Love can not be explained-Z.M

פרק 9

בזמן שהתארגנתי ללימודים בדקתי מה סנדרה כתבה.

ההודעות:

#1 מיה..דחוף, תתקשרי אליי...!!

#2 מיהה תעני זה ממש חשוב..

#3נוו מיה תעני כבר, תשכחי מזה שאנחנו לא מדברות זה עניין של חיים ומוותת!

וככה היו ה-17 האחרונות. אבל ההודעה האחרונה הייתה קצת אחרת...

ההודעה:

#20 מיה. אם קורה לך משהו. תדעי שאני תמיד אהבתי אותך ולא משנה הריבים, בגידות..אני אוהבת אותך ולעולם לא אשכח אותך.. הבת דודה של זאין..הבלונדיניתת. היא הולכת לקחת אותך למקום שאת בחיים לא תצאי ממנו.. המוות!

איך זה יכול להיות...מה עשיתי לבלונדינית הזאת?!...התחלתי לשקשק מפחד! שמתי את הטלפון בצד...ונשכבתי במיטה..הרגשתי שיש לי פתאום חום..זה לא כל כך הגיוני אבל..אבל מי לא היה מקבל חום אם היה קורה לו את אותו דבר.. הארי מהר נכנס לחדר שליי..."אמ..מיה נראלי שאת מאחרת קצת את האוטובוס..." הוא אומר לי כאשר הוא מצביע לכיוון השעון. "ה..הארי אני לא אלך היום לבית ספר..יש לי חום" השתעלתי בכאילו שיהיה אמין.." אוי..טוב נסיכה שליי, אני במילא נשאר היום בבית כי אין לי כח למורה של מתמטיקה.." הוא אמר לי..."אבל אמא ואבא חוזרים היום?" שאלתי את הארי...הארי התקרב אליי והתיישב על המיטה.."מיה אני צריך לספר לך משהו..." הוא הסתכל על הרצפה.."מה קרהה?!" קצת קמתי אליו...

"אמא ואבא...כבר לא יחזרו אלינו..." הוא היסס להגיד.."מ...מה?!" שאלתי כשהדמעות מאיימות ליפול על עיניי.."כשהם היו בטיול שלהם לחו"ל מחבלים נכנסו וירו בהם." הוא הסתכל עליי ומלטף את שיערי.."אבל איך אתה יודע?" הדמעות כבר יצאו ממני..."דוד פול אמר לי..אבל הוא אמר שאסור לנו לספר שאין לנו הורים כי אז אנחנו נלך לבית אומנה והם יחליטו עלינו.." הוא התקרב אליי וחיבק אותי חזק.. אני לא זוכרת שבכיתי ככה מלפני...מלפני יום....