Sun

פרק 28

פרק 28

לוקאס

"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי בתהייה שטום גרר אותי לרכב אפילו בלי לאכול ארוחת בוקר, הייתי צריך לגעור בו אך לא באמת הייתי מסוגל לעשות את זה, במיוחד עם ארשת פניו המאושרת, בזמן שהוא שילב את אצבעותיו עם שלי ומשך אותי לרכב.

הוא לא אמר דבר, רק עצר מול חנות קטנה בפאתי של הרחוב, לא אמרתי דבר רק עקבתי אחריו פנימה, החנות הייתה קטנה וחמימה, ריח של שוקולד ופנקייק היה באוויר, חייכתי.

אני מודה זה לא היה מקום רע להתחיל איתו את הבוקר, לאחר שהם הגישו לנו פנקייקים ומיילשייק הבנתי שזה היה מקום די מדהים ואוכל שהם היה לא רע.

הוא גרר אותי לנסיעה ארוכה יחסית וסירב בתוקף לספר לי לאן אנחנו נוסעים, יצאנו מהעיר ולאחר שהגענו למקום מבודד יחסית, הוא פנה ונסע על שביל חולי בדרך.

"אתה הולך להרוג אותי ולהשליך את הגופה שלי כאן?" שהבנתי שהוא לא עמד לספר לי לאן נסענו, התכוונתי להקניט אותו.

אך הוא רק שלח לי חיוך צדדי "אני לא חושב שאני יכול, עד כמה שאני זוכר אתה הרבה יותר חזק ממני."

הוא צדק, הנדתי את ראשי "אתה לא פוחד שאני אהרוג אותך ואקבור את הגופה שלך כאן?"

הוא צחק "אני זה שהבאתי אותך לכאן."

הוא צדק שוב, לא הייתה לי שום אפשרות אפילו להקניט אותו?

היקום היה אכזרי כלפיי.

גלגלתי את עיניי וצחקתי, היה משהו נחמד להיות קרוב אליו, הוא היה רגוע ומאושר, לראות אותו כך שימח אותי.

הוא עצר, לידו עמדו זה לצד זה רכבים שונים ואני תהייתי לאן הגענו.

הוא יצא מהרכב והביט אליי בחיוך, מחכה שאצא, יצאתי בחשש מסיום אך הוא הניח את ידו בשלי ושילב אותם יחד וצעדנו כך קדימה.

אחרי כמה צעדים, הפעתה נגלתה מול עיניי, היו שם כדורי פורחים, ממש באמצע השממה, אנשים שונים שעמדו לצידם בהתלהבות ואנשים עם חולצות טריקו תאומות שנראו האחראים למתחם.

הבטתי בהלם ולאחר מכן פניתי לטום בחיוך "עכשיו תוכל לספר לי לאן הגענו?"

הוא אחז בידי בחוזקה והביט בחיוך לכל מה שהתגלה מול עינינו ואמר "כל כמה חודשים יש כאן סוג של פסטיבל של כדורים פורחים, מעולם לא היה לי את האומץ לעלות על אחד, אבל אני ממש אוהב את הנוף הצבעוני על פני השמיים."

"זה נראה די טוב." הודיתי "אתה רוצה לנסות?" הצבעתי לכיוון הכדורים הפורחים, הוא הסמיק קלות והניד בראשו.

"אולי יום אחד," הוא הביט לעבר הכדורים הפורחים שהתחילו לעלות יותר ויותר בשמים "אך לא היום."