פרק 1

2.1K 97 20
                                    

קמתי בבוקר, השעה הייתה עשר וחצי, שמתי לב שאני מאחר לעבודה. קמתי מהר החלפתי חולצה ומכנס לבגדי העבודה שלי ויצאתי מהחדר. ראיתי את ג'מה ישנה במיטתה. התקדמתי לכיוון המקלחת צחצחתי שיניים במהירות וירדתי במדרגות הבית, הלכתי למטבח והכנתי לי קפה, לקחתי אותו והתקדמתי לכיוון הדלת הראשית של הבית, ראיתי את אמא אן יושבת וצופה בטלוויזיה. נשקתי לראשה ויצאתי מדלת הבית. הלכתי לאוטו וראיתי ששכחתי את המפתחות שלי בבית. חזרתי מהר לבית לקחתי את המפתחות וחזרתי לאוטו. הנעתי את הרכב ויצאתי.
שהגעתי לעבודה ראיתי את הבוס עומד בכניסה ומסתכל עליי.
"אני מצטער, זה לא יקרה שוב" אמרתי בפרצוף מושפל מטה.
"זה בסדר, אבל שזה לא יקרה שוב בבקשה." אמר והנהנתי בראשי. הלכתי לכיוון העמדה שלי, עבודתי הייתה כמוכר בחנות ספרים בעיר. ראיתי את מייסון יושבת בעמדתי, כנראה הבוס ביקש ממנה למלא את תפקידי בזמן שלא הייתי.
"בוקר טוב" אמרתי למייסון.
"בוקר טוב" השיבה לי וקמה מהכיסא מכיוון שהיה שלי. אני ומייסון חברים טובים הכרנו שהיינו ילדים, ההורים שלנו חברים טובים.
"שמעת שהגיע משפחה חדשה לעיר?" מייסון שאלה.
"לא" עניתי.
"הו... קוראים להם משפחת טונליסון אם אני לא טועה. יש להם ילד בגילנו" מייסון אמרה.
הנהנתי כאילו שזה מעניין אותי.
"למה זה כל כך מעניין אותך שיש משפחה חדשה בעיר?" שאלתי.
"המנהל ביקש שאעשה לילד שבגילנו סיור בבית הספר" אמרה.
"הו...מאיפה הם באים?" שאלתי.
"אני לא כל כך יודעת...המנהל לא סיפר לי כלום עליהם" אמרה, הנהנתי והמשכתי בעיסוקי.
"רוצה להיפגש היום אחר הצהריים? אולי אצטרף אליכם לסיור" שאלתי לאחר כמה דקות.
"ברור, אשמח שיהיה איתי מישהו שאני מכירה" אמרה, וחייכתי אלייה.
בדיוק הגיע בחור שרצה לקנות ספר מהחנות.
"היי, איך אפשר לעזור לך?" שאלתי את הבחור.
"היי, אשמח לקנות את הספר הזה" אמר והראה לי את הספר שרצה.
"אין בעיה" אמרתי בחיוך. לקחתי את הספר וסרקתי את הברקוד שהיה עליו.
"חמישים ושתיים תשעים" אמרתי לבחור.
הוא הושיט לי את כרטיס האשראי שלו. העברתי את הכרטיס במכונה שבקופה והחזרתי לו את הכרטיס. שמתי את הספר שלו בשקית ונתתי לו.
"תודה" אמר.
"אין בעד מה" אמרתי בחיוך. הוא הלך עם השקית בידו.
במשך היום דיברתי עם מייסון על דברים לא מעניינים, העברנו את הזמן. לא היו הרבה לקוחות היום בחנות. ואם לאמר את האמת, די חיכיתי לפגוש את הילד החדש הזה. דיברתי עוד קצת עם מייסון. השעה הייתה חמש וחצי, זה השעה שאנחנו צריכים לסגור את החנות. הבוס הלך כבר ליפני כמה שעות. לקחתי את המפתח ויצאתי, ומייסון אחרי. נעלתי את דלת החנות.
"ביי" אמרתי למייסון מכיוון שהמכונית שלנו היו במקומות שונים.
"ביי" מייסון אמרה והלכה לאוטו שלה.
הלכתי גם לכיוון האוטו שלי. שמעתי בכי. התקדמתי לכיוונו וראיתי את הבחור שקנה ממנו ספר בבוקר יושב ליד הרכב שלי ובוכה.

The first cry-Larry StylinsonWhere stories live. Discover now