לבחור צד//namjin

פרק 22

נקודת מבט ג׳ונגקוק

סליחה

מילה אחת שמחזיקה בתוכה כל כך הרבה רגשות

מהי סליחה?

האם זה תחושת חרטה על המעשים שלך?

האם זה תחושת הכאב שבאה עקב ההשלכות?

האם זאת הדאגה לאדם אשר פגעת בו?

האם המילה סליחה באמת שווה משהו?

או האם אלה המעשים שבאים בכדי להוכיח

האם למילה ולמעשים יש את הכוח להחזיר את הגלגל לאחור?

״סליחה ילד יפה שלי אני מבטיחה שאני ואבא נחזור במהירות האפשרית״ אימי אמרה וליטפה את פניי לפני שעזבה את דלת הבית יחד עם המזוודה הירוקה שלה

שני ההורים שלי הם אנשי עסקים חשובים והם כל הזמן נמצאים בנסיעות עסקים כך שיוצא שאני אף פעם לא מבלה איתם

״ג׳ונגקוק אתה רוצה לאכול משהו״ סומין שאל אותי ואני הנדתי בראשי לשלילה

״סיימת את השיעורים שלך?״ סומין שאל שוב מלווה אותי לחדרי ״כן״ השבתי ברכות והמשכתי ללכת לחדרי

״יש לך מבחן בחשבון בקרוב נכון?״ סומין התעניין ואני הנהנתי בחיוב ״אתה צריך עזרה ללמוד?״ סומין המשיך ושאל ״לא תודה אני בסדר״ השבתי וחייכתי ״על מה המבחן שלך ילדון?״ סומין שאל כשהגענו למפתן חדרי ״כפל וחוק הפילוג״ השבתי וסגרתי את דלת חדרי נשכב על מיטתי ומביט בתקרה

**************************************

״ילד יפה שלי אני מצטערת אבל אבא שלך ואני לא נוכל לבוא לטקס הסיום שלך״ אימי אמרה והסתכלתי על פניה הלבנות עם האיפור העדין שיערה מתוח ואסוף ומשקפיים יושבות בצורה מושלמת על גשר אפה

היא נשקה למצחי ויצאה מהבית עם המזוודה הירוקה בידה

״אל תדאג ילדון יהיו לך עוד הרבה טקסי סיום״ סומין אמר מנסה לרומם את רוחי

״אתה רוצה גלידה?״ סומין שאל וחייך אליי ״כן בבקשה״ השבתי וחייכתי ״אני יודע איך לשמח ילדים בני 12״ סומין אמר וצחקק לעצמו

**************************************
״ג׳ונגקוק אני ואביך בבית״ שמעתי את קולה של אימי ורצתי אליה לחיבוק חם ״ועכשיו אתם תשארו?״ שאלתי בקול מתחנן ״אני מבטיחה שנשאר להרבה זמן״ אימי השיבה והשיטה לי את ידה בשביל לקיים שבועת זרת

״איך אתה מרגיש עם החזרה של ההורים שלך״ סומין שאל אותי בנסיעה חזרה הביתה ״אני שמח שהם פה״ השבתי בחיוך

״הם אמרו לכמה זמן הם נשארים?״ שאלתי את סומין בסקרנות

״אני באמת לא יודע אבל כרגע הם פה כבר שלושה ימים ואני מקווה שהם ישארו עוד״ סומין השיב אבל יכולתי לראות על פניו שהוא משקר