פרק 1

486 36 22
                                    


שימו לב להערות למטה.

פרק 1

טום 

"תעזבו אותי." צרחתי, ניסיתי להתנער ביד שאחזה בי בחוזקה וסירבה לשחרר עם ידי השנייה ניסיתי לחייג לאבי שהיה הראשון בחיוג המהיר שלי.

אבל יד אחרת אחזה בפלאפון שלי וחטפה אותו מידי, שמעתי את הרעש העז של הניפוץ שהוא נזרק רחוק ממני.

"תעזבו אותי." צעקתי שוב, מנסה בכל כוחי להשתחרר משני הגברים החסונים שאחזו בי.

"הצילו! הצילו!" צרחתי וניסיתי לנער את ידי, אפילו התיישבתי על הרצפה וסירבתי לזוז, אך אף אחד מאלה לא עזר, הם גררו אותי כאילו משקלי לא היה יותר מנוצה, הלפיתות העזות של ידיהם על עורי שרפו והשאירו סימנים, הישבן שלי נגרר על פני האספלט והגוף שלי דאב.

אך לא הרגשתי שום דבר מאלה, האדרנלין שלי היה גבוה, צרחתי את גרוני החוצה, עיניי צרבו ודמעות עקצצו בעיניי, פחד מילא אותי, רעדתי והמשכתי להילחם.

לבי הלם, ידי נטפו מזיעה קרה, פחדתי כפי שמעולם לא חשבתי שאפחד בחיי.

"תעזרו לי, שמישהו יעזור לי." המשכתי לצרוח בזמן שניסיתי נואשות לשחרר את ידי, קולי חרק.

הד נשמע שצרחתי שוב ושוב, החנייה המקורה הייתה מקום אידאלי לחטיפה, לפחות כך נראה שאף אדם לא היה באזור, השעה הייתה שבע בבוקר. שעה קרובה מאוד לשעה שבה כולם יתחילו להגיע, אבל את החוטפים שלי לא עניין דבר למעט, התברר, החטיפה שלי.

"תסתום את הפה, ילד." אחד מהם נבח בחוסר חשק, קולו היה עבה ומעושן, זה לא גרם לי להפסיק, הגרון שלי צרב מרוב צרחותיי, אך לא התכוונתי להפסיק, אפילו לא לרגע.

הישועה שלי הגיעה בדמות גבר יפה תואר וגבוה, שמשך אותי אליו ובעט בשני הידיים שאחזו בי עד שהם נאלצו להרפות. הוא משך אותי בחוזקה עד שנתקלתי בגופו השרירי והגדול, הריח שלו והעוצמה הגלומה שלו היממו אותי לדקות ארוכות ובהייתי בו ללא שום היגיון.

הוא דחף אותי מאחוריו ונלחם עם שני הגברים שאחזו בי דקות קודם לכן, הוא היה מדיוק וחזק והפיל את שני היריבים שלו על הרצפה כאובים ודאובים.

סירנות המשטרה היו רעש מבורך ושני הגברים מהרו לברוח לתוך הרכב השחור שלהם שנסע במהירות מופרזת והתרחקו.

נגעתי באספלט הקר וניסיתי לייצב את הנשימה שלי שדהרה ללא שליטה, הוא התקרב והתיישב לצידי, הוא הניח את ידו על זרועי ועיניו היו מלאות בדאגה "אתה בסדר?"

אחזתי בו כאילו הוא היה הישועה שלי ורעדתי, הנשימה שלי הייתה מואצת, הוא עטף את ידי בשלו ואמר בחיוך מרגיע "אל תדאג, הם הלכו, אתה בסדר עכשיו."

SunWhere stories live. Discover now