לבחור צד//namjin

פרק 14

״מי כלבה טובה״ ג'ין אמר בקול מתוק לכלבה הלבנה שליטף וישבה על רגליו,

נקודת מבט נאמג׳ון
סגרתי את זרם המים והשטתי את ידי אל עבר המתלה לוקח בעדינות את המגבת הסגולה וכרכתי אותה סביב מותניי ׳שיט׳ חשבתי לעצמי כשהבנתי שכחתי את בגדיי מחוץ לחדר האמבטיה על המיטה פתחתי את דלת חדר האמבטיה והעיניים שלי אוטומטית הסתכלו על ג'ין הוא ישב על הרצפה ליד המיטות של הכלבים ושיחק עם לולה ׳החיוך שלו כל כך חמוד׳ חשבתי לעצמי אבל מיהרתי למחוק את המחשבה הזאת מראשי ״באתי לקחת את הבגדים שכחתי אותם״ אמרתי וגירדתי בעורפי ג'ין הרים את עינו מהכלבה ויכולתי להרגיש שהוא בוחן אותי ״זה בסדר״ הוא אמר בקול אדיש וחזר לכלבה המתוקה שישבה על רגליו לקחתי את ערימת הבגדים המקופלים שהונחה על המיטה וחזרתי במהירות אל חדר המקלחת.

נקודת מבט כללית
״ג'ין הכל בסדר אתה נראה ממש עייף?״ נאמג׳ון שאל ״כן זה כלום באמת״ ג'ין השיב הוא לא רצה להדאיג נאמג׳ון בעניין הסיוטים שלו והוא קיווה שנאמג׳ון יאמין לו ״אני לא טיפש ג'ין משהו קרה מה קרה?״ נאמג׳ון שאל והתיישב על הרצפה לצידו של ג'ין ולולה שישבה על רגליו של ג'ין ״סתם סיוטים״ ג'ין אמר ומשך את כתפיו לאחור ״הו אני מבין, שונא כשדברים כאלה קורים״ נאמג׳ון אמר וכרך את ידו מסביב לגין, ג'ין נכנס לתוך ידיו של נאמג׳ון והתענג על החיבוק החם שהאחר העניק לו מרגיש בטוח בין זרועותיו ״אתה רוצה לספר לי על מה הסיוטים״ נאמג׳ון שאל וגין הרגיש איך מרימים אותו בסגנון עלה אל המיטה הגדולה ״סתם זכרונות רעים מהמשפחה שלי״ ג'ין אמר וטמן את ראשו בשקע צווארו של נאמג׳ון ״אני מבין, אתה רוצה לנסות לישון אולי הפעם יהיה לך יותר קל?״ נאמג׳ון שאל וגין הנהן לחיוב, נאמג׳ון סגר את האור ואת התריסים שבחלון בשביל שהתאורה תהיה נעימה לשינה ונשכב במיטה לצידו של ג'ין מחבק את גופו קרוב אליו ומרגיש איך ג'ין נענה למגעו ואף מתחפר יותר בין ידיו הנשימות שלו נעשו חלשות וסדירות ג'ין נרדם בין זרועותיו של נאמג׳ון.

נקודת מבט ג'ין
ישבתי בחדרי ושמעתי בכי חרישי מהחדר של אחותי שנמצא לשמאלי ומצד ימין שמעתי צעקות, ניסיתי להתעלם מהעניין ושמתי עליי את האוזניות מגביר את השיר למקסימום זה עבד טוב לכמעט חצי שעה עד ששמעתי משהו שנשמע כאילו הטיחו אותו בקיר ואנחת כאב גדולה שבאה אחריו הורדתי במהירות את האוזניות מראשי ורצתי אל עבר מקור הרעש שלא במפתיע התגלה כהחדר מימני פתחתי את הדלת, כל החדר היה מבולגן הייתה ערימת בגדים מלכולכים בצידו של החדר המיטה הייתה מבולגנת ועל השולחן היו עשרות דפים ועטים בקיר היו מספר לא קטן של חורים וכמה כתמי דם ״~אה~״ שמעתי עוד אנקת כאב והסתכלתי לכיוון הקול אח שלי הקטן שוכב על הרצפה כשדם זולג מאפו, שפתיו וראשו היו עליו כמה סימנים כחולים ומכות יבשות, לידו עמד אח שלי הגדול על ידיו היה דם וכמה חבלות ושריטה דיי גדולה על גבתו השמאלית ״שני מטומטמים אתם מפריעים לי ללמוד״ צעקתי והסתכלי על אחי הקטן ״תעזוב אותו אידיוט״ הוספתי ״ג'ין אל תתערב בעיניים שלא שלך״ אחי הגדול אמר והסתכל במבט ארסי לכיוון אחי הקטן ״אל תפריע לי ללמוד ותוציא את העצבים המסכנים שלך על אחד מהאחים שלי יאן-לו״ אמרתי וגלגלתי את עיניי ״עדיף לך לשתוק אידיוט״ אחי הגדול אמר והסתכל הפעם לתוך עיניי ״או שמה תכה אותי כמו שאתה מכה את חברה שלך?״ שאלתי וחייכתי חיוך זדוני אבל מיד הרגשתי יד גדולה עוטפת את צווארי ואת גבי מוצמד בחוזקה אל הקיר, ראשי נחבט בחוזקה ונאנקתי בכאב מנסה להשתחרר מאחיזתו החזקה של יאן-לו ״תשחרר טיפש״ ניסיתי להגיד אבל בקושי צלילים יצאו מפי, בגלל שהייתי מעל הקרקע ויאן-לו היה צמוד אליי הרמתי בכל כוחותיי את רגלי ובעטתי בבטנו התחתונה יאן-לו נפל לאחור ואני רק הסדרתי את נשימתי בורח חזרה לחדרי עם כאב חד בראשי, ״ג'ין״ ״ג'ין״ ״ג'ין״ ״תתעורר״ שמעתי את המילים חוזרות שוב ושוב עד שפקחתי את עיניי נאמג׳ון החזיק אותי בין ידיו כל גופי היה מלא בזיעה ״אני מניח שהיה לך שוב סיוט״ נאמג׳ון אמר והסתכל לתוך עיניי ״אני מצטער״ הוא הוסיף ״זאת לא אשמתך, תודה״ אמרתי וחייכתי נאמג׳ון חייך אליי חזרה הגומות היפות שלו גרמו לליבי להחסיר פעימה ״מה השעה?״ שאלתי בחשש ״03:26״ נאמג׳ון אמר וגירד בעורפו ״הו אני נראלי אלך עכשיו נאמג׳ון הבטחתי לשי-יון שנצא בבוקר״ אמרתי וקמתי ממטתו.

נקודת מבט כללית

זאת הייתה שעת לילה מאוחרת ג'ין בדיוק עלה במעלית אל עבר הדירה המשותפת שלו ושל טאהיונג הוא קיווה שלא יעיר אותו, ג'ין סובב את המפתח הירוק בעדינות במנעול הדלת ונכנס בשקט לביתו אבל עצר בשנייה שראה אור ושמע רעשים מכיוון המרפסת, ג'ין התקדם לכיוון המרפסת ופתח את החלון הגדול בעדינות, במרפסת היה שולחן עגול נמוך ושלושה פופים בצבעי ירוק כתום ואדום תאורה נעימה ורגועה כרגע על הפופ האדום ישב טאהיונג הוא נשען קדימה אל השולחן שעליו היו בקבוקי אלכוהול מניח את החומר על נייר הגלגול, ג'ין התעורר מהבהייה שלו וטאהיונג הבחין בנוכחות חברו ״ג'ין חשבתי שאתה נשאר הלילה אצל נאמג׳ון״ טאהיונג אמר וצפה בברונטי מתיישב על הפופ הירוק שנמצא לימינו ״מה קרה?״ ג'ין שאל ולקח את בקבוק האלכוהול שעמד על השולחן ושתה ממנו ״סתם רציתי להשתחרר קצת״ טאהיונג אמר והדליק את הג׳וינט שהיה בפיו ״וזה בגלל?״ ג'ין שאל שוב מגלגל את עיניו ״ג׳ונגקוק״ טאהיונג אמר בנשיפה וענן של עשן יצא מפיו ״מה עכשיו?״ ג'ין שאל מניח את בקבוק האלכוהול הכמעט ריק חזרה לשלוחן ״יש לו קראש על איזה מישהי״ טאהיונג אמר ולקח עוד שאיפה עמוקה מהג׳וינט שהיה בידו הימנית ג'ין הסתכל על כל תנועה ותנועה שידו הימנית של טאהיונג עשה ״אתה רוצה?״ טאהיונג שאל נושף את ענן העשן ומשיט את ידו אל עבר פניו של ג'ין ״כן״ ג'ין אמר בשקט וחטף את הג׳וינט מידו של טאהיונג שואף לראותיו ומתענג על התחושה שהוא לא הרגיש הרבה זמן ״מה קרה לך?״ טאהיונג שאל את ג'ין וגיחך ״הסיוטים חזרו״ ג'ין אמר ונשף כמות גדולה של עשן
״זה הכל?״ טאהיונג שאל ״תאמת שלא אני מרגיש מוזר ליד שי-יון לאחרונה״ ג'ין אמר ונאנח ״תסביר״ טאהיונג ביקש ״אני עדיין אוהב אותה זה פשוט מרגיש מוזר״ ג'ין אמר ״יש סיבה לכך?״ טאהיונג אמר והרים את גבותיו ״לא״ ג'ין אמר בטוח בעצמו למרות שידע בדיוק מה מערער את אהבתו לשי-יון ״אם אתה אומר״ טאהיונג אמר ולקח עוד נייר גלגול והניח על השולחן ולקח בידו שקית שקופה שבתוכה היה חומר שג'ין הכיר טוב מאוד וידע לזהות בשנייה מריחואנה, ג'ין הנהן לחברו ולקח עוד שאיפה עמוקה נושף את העשן והסתכל אל השמים השחורים שמוארים על ידי הירח והכוכבים היפים

ג'ין התגעגע לתחושה הזאת של השחרור הוא רק הסתכל על חברו וחייך הכל מסביבו היה רגוע הבריזה הנעימה שליטפה את שיערו החום האלכוהול שנתן לגופו תחושת חמימות והכוכבים שהאירו בעדינות על פניו ״אל תדאג טאהיונג אני בטוח שיום אחד ג׳ונגקוק יבין שאתה האחד בשבילו״ ג'ין אמר ונשכב לאחור שוקע בחום של הפופ עליו ישב מתכרבל בשמיכה שהייתה שם, עם כל שאיפה ושאיפה זה הרגיש כאילו הדאגות הולכות ופוחתות, כן למרות כל הבעיות ומה שעבר ג'ין עדיין היה משוכנע שהדרך הכי טובה לברוח הייתה זאת היא גם הייתה הדרך הכי קלה במיוחד שלידך יש מישהו כמו טאהיונג.

_____________________________
שלום הנה עוד פרק מקווה שתהנו
תודה רבה למי שיקרא/קורא את זה❤️
פתוחה לביקורות וזה
מקווה שבקרוב אני אבהיר דברים😚