התעוררתי בבוקר וראיתי את הארי נשען על עדן החלון ומדבר עם מישהו בטלפון. "אוקיי תודה, ביי" אמר למי שדיבר איתו וניתק. "איך ישנת?" שאל כשראה שאני ער. הוא בא והתיישב לידי על המיטה וליטף את שיערי. "ישנתי טוב. עם מי דיברת?" שאלתי בשקט. זה לא שאני לא סומך עליו אני פשוט רוצה לדעת. "זוכר שאמרתי לך שנחפש מנהל?" שאל והנהנתי בראשי "אז מצאתי מישהו, קוראים לו זאין והוא אמר שישמח לעבוד איתך ושהוא שמע עלייך הרבה" אמר ושפתיי נמתחו לחיוך רחב. "תודה תודה תודה" צעקתי וחיבקתי אותו חזק. "בבקשה. קדימה נלך להתארגן קבעתי לנו פגישה בבית הקפה הקרוב בעוד חצי שעה" אמר וקם מהמיטה ואני אחריו. הוצאתי בגדים מהארון ולבשתי אותם. "לו אני צריך להביא תיק עם בגדים לכאן. אני בכלל לא נמצא בבית" הארי אמר. "אז בוא נלך לביתך ונארגן תיק עם בגדים" אמרתי והרמתי את הטלפון שלי מהשידה ועייני נפערו, היו מלא הודעות מהאינסטגרם שלי. "נלך לפגישה וכשנסיים נלך לביתי" אמר והסתובב להסתכל עליי. "מה קרה?" שאל. "לא זה סתם... פשוט יש לי המון הודעות באינסטגרם ועלו לי כל-כך הרבה עוקבים" אמרתי בחיוך רחב. "זה טוב" הארי אמר בחיוך.
-
הגענו לבית קפה שהארי אמר לי שקבע עם זאין להיפגש כאן. התיישבנו באחד השולחנות וחיכינו. "הארי עבר כבר רבע שעה ואף אחד לא מגיע" אמרתי ונאנחתי. הרמתי את מבטי וראיתי שלושה גברים עם חליפות שחורות באים אלינו. "לואי טומלינסון? הארי סטיילס?" אחד מהם שאל. "כן" עניתי בחיוך. הם קצת מפחידים יש להם מבט מאיים כזה. "נעים להכיר, אני זאין מאליק" הבחור שעמד באמצע אמר והושיט לי יד בשביל ללחוץ אותה ומיד לאחר מכן להארי. הם התיישבו מולנו בשולחן. "אז פניתם אליי בשביל ליהיות המנהל שלכם?" זאין שאל. "כן. אתה יודע כל הדברים האלה שצריך לנהל כמו ללכת לראיונות וכל הדברים האלה" הארי אמר. "אוקיי. ספר לי קצת על עצמך לואי" זאין אמר. "אני לואי טומלינסון, גרתי בדונקסטר ועברתי לכאן בתחילת שנת הלימודים, אמא שלי נהרגה לא מזמן בתאונת דרכים ויש לי ארבע אחיות. הארי הוא בן הזוג שלי והוא עוזר לנו מאוד" אמרתי והארי חייך אליי והניח את ידו על יריכיי. "מעניין. איך אתם מסתדרים מבחינת הכסף בבית? הרי אתה עדיין לא סיימת ללמוד ואתה צריך לפרנס חמישה אנשים" זאין אמר. "אני לא יודע לפעמים אני משתמש בכסף שנשאר מאמי ולפעמים הארי עוזר לנו, אבא שלו ממש עשיר אז הוא מלווה לנו כסף שאנחנו צריכים" אמרתי. "אוקיי. ואיך הגעת לתחום המוזיקה?" שאל. "הארי שמע אותי שר ואמר לי שאני חייב ללכת לתכנית שירה והסכמתי והנה אני כאן" אמרתי לו בחיוך. הוא הסתכל לשומרים שלו והם הנהנו לו בראשם. "אוקיי, אני מסכים ליהיות המנהל שלך. אני רק צריך שתחתום על כמה דברים" זאין אמר והנהנתי. הוא הוציא דף ועט. "אני יכול לקרוא?" הארי שאל. נתתי לו את הדף והוא התחיל לקרוא. לפתע חשכו עיניו. "אני לא אוכל לפגוש אותך שיהיה לך טור הופעות וכל הדברים האלה כשלא תהיה בבית" הארי אמר. "הו, זה בסדר זה לא חלק מהחוזה. אתה תוכל לטוס איתו וליהנות איתו רק לא לעלות לראיונות והופעות" זאין אמר. "אוקיי, אז חוץ מזה הכל בסדר. אתה יכול לחתום" הארי אמר. חתמתי על הדף והגשתי לזאין. "את האמת אני צריך שגם אתה תחתום הארי" זאין אמר להארי. "איך אני קשור?" הארי שאל בטיפה תוקפניות. אני יודע שיהיה לו קשה אבל שיהיה נחמד. "אתה חבר של לואי ואנחנו צריכים לפרסם את זה ולהודיע למעריצים שלו שיש לו חבר הרי לא תרצה שבנות יתחילו עם החבר שלך. אלא אם אתם לא רוצים שנפרסם על הזוגיות שלכם ואז אתה לא חייב לחתום" זאין אמר. תפסתי בידו של הארי וסימנתי לו שהוא יכול לחתום ושהכל יהיה בסדר. "אוקיי" הארי אמר ולקח את העט והדף וחתם עליו. "תודה רבה לכם, אנחנו עוד נפגש" זאין אמר בחיוך. "הו, זאין?" אמרתי. "כן?" שאל. "היו אתמול הרבה אנשים מחוץ לביתינו ומישהו רצה שאבוא לראיון בבוקר, אתה זה שמסדר את זה נכון?" שאלתי. "כמובן, אתה רק צריך להגיע לאן שאגיד לך" אמר והוציא מכיסו כרטיס שהיה כתוב בו את מספר הטלפון שלו ואת שם העסק. "תודה" אמרתי והסתובבתי עם הארי. לאחר שהתרחקנו מעט עצרתי במקומי והארי עצר אחרי והסתכל עליי במבט שואל. כרחתי את ידיי מסביב צווארו ונישקתי באגרסיביות את שפתיו, היינו רעבים זה לזה. לשוני פילחה את דרכה לפיו, לבי פעם בחוזקה. הוא אחז באגני וגופינו צמודים אחד לשני. התנתקנו מהנשיקה וחזרתי לצידו. אחזתי בידו והתחלנו ללכת חזרה הביתה. הבית קרוב אז הלכנו ברגל. "תודה הארי, זה באמת לא מובן מאליו כל מה שאתה עושה בשבילי" אמרתי והוא כרך את ידיו סביב גופי והצמיד אותי אליו. "אעשה הכל בשבילך לולו" אמר ורכן לנשק לשפתיי. לאחר כמה דקות הליכה הגענו לתחילת הרחוב וראיתי שם הרבה מאוד פפראצי. לפתע רכב שחור צפצף לנו והארי התקדם אליו. "ליאם נייל? מה אתם עושים כאן?" הארי שאל את שני הבחורים שישבו באוטו. "תעלו לאוטו ונסביר לכם" אחד מהם צעק "קדימה ליפני שהם יראו אותכם" עלינו לאוטו וסגרתי את הדלת. "מה אתם עושים כאן?" הארי שאל. "היי, אני נייל וזה ליאם" אחד מהם אמר כשהסתובב להביט בי. "היי, אני לואי" אמרתי בחיוך. "כן אני יודע, ראיתי אותך בטלוויזיה" נייל אמר בגיחוך. "לו, זה ליאם ונייל והם חברי ילדות שלי" הארי אמר והנהנתי. "אתם ביחד?" נייל התפרץ. "כן, אבל אל תספרו לאף אחד" הארי אמר לו והוא הנהן והסתובב חזרה להביט קדימה. "בכל מקרה, מה אתם עושים כאן?" הארי שאל. "הלכנו לביתך, רצינו לשאול אם אתה רוצה ללכת למסיבה של קנדל יהיו שם הרבה אנשים. כשדפקנו אמא שלך פתחה לנו ואמרה שאתה לא בבית וכשיצאנו היו הרבה אנשים בחוץ ומיד ברחנו" נייל אמר והארי חייך חיוך שחושף את גומותיו. אני אוהב את החיוך שלו. "הו...אני חושב שלא אבוא למסיבה של קנדל, אתה יודע מה המצב בנינו" הארי אמר ומיד הסתכלתי עליו. "מה המצב בניכם?" שאלתי. "הו זה כלום-" "הארי וקנדל היו ביחד שנתיים ואז הוא אמר לה שהוא רוצה להיפרד ויומיים אחרי שהם נפרדו הוא יצא מהארון" נייל קטע את הארי. "הו...זה בסדר" אמרתי להארי קצת מופתע אבל לא היה לי בעיה עם זה. נתתי לו נשיקה קטנה על הלחי ונשענתי עם ראשי על כתפו. "לאן אתם רוצים ללכת?" ליאם שאל. "אני רוצה פיצה, תיסע לפיצרייה קרובה" נייל אמר. "כל הזמן אתב חושב על אוכל?!" הארי אמר וכולם גיחכו. "אני בסך הכל ילד רעב" נייל אמר והארי גלגל את עיניו. הגענו לפיצרייה ורק נייל נכנס בשביל להזמין והארי ליאם ואני נשארנו בחוץ וחיכינו לו. לאחר כמה דקות הוא חזר עם מגש פיצה משפחתי ובקבוק קולה גדול. התיישבנו בספסל, ישבתי ליד הארי והתחלנו לאכול. "אני רוצה לקחת אותך למקום מיוחד אחר כך" הארי לחש לי, הנהנתי וחייכתי אליו חיוך רחב, נישקתי לשפתיו וחזרתי לאכול מהפיצה שלי. לאחר כמה דקות סיימנו לאכול "ביי" ליאם אמר והלך עם נייל נופפנו להם והתחלנו ללכת. "לאן הולכים?" שאלתי וההתלהבות נשמעה בקולי והארי גיחך. "תראה כשנגיע" אמר ונאנחתי. "מתי נגיע?" שאלתי לאחר כמה דקות הליכה. "הנה" הארי אמר והצביע על שדה חיטה. "וואו... הארי ז-זה מושלם!" אמרתי בהתרגשות והתקרבתי אליו. ליטפתי עם אגודלי את לחייו וחייכתי טיפה מובך. "אני אוהב אותך" אמרתי ועמדתי על קצות האצבעות והתקרבתי לפניו, אפי השתפשף באפו ונשימותיו כנגד שלי. לפתע הוא נישק את שפתיי באגרסיביות ונישקתי אותו חזרה. "גם אני אוהב אותך" לחש בין שפתיי חייכתי ומיד המשכתי לנשק אותו, כרכתי את זרועותיי מסביב צווארו, שפתיו נעו בשלמות כנגד שלי וזה הרגיש כלכך טוב. התנתקנו מהנשיקה וראינו שם עץ בודד לבד התקדמנו אליו והארי הוציא סכין מהכיס שלו. "ה-הארי... מה זה?" שאלתי ובלעתי רוק שעמד בגרוני. "הו, אל תדאג, הנה תראה" הוא אמר והתקדם לעץ. הוא לקח את הסכין וחרט איתו את האותיות הראשונות של שמינו. "אני אוהב את זה" אמרתי וחיבקתי אותו חזק. "ואני אוהב אותך" הוא אמר והסתובב אליי. "גם אני אוהב אותך" אמרתי ונישקתי נשיקה רכה לשפתיו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
