״הנה התפריטים תכף מלצר יבוא לקחת את ההזמנה שלכם״ המארחת אמרה עם חיוך והלכה ״היי אני הוסוק ואני אהיה המלצר שלכם להי.. יונגי?!״ הוסוק הסתכל על יונגי בעיניים גדולות. יונגי לא אמר מילה הוא הסתכל לתוך עינו של הוסוק ושתק ״אז אממ אני אהיה המלצר שלכם להיום אתם יודעים כבר מה תרצו להזמין?״ הוסוק אמר בקול נבוך ״אני אקח את הסלט חסה״ מיי אמרה בקול עדין מנסה להתעלם מהאווירה הנוצרה בחדר ״את הסטייק בבקשה״ ביקש נאמג׳ון, נאמג׳ון סימן ליונגי להזמין אבל יונגי לא היה מרוכז כל מה שהוא עשה היה לבהות בהוסוק עם מבט מת ״אתה רוצה להזמין יונגי?״ הוסוק שאל אבל יונגי לא הגיב ״הוא יקח את הפסטה שמנת״ מיי אמרה למלצר וחייכה ״אוקיי ההזמנה תגיע עוד בערך רבע שעה, אתם רוצים משהו לשתות״ ״קנקן..״ נאמג׳ון ניסה להגיד אבל קולו של יונגי קטע אותו ״קולה״ ״אוקיי עוד משהו?״ הוסוק שאל ״כן קנקן מים״ נאמג׳ון אמר מביט ביונגי שחזר לבהות במלצרם ״אוקיי אני אוציא את ההזמנה ברגע שהיא מוכנה תקראו לי אם צריכים משהו״ הוסוק אמר והלך. ״מה זה היה?״ מיי שאלה את יונגי ״זה היה הוסוק״ יונגי ענה בקול אדיש ״ולמה זה היה נראה כאילו אתה רוצה להרביץ לו?״ נאמג׳ון הצטרף אל השיחה ״הוסוק ואני היינו חברים ממש טובים כל תקופת התיכון אבל משהו קרה ונפרדנו בשנה האחרונה״ יונגי אמר שומר על מבטו האדיש ״אני מבין״ נאמג׳ון אמר ״אולי תדבר איתו תשהו ותתדעדכנו״ מיי אמרה עם חיוך ״כן זה יכול להיות נחמד״ יונגי השיב ״הנה ההזמנות שלכם״ הוסוק הגיש את המנות שהיו על מגשו אל השולחן ״אז הבנתי מיונגי שאתה והוא הייתם חברים בתיכון״ מיי אמרה מביטה ביונגי הזועף ומסיטה את מבטה אל החיוך הנבוך של הוסוק ״מממ כן״ הוסוק אמר מגרד בעורפו במבוכה ״משתתף בצערך״ נאמג׳ון אמר וגיחך ״חה חה מצחיק מאוד״ יונגי אמר מגלגל את עינו ״כן עדיין אותו יונגי״ הוסוק אמר מצחקק ״אתה נראה ממש נחמד״ מיי אמרה מחייכת לעבר המלצר הנבוך שעמד מולם ״כן הובי ממש מקסים״ יונגי אמר ושני היושבים לשולחן הסתכלו עליו בתהיה ״א- אני עדיין יכול לקרוא לך הובי?״ יונגי מיד אמר משפיל את מבטו ״כן בטח שאתה יכול אבל זה אומר שתצטרך לסבול אותי בתור חבר שוב״ הוסוק אמר וחיוך גדול התפרס על פניו ״ואם גם אני רוצה לסבול אותך בתור חבר אז גם לי מותר לפנות אליך ככה?״ מיי שאלה מסתכלת במבט זדוני לעבר יונגי ״כן בטח״ הוסוק צחקק ושמח עקב החברים החדשים וחידוש הקשר עם חבר ישן
**********(יום למחרת)
״במה אתה בוהה?״ קו המחשבה של ג'ין נקטע על ידי טאהיונג ״א- בכלום סליחה״ הוא מלמל הוא הרים את ידו ונופף אל ג׳ונגקוק ונאמג׳ון שנכנסו לחדר הכושר ג׳ונגקוק ישר נופף בחזרה לחברו אבל נאמג׳ון שבכלל לא חשב שהניפוף מיועד לו רק הסתכל על ג'ין ומיד הסיט את מבטו חזרה אל ג׳ונגקוק ״היי טאה אולי נתקדם לג׳ונגקוק?״ ג'ין שאל ״ממממ לי אין בעיה אבל נאמג׳ון איתו ואני יודע שאתה לא מת עליו״ טאהיונג השיב מגרד בעורפו ״אה כן הגיי בסדר אבל זה ג׳ונגקוק אז אני אסתדר״ ג'ין אמר מגלגל את עינו לא מודה שהוא רוצה להיות קרוב לנאמג׳ון, שניהם החלו להתקרב אל עבר שני הבנים ״ג׳ונגקוק באנו להתאמן איתכם״ ג'ין אמר מחייך ״סבבה, נאמג׳ון אתה בסדר עם זה?״ ג׳ונגקוק שאל מסתכל אל עבר חברו שלא נראה ממש בנוח ״כן בטח אין לי שום בעיה״ נאמג׳ון אמר לא מוריד את עינו מג׳ין, כל האימון המבטים של ג'ין ונאמג׳ון הצטלבו אבל הם לא אמרו מילה אחד לשני לאחר האימון כולם היו בדרכם למלתחות חוץ מנאמג׳ון שהתקדם אל עבר היציאה מחדר הכושר וג׳ין שהלך מאחוריו ולא ניסה ליצור קשר עד שיצאו מחדר הכושר ״נאמג׳ון״ ג'ין לחש לאחר ששניהם יצאו מהמתחם ״כן ג'ין״ נאמג׳ון הסתובב והופתע לראות את ג'ין מדבר איתו ״מממ אני אאא חשבתי אולי אני... אולי אני״ ג'ין לא הצליח לסיים את המשפט ונאמג׳ון קטע אותו ״אתה יכול להתקלח אצלי גם היום זה בסדר״ הוא אמר וחייך לעבר ג'ין מתחיל ללכת לכיוון ביתו ״תודה״ היה הדבר היחיד שג׳ין אמר מתחיל ללכת אחרי נאמג׳ון לא אומר מילה כל הדרך, נאמג׳ון הוציא מכיסו את המפתח הכחול ופתח להם את הדלת ג'ין התיישב על הספה הלבנה שבסלון ״אתה מתקלח קודם אני יודע״ הוא אמר נבוך ״מממ כן לא יקח לי הרבה זמן״ השני הגיב לדבריו ונכנס אל המקלחת לאחר בערך עשר דקות נאמג׳ון יצא מהמקלחת שרק מגבת מכסה את פלג גופו התחתון ומגבת קטנה שמונחת על כתיפו ״אני שכחתי את הבגדים בחדר״ הוא אמר בקול נבוך מתקדם אל עבר חדרו ״אתה יכול להכנס בינתיים הכנתי לך כבר מגבת והכל״ הוא הוסיף אבל ג'ין לא הגיב הוא בהה בגופו הרטוב של נאמג׳ון בחן אותו מלמעלה למטה מהשיער הרטוב שמטפטף על פניו העדינות הבטן השרירית שלו שנראת חלקה ומנצנצת בגלל טיפות המים הרבות ״ג'ין אתה מתכוון להכנס להתקלח או להמשיך לבהות בי?״ נאמג׳ון שאל מוציא את ג'ין מהבועה הקטנה שנכנס אליה ״אני נכנס״ ג'ין אמר קם מהר מהספה מתקדם אל עבר המקלחת וסוגר את הדלת אחריו. זרם המים החם על גופו של ג'ין הרגיש כאילו הוא לא שוטף רק את גופו אלא גם את מחשבותיו ראשו של ג'ין היה נקי מכל מחשבה לכמה רגעים, כמה רגעים שבהם לא היו לו דאגות הכמה רגעים האלה נגמרו בשנייה שיצא מהמקלחת לאחר שהתלבש ונתקל במבטו של נאמג׳ון שחייך אליו עם הגומות שלו שג׳ין הרגיש שנועדו בכדי להמיס את ליבו, הוא עמד בפתח דלת האמבטיה קצת זמן מסתכל על נאמג׳ון עד שעינו נפגשו בשלו ״אתה רוצה לאכול משהו?״ נאמג׳ון שאל מנסה להראות כמה שיותר נורמלי למרות שהיה מאוד מובך מהמצב הקיים בינו לבין ג'ין ״מממ ביחד?״ ג'ין שאל נבוך ״כן רק אם אתה רוצה אבל לא כדי שאני אבשל אלא אם אתה בקטע של אוכל שרוף״ השני השיב לו בצחקוק ״אתה רוצה שאני אבשל?״ ג'ין עצמו היה מופתע מהתשובה שלו הוא בשלן טוב אבל הוא ונאמג׳ון אוכלים ביחד זה הרגיש לו מוזר ״אני לא רוצה להטריח אותך, אפשר להזמין משהו אם אתה רוצה״ נאמג׳ון השיב לו ״לא לא זה בסדר אני אוהב לבשל״ ג'ין השיב מחייך קצת ״אתה צריך לעשות את זה יותר״ נאמג׳ון אמר וגיחך ״לעשות את מה יותר״ ג'ין שאל מרים גבה ״לחייך יותר יפה לך ככה״ נאמג׳ון אמר מראה לו חיוך גדול ג'ין לא ידע למה אבל הוא חייך, חיוך אמיתי וגדול, ג'ין ניגש אל המטבח מתחיל לבקש מנאמג׳ון להוציא לו כל מיני מצרכים בזמן שהוא מבשל, ג'ין הלך אל המקרר ונתקל בתמונות שצמודות אליו עם מגנטים צבעוניים שונים ״מי זה איתך בתמונה?״ ג'ין שאל ״זה ליאו הוא החב- האקס שלי״ נאמג׳ון התחיל לענות ומיד שינה את תשובתו את תחילת המשפט הוא אמר בשמחה ואת סופו הוא כבר גמגם משפיל את מבטו ״אני מצטער מתי נפרדתם?״ ג'ין שאל ברוך ״לפני בערך שבוע וחצי״ נאמג׳ון השיב לו לא מרים את מבטו ״כמה זמן הייתי ביחד?״ ג'ין המשיך לשאול ״שנה וחצי בערך״ נאמג׳ון אמר עדיין משפיל את מבטו ״סליחה שאני מחטט זה ממש לא בסדר מצידי סליחה״ ג'ין מיד התנצל ״זה בסדר״ נאמג׳ון אמר מרים את מבטו ומביט בעינו של ג'ין ומחייך חיוך קטן חיוך של כאב ג'ין הרגיש מין צביטה בליבו עזב את הכלים והירקות שהתעסק בהם והתקדם לעבר נאמג׳ון, נאמג׳ון הרגיש זוג ידיים גדולות עוטפות אותו הוא מיד הגיב וחיבק את ג'ין בחזרה ״אני באמת בסדר אבל נחמד לראות אותך מביע חיבה לא ידעתי שאתה יכול״ הוא אמר בעוקצנות ״יאאאא זהו רק בגלל זה אני לא מבשל בשבילך״ ג'ין אמר מגחך ״לא בבקשה ג'ין אני רעב״ נאמג׳ון הסתכל על ג'ין בעיניים גדולות מתחננות ״טוב בסדר אבל אל תפריע לי״ ג'ין אמר וחזר להתעסק במטבח. ״האוכל מוכן״ ג'ין קרא לאחר כמה דקות, שני הבנים התיישבו לשלוחן מתחילים לאכול ״תודה רבה ג'ין״ נאמג׳ון אמר ולקח עוד ביס מהאוכל ״אני שמח שטעים לך״ ג'ין אמר מחייך ״תגיד בתור ידיד של שי-יון איך היא?״ ג'ין שאל ״היא בסדר חמודה קצת רועשת״ נאמג׳ון השיב באדישות ״היא מדברת עליי?״ ג'ין שאל במבוכה ״לפעמים״ נאמג׳ון אמר ״מה היא אומרת עליי?״ ג'ין שאל מגדר בעורפו ״בדרך כלל היא מספרת על הריבים שלכם אבל לא יותר מדי, אני מניח שלאחרים היא מספרת יותר״ נאמג׳ון השיב לא נראה מעוניין להמשיך לדבר על בת זוגתו של ג'ין ״אה אוקיי תודה״ ג'ין השיב במהירות, שאר הארוחה הייתה דיי שקטה בסיומה ג'ין קם לקח את תיקו והתקדם אל עבר הדלת חיבק את נאמג׳ון לשלום אבל לפני שהתנתק מהחיבוק הניח נשיקה מהירה על שפתיו של נאמג׳ון ויצא מהדירה משאיר את נאמג׳ון מבולבל.
________________________________________
וואי זה פרק ממש מעפן אני מצטערת שוב לא כאילו מישהו יקרא את זה אבל כן 👈🏻👉🏻
אם יש טעויות תתקנו
תודה מראש למי שיקרא/קורא את זה❤️
YOU ARE READING
לבחור צד//namjin
Romanceג'ין הוא אדם שהחיים שברו אותו והאדם היחיד שהוא מוצא בו נחמה הוא האדם שהוא למד לשנוא בכל ליבו. נאמג׳ון כריזמטי ומסודר שמסתיר את הפחדים והצרות שלו תחת המסכה של הבחור המושלם והמוסרי, ואז הוא הגיע וגרם לו ללכת נגד כל האמונות שלו רק בשביל לנסות להשיג משה...
