Sun

פרק 7

פרק 7 

טום

לרגע ארוך בהייתי בו בחוסר הבנה מוחלט, עד שהוא הביט מעבר לכתפי והמשיך לנעוץ את מבטו, הסתובבתי אחורה כדי לראות את לוקאס מצמץ בעיניו בחוסר אמון.

כן, אף אחד לא ציפה שדייב יציע את לוקאס כדוגמן חלופי, גם לא אני.

עמדתי מולו כמה דקות כדי לקלוט את הבקשה של דייב, הוא ביקש מהשומר ראש שלי להיות הדוגמן לליין שלי, עמדתי מולו, הוא היה יפה זו גם הייתה המחשבה הראשונה שלי שפגשתי בו, אך מעולם לא חשבתי עליו כדוגמן ותאמינו לי הייתה לי עין לדברים האלו.

"תן לו להחליט בעצמו." אמרתי, לא יכולתי לעשות את זה במקומו, גם אם ידעתי שהוא יציל את הליין שלי, זה היה חשוב לי אבל לא! אסור היה לי לעשות זאת בכל מחיר.

הוא העביר את מבטו ממני אל דייב ובחזרה אליי, ראיתי שהוא זיהה את הרגשות שלי, הם היו ברורים בפניו, הוא הבין עד כמה זה היה חשוב לי וזה ככל הנראה מה שדחף אותו גם להסכים בסופו של דבר.

הוא הסכים, זה היה כאילו לבי החל לדלג במקומו וקפץ בליבי, לא יכולתי להפסיק את התרגשות שגאתה בליבי שראשו הנהן באיטיות מעט חוששת והוא הביט בעיניי.

שהוא סיים את המחווה שאישרה רשמית שהוא מוכן לעשות זאת, חברי הצוות כבר עטו לעברו, אולי הייתי צריך לעזור לו יותר, הוא נראה בהחלט מבוהל שהם גררו אותי פנימה לאחד מהחדרים וכשהוא הביט לעברי חייכתי אליו חיוך מרגיע וקיוותי בכל ליבי שהוא לא יתחרט.

המשכתי לדון עם דייב, על מיקומם הדוגמנים בסט הצילום ועל הופעתם וסדר הצילום, דייב לא נראה בהכרח מרוצה מהוצאותיי אבל קיבל את אלו שהתעקשתי עליהם ביתר שאת ואני הסכמתי לוותר על אלו שפקפקתי בהם גם בהתחלה.

הם הוציאו את לוקאס לבוש בבגדים שאני עיצבתי, זה היה הדבר היפה ביותר שיכולתי להניח עליו את עיניי.

"הוא מוכן." הכריזה אחת הבנות והיעצה בו להתקדם, הוא נראה מעט חסר ביטחון, אבל הג'ינס הבהיר עם הג'קט העור השחור היה שילוב קטלני הם התאימו לגופו כאילו יצרתי את הבגדים האלו רק בשבילו.

הוא צעד והביט קדימה ואחורה, חוסר הנוחות ניכר היטב במעשיו, זה היה משהו שהוא ככל הנראה לא התרגל לעשות, הוא היה בטוח בעצמו מהרגע שנכנס אליי למשרד, למען האמת מהרגע שבו הציל אותי, אך הפעם נראה שהוא עשה משהו שהוא לא היה רגיל לעשות. הדבר היה לו משונה במידה רבה.

צעדתי אליו והנחתי יד על כתפו "אל תדאג," התחלתי לומר לו בחיוך "האנשים כאן מקצועיים, אתה תצא מעולה, אל תחשוב על כעבודה ופשוט תחשוב שאתה מצתלם במקום חדש שאתה רוצה לשלוח למשפחה שלך."

בעיניו חלף ניצוץ עצוב שהוא מיהר להסוות ואותי זה עניין יותר, אך נצרתי את לשוני, לפחות עכשיו לא רציתי לגרום לו חוסר נוחות וידעתי היטב שלשאול אותו על משהו אישי שהסתיר היה דבר לא נכון ובנוסף לכך הכרתי אותו רק יומיים, לא יכולתי פשוט לשאול אותו על מה הוא הסתיר.