המבולגנים של הוסוק.
"כן! אם אני מתארגן הם עשויים לבוא וללכת עד שאני אגיע לשם" הוסוק תפס את מפתחות מכוניתו ויצא.

ג'ימין ויונגי בהו בדלת לרגע, כאילו הוסוק יחזור בקרוב, יונגי הביט לאחור בג'ימין.
"ובכן אולי הוסוק יצא מזה אבל אתה לא, לך להתקלח!" יונגי אמר והצביע לשרותים.
"אוף!" ג'ימין נאנח
"תן לי לישון עןד כמה שעות" ג'ימין אמר ונשכב על הספה
"יאללה! עכשיו! לך להתקלח אתה מלוכלך מאתמול"
"בסדר אני הולך" ג'ימין נעמד והלך למקלחת.

ג'ימין לקח חולצת טריקו לבנה פשוטה וג'ינס קרוע בזמן שנתן למים להתחמם.
כשהוא מפשיט את בגדיו הוא נכנס למקלחת והתן למים החמים לזלוג על גופו.
הוא מקציף את ידיו בשמפו הרחני שלו ומעסה אותו בזהירות על שערו. ג'ימין מתבונן בסבון נשטף.
בזמן שהוא קירצף את גופו רעיון עלה למוחו, הוא סיים את המקלחת במהירות ולבש את בגדיו, הבד נצמד לגופו הרטוב.

ג'ימין רץ אל המטבח שם עמד יונגי עם חתיכת לחם בפה.
ג'ימין צעק אהה והתחיל לנער את שיערו הרטוב על יונגי.
"ג'ימין?" יונגי שאל "למה עשית את זה?"
"סתם" ג'ימין
יונגי נאנח והניח את הלחם על הצלחת
"איו עכשיו הלחם שלי כולו ספוג במים"
"אתה יודע שהחולצה שלך עכשיו שקופה" יונגי אמר כשהוא בוחן את גופו של ג'ימין
"אופס" ג'ימין משך בכתפיו וניגש לשבת על הספה
"אל!" יונגי יבב "אתה הולך להרטיב את הספה"
"ו?"
"אני תופס שם תנומות ואני לא רוצה שהיא תיהיה רטובה"
"אופס" אמר ג'ימין שוב לפני שהתגלגל על הספה, משאיר שם כתמים רטובים
"ג'ימין תפסיק!!"

יונגי נאנח כשהצעיר נשכב כל בטנו ונראה די מרוצה מעצמו? יונגי הרים גבה, האם הוא מתגרה בי?
"אווץ" ג'ימין הביט לאחור על יונגי בהבעה מזועזעת
"האם הרגע נתת לי סטירה בתחת?"
"אולי עשיתי אולי לא. אולי פשוט הרטבת את הספה, אולי לא. זה לא כאילו סטרתי לעור החשוף שלך" יונגי אמר כשזרק את רגליו של ג'ימין מהספה, כדי שיוכל לשבת.

"אהה... זאת כנראה תיהיה הסטירה היחידה על העור החשוף שלי שהייתי מקבל מלבד זה" ג'ימין אמר מצביע על הסימן שלו
"חכה, יכול להיות דבר כזה שיש לך סימן נפש על התחת שלך או משהו?" ג'ימין שאל
"כנראה"
"מה אם היה לך סימן על הזין שלך"
"ג'ימין!" יונגי צעק "אתה עדיין שיכור מאתמול?"
"כנראה" ג'ימין משך בכתפיו
יונגי פשוט צחקק ולפני שהוא יכל להשיב הוסוק נכנס בחזרה לדירה

"אהההההה אני אף פעם לא שותה שוב!"
"הובי היונג, מה קרה?" שאל ג'ימין
"טוב... מתברר שהמצב הזה די נפוץ אז היה שם קהל שלם של אנשים" הוסוק נאנח
"חלקם היו מיללות קודמים, ואז סוף סוף מצאתי את הקבוצה שלי מאתמול, שמונה מאה אנשים, כמה אנשים מצאו את הנפש התאומה שלהם כי הם זכרו מה קרה וחלקם בגלל שהסימן שלהם היה יחודי. עכשיו אני נמצא בצאט קבוצתי שמונה 20 אנשים" הוסוק נאנח וצנח על הרצפה
"ובכן... אחד מאותם אנשים הוא כנראה הנפש התאומה שלך" ציין ג'ימין
"כן אבל כמה זמן יקח עד שנבין? ומה אם הם לא באו היום?" הוסוק נאנח מתגלגל קדימה ואחורה מתבוסס בייאושו.
"עכשיו אתה פשוט נשמע כמוני" מלמל ג'ימין
"טוב לפחות תנסה לדבר איתם"
"אני ינסה, הלוואי והייתי זוכר את הרגע הקסום בו פגשתי את הנפש התאומה שלי" הוסוק פלט אנחה נוספת ולבסוף הלך להתקלח.

"הוסוק המסכן" מלמל ג'ימין ויונגי הנהן בהסכמה.
"עלינו לנסול לעזור לו"
"איך?" שאל יונגי
ג'ימין משך בכתפיו
"אני לא יודע קוויתי שאתה תחשוב על החלק הזה"
"אני חושב שהכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה לקוות שהוסוק ימצא את הנפש התאומה שלו" יונגי ציין

"כן אבל אני מרגיש רע בשבילו,  הוא כל כך קרוב לנפש התאומה שלו, אבל הוא אפילו לא יודע" ג'ימין נאנח בוהה בדלת החדר של הוסוק
"זה בטח עינוי בשבילו"

"איזה חלק יהיה עינוי?"

"להיות כל כך קרוב עליו ולא לדעת את זה. תאר לעצמך שאתה כל כך קרוב לנפש התאומה שלך, ואתה לא יודע מזה, אתם כל כך קרובים אבל אתם לא ביחד" ג'ימין אמר והביט לאחור לעבר יונגי

יונגי פגש את עיניו של ג'ימין

"כן זה לגמרי ענוי"
▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎
האירוניה
פרק 11🤗