לבחור צד//namjin

פרק 16

נקודת מבט ג׳ין
רעש חזק של התנפצות נשמע ופקחתי את עיניי במהירות,

הסתכלתי על לוח השנה שהיה תלוי על הארון שבצד החדר
שבת בבוקר

השטתי את ידי אל המגירה הקטנה שבשידת הלילה שלי והוצאתי קופסה שחורה קטנה, לקחתי אותה איתי והתיישבתי בשולחן הכתיבה שלי

הוצאתי מהקופסה שני אטמי אוזניים והנחתי כל אחד מהם בשתי אוזניי והתחלתי לעבוד על שיעורי הבית

עברה בערך שעה או שעתיים ואז הרגשתי נגיעה קטנה בכתף שלי, הסתובבתי לאחור והוצאתי את אחד האטמים מאוזני ״כן ריונה״ אמרתי ברוך והבטתי בעיניה של אחותי הקטנה ״אני יכולה לשבת איתך?״ ריונה שאלה והסתכלה עליי בעיניים גדולות, הוצאתי גם את האטם השני מאוזני והרמתי את אחותי לשבת על שולחן הכתיבה שלי

ריונה התחילה לספר לי על דברים שקרו לה בגן ואני חייכתי למראה אחותי המתוקה, ״ג׳יני עוד מעט יש לי יום הולדת ואני מתרגשת״ אחותי אמרה נלהבת עם עיניים נוצצות ״ובת כמה תהי ריונה״ שאלתי ״אני אהיה בת 6״ ריונה אמרה והרימה שש אצבעות בעזרת ידיה הקטנות ״ובן כמה אני?״ שאלתי בחיוך, ריונה ספרה את אצבעותיה וחשבה במשך אולי דקה ״אתה בן 12״ היא אמרה ״נכון את צודקת אמרתי וליטפתי את פניה
״אתה האח הכי טוב בעולם״ ריונה אמרה וקפצה עליי בחיבוק נשקתי למצחה וחיבקתי אותה בחוזקה ״את האחות הכי טובה בעולם״ אמרתי ומחצתי את לחייה בין ידי

*****************************************

זאת הייתה שעת לילה מאוחרת, ידעתי בדיוק מי הלך מי בבית ומתי כל אחד חוזר

קמתי ממיטתי ולקחתי את תיק הגב שלי הוצאתי את כל הדברים הדרושים והנחתי על שולחני מתקדם אל עבר הארון ומוציא ממגירת הגרביים את שקית פלסטיק שקופה שבתוכה תערובת
עשבים ירוקים.

ישבתי בגינה קטנה שקרובה לביתי מוציא ענני עשן מפי, נשכבתי על הדשא והבטתי לשמים עצמתי את עיניי והתענגתי על התחושה הטובה שהרגשתי, שואף ונושף את העשן

כיוון שלא יחסתי חשיבות לעולם החיצון לא הבחנתי בצעדים שהתקרבו אליי או באדם שישב מאחורי ״מה זה?״ שמעתי קול מוכר ולפני שהספקתי להגיב הרגשתי את הג׳וינט נחטף מידי והסתובבתי במהירות לאדם היושב מאחוריי, אחי הגדול ישב שם בישיבה מזרחית ולקח שאיפה עמוקה מהג׳וינט שלי ״ג׳ין מאיפה יש לך דברים כאלה״ הוא אמר בנשיפה והסתכל לתוך עיניי במבט חודר ״זה לא ענייך״ אמרתי וחטפתי חזרה את הג׳וינט מידיו ״לא ידעתי שג׳ין הקטן מעשן״ הוא אמר וחייך חיוך זדוני ״אתה לא אמור להיות אצל חברה שלך או משהו״ סיננתי לאוויר ״רבנו, מאיפה אתה השגת את זה בכלל?״ הוא אמר והוסיף לחטט ״לא עניינך״ אמרתי ״על מה רבתם?״ שאלתי למרות שכל מה שרציתי זה שילך ״לא עניינך״ הוא חזר על דבריי הקודמים וחיקה את קולי ״אוקיי אתה מוזמן ללכת״ אמרתי חוזר לשכב על הדשא הרך מתענג על רעש הצעדים של אחי הגדול על הקרקע הקשה.