Glowing Gold [yoonmin]-(מתורגם(בהקפאה

10

"אומייגד יונגי" ג'ימין התנשם כשהוא מכסה את פניו
"ג'ימין זה בסדר" אמר יונגי משפשף את הלחי שלו
יונגי החליט להגן על ג'ימין וקיבל את הסטירה במקומו
"אני זה שהחלטתי לעשות את זה, זה לא אשמתך"
"בוא" אמר ג'ימין תופס בשרוול חולצתו של יונגי
"כן! כדאי לכם לברוח!" הבחור שסטר ליונגי אמר, האנשי ביטחון הוציאו אותו משם ג'ימין סובב את ראשו אל האיש והוציא את לשונו החוצה.

ג'ימין גרר את יונגי אחריו והוציא קרח, יונגי התכווץ כשג'ימין שם את הקרח על לחיו.
"אני מצטער זה היה אמור להיות אני, לא היית צריך להגן עליי אולי זה היה אמור להיות הנפש התאומה שלי"
"ג'ימין רג-"
"אני צוחק, לא היה לו סימן על היד" ג'ימין חייך בעצב ומסר ליונגי את הקרח
"הנה תעשה את זה אתה, היד שלי מתעייפת." יונגי צחקק ולקח את הקרח מידו של ג'ימין

"איפה האחרים בכלל?"
"אנחנו רק צריכים למצוא את ג'ין, כי לו יש את המפתחות לרכב. והוא לא ירצה ללכת כזה מוקדם" ג'ימין נאנח משלב את ידיו, הוא הסתכל על יונגי מחזיק את הקרח על הלחי שלו.
"סליחה, זה בערך הרס את כל הלילה" ג'ימין אמר
"לא אתה לא קיבלת את הסטירה אז אני מניח שזה היה שווה את זה" יונגי חייך לג'ימין.

"אבל אני זה שהיה אמור לקבל את הסטירה" טען ג'ימין מוטרד מזה שיונגי נפגע בגללו
"בוא נקווה שזה יהיה רק לפעם אחת, או לא בכלל" יונגי נשך את לחיו
"זה יקרה בסופו של דבר זה יקרה" ג'ימין נאנח.
השיחה גוועה אבל ג'ימין רצה להמשיך לדבר , הוא היה צריך לחשוב על דרך להתחיל שוב את השיחה

"אה... אז כמה זמן אתה מנגן בפסנתר?" יונגי נראה כמעט המום מכך שג'ימין עדיין נשאר איתו ולא הלך להמשיך לשתות.
"אמממ... מאז שהייתי ילד קטן, אמא שלי נהנתה לנגן אז היא לימדה אותי. אני רוצה להלחין יותר מוזיקה, גם אם זה לא בשביל קריירה. רק בשביל הכיף"

"אה ואז יש אותי עם החלום המפואר שלי"
"מהו?" יונגי חקר
"לרקוד"
"זה לא כזה קשה להשגה"
"כן אני לא יודע מה אני יעשה אחרי שאני אסיים תא הלימודים" ג'ימין משך בכתפיו
"את יכול להיות כוריאוגרף או רקדן גיבוי" יונגי הציע

"אני מניח שאני יכול להופיע, רציתי להופיע. הוסוק רוצה להיות כוריאוגרף"
"זה לא אומר שאתה לא יכול להיות"
"כן אבל אני ירגיש רע אם אני אקח לי הזדמנויות, אני רוצה להתחיל לרקוד שוב בלט"
"בלט? אף פעם לא תארתי לעצמי שאתה רוקד בלט אבל עכשיו כשאמרת זה נשמע הגיוני" ג'ימין חייך
"הייתי מתרבב עד כמה שאני גמיש אבל אני חושש לקרוע את המכנסיים האלו" יונגי ציחקק
"זה יכול להיות מצחיק" יונגי ציחקק שוב
"אולי אחר כך?"
"כן! אחר כך לגמרי אראה לך את הגמישות המדהימה שלי"

ג'ימין הלך להביא עוד משקה. משם הלילה נעשה מעט מטושטש, הוא זכר רק חלקים של ריקודים עם אנשים שיכורים

כשג'ימין התעורר בבוקר ראשו הלם משתי סיבות שונות.
האחת- הנגאובר, השניה- הוא דפק את ראשו בשולחן הקפה כשהתעורר, כי היה מתחת לשולחן הקפה.
איך הוא הגיע לשם? זאת הייתה הדירה שלו נכון ץ? הוסוק ישן על הספה.

"הוסוק!"
"הוסוק! הובי היונג תתעורר"
"אני רוצה לישון עוד" הוסוק אמר
אז סוף סוף התעורתם?" יונגי אמר כשנכנס לסלון
"אתם יודעים שהשעה היא 2 אחר הצהריים?"
"מה?" הוסוק התיישב והביט ביונגי
"לא כל כך חזקקק" ג'ימין התכווץ.
"אז מישהו זוכר מה קרה אתמול?"
"מאיזה שעה?"
"מהרגע הסטירה" אמר ג'ימין משפשף את עיניו
"רגע! יונגי קיבלת סטירה?!" שאל הוסוק בקול רם
"שששששש!" ג'ימין אמר שוב מכסה את אוזניו
"ג'ימין מצאת את הנ-" הוסוק התחיל לשאול אך נעצר כשהסותבב וראה את הסימן של ג'ימין

ג'ימין הניד בראשו
"לא. כן רבתי עם מישהו יונגי התערב וקיבל את הסטירה במקומי. בכל מקרה יונגי תמשיך"
"נהגתי לבית כי כולם היו שיכורים, הנסיעה הייתה סיוטטט" יונגי נאנח מזכרונו
"אף אחד לא חגר חגורת בטיחות. ג'ימין ישב במושב לידי וכל מה שהוא עשה זה לצחוק כל הזמן. כל האחרים רבו מאחור. ואז כשנכנסו לבית הוסוק התמוטט, ואתה!" יונגי אמר כשפנה לג'ימין
"אתה התחבאת מתחת לשולחן הקפה והעמדת פנים שאתה צב מידי פעם מוציא את איבריך החוצה 'כיוצא מהשריון שלך' ואז הלכתי לישון"

"וואו..." הוסוק שפשף את פניו
"אומיגדדד" ג'ימין התנשף
"מי לא שקט עכשיו?!"
"היד שלך! הסימן שלך נעלם!"
"אומיגדד"
▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎▪︎
פרק 10🤗