ג'ין פקח את עינו והביט בחדר שמסביבו הוא הסתכל אל התקרה זה לא היה החדר שלו או של שי-יון הוא הבין שזה החדר של נאמג׳ון קם מהמיטה קצת מבולבל והתקדם אל עבר הסלון, הוא ראה פתק על השולחן ועליו כתוב "ג'ין", ג'ין לקח את הפתק ״ג'ין יצאתי לעבודה אני אחזור לא יותר מדי מאוחר אתה מוזמן להשאר כאן עוד אנחנו נדבר עוד כשאני אחזור״ ג'ין אפילו לא ידע מה השעה הוא גם לא הרגיש בנוח להשאר בביתו של נאמג׳ון כל כך הרבה זמן הוא הביט מסביב ועינו נתקלו בערימת כלים שהיו בכיור הוא חשב שאם הוא ישטוף אותם זה יהיה תגמול טוב על העזרה של נאמג׳ון ושהותו הרבה בביתו, ג'ין סיים לרחוץ את הכלים והתיישב על הספה מחכה לנאמג׳ון שיחזור, לאחר כמה דקות הדלת נפתחה וג׳ין הסתכל על נאמג׳ון העומד בדלת ״שלום״ הוא אמר בקול חלש מעט מובך ״שלום ג'ין מתי התעוררת?״ נאמג׳ון שאל ונכנס אל הסלון ״בערך לפני עשרים דקות״ ג'ין השיב נאמג׳ון הבחין בכיור הריק ובכלים שעומדים על מתקן היבוש ״אתה ממש לא היית צריך״ נאמג׳ון אמר והסתכל על ג'ין ״אבל אני הרגשתי רע שאני נשאר אצלך כל כך הרבה ו..״ ג'ין לא סיים את המשפט ונאמג׳ון ישר קטע אותו ״זה בסדר ג'ין אם לא הייתי מרגיש בנוח הייתי אומר לך״ ״אבל בכל זאת תודה רבה אני מעריך את זה מאוד״ הוא מיהר להוסיף ״בפתק כתבת שאתה רוצה לדבר איתי עוד״ ג'ין אמר משפיל את מבטו ״אה כן נכון״ נאמג׳ון נזכר והתיישב ליד ג'ין ״על מה רצית לדבר?״ ג'ין שאל מובך חושש מעט מהתשובה ״על המצב שלך״ נאמג׳ון השיב וחייך אל ג'ין חושף את שתי הגומות ג'ין השיב בחיוך קטן ולא אמר דבר ״אההה אז אתה יודע לחייך״ נאמג׳ון אמר בטון סרקסטי נועץ מבט בג׳ין ״דיי״ ג'ין ניסה להגיד בעוד חיוך גדול משתלט על המבט הרציני שניסה לעשות ״איפה היינו אה כן אתה אוהב בנים״ נאמג׳ון אמר את הדברים כמו שהם ללא שום אזהרה מוקדמת ״אני לא נמשך לבנים״ הוא אמר נבוך משפיל את מבטו כשצבע אדום משתלט על לחייו ״אני חושב שהתגובה שלך מוכיחה אחרת״ נאמג׳ון אמר וגיחך ג'ין שתק הוא לא הוציא מילה רק בהה ברצפה חשב על דבריו של נאמג׳ון, ג'ין התקרב לנאמג׳ון חיבק אותו ושם את הראש שלו על חזהו של נאמג׳ון ״הכל יהיה בסדר״ נאמג׳ון אמר בקול מנחם מחבק את ג'ין בחזרה ״אני אעזור לך בכל מה שאתה צריך״ נאמג׳ון אמר מלטף את שיערו הרך של ג'ין. ג'ין הרים את ראשו והסתכל על נאמג׳ון הוא רכן לעברו והניח את שפתיו על שפתיו הרכות של נאמג׳ון לא עברה שנייה ונאמג׳ון דחף את ג'ין ממנו נאמג׳ון הרגיש מבולבל ג'ין ישר השפיל את ראשו הוא האדים ממש ״מצטער אני מצטער״ הוא חזר ואמר מלמל את דבריו בשקט נאמג׳ון שם את ידו על פניו של ג'ין מרים אותן מסתכל בעינו של ג'ין ומצמיד את שפתיו אל שפתיו של ג'ין נאמג׳ון החדיר את לשונו לפה של ג'ין חקר כל סנטימטר בחלל הפה שלו, ג'ין גנח חלושות הוא יכל להרגיש את הלב שלו פועם בחוזקה את חום הגוף של נאמג׳ון את ידו המלטפת האוחזת בגבו, כשנאמג׳ון התנתק מג׳ין שניהם שתקו לא אמרו מילה רק הסתכלו אחד על השני נבוכים. ״אני אני חייב ללכת״ ג'ין אמר שובר את השתיקה לא מביט בעיניו של נאמג׳ון ״אני קבעתי עם שי-יון״ ג'ין הוסיף עדיין לא מביט בעיניים של נאמג׳ון ״אוקיי תהנה אם אתה צריך משהו אני תמיד כאן״ נאמג׳ון אמר הוא ידע שהנשיקה הייתה טעות ג'ין קם מהספה והתקדתם לכיוון הדלת ״תודה״ הוא לחש ויצא מהבית.
YOU ARE READING
לבחור צד//namjin
Romansaג'ין הוא אדם שהחיים שברו אותו והאדם היחיד שהוא מוצא בו נחמה הוא האדם שהוא למד לשנוא בכל ליבו. נאמג׳ון כריזמטי ומסודר שמסתיר את הפחדים והצרות שלו תחת המסכה של הבחור המושלם והמוסרי, ואז הוא הגיע וגרם לו ללכת נגד כל האמונות שלו רק בשביל לנסות להשיג משה...
