פרק 16

2.2K 137 125
                                    

לואי התעורר למיטה ריקה, הוא כיווץ את גבותיו ושפשף את עיניו כשקם באיטיות, מתכווץ בכאב.

הוא הביט סביבו, מבטו פגש בשעון ועיניו התרחבו. היה 9:40 בבוקר ויש לו משמרת בוקר.

״לעזאזל.״ מלמל וזרק את השמיכה שהייתה מעליו, כשהארי נכנס, ״בוקר טוב.״ הוא אמר בחיוך.

״בוקר. למה לא הערת אותי? יש לי משמרת בוקר.״ לואי ירד מהמיטה וצעד לשירותים.

הארי לקח את ידו בעדינות ומשך אותו אחורה, ״התקשרתי לבוס שלך וסיפרתי לו שאתה לא מרגיש טוב, ותקח את המשמרת של אחר הצהריים במקום.

לואי שחרר אנחה ונתן להארי להוביל אותו בחזרה למיטה, ״חכה פה, אוקיי? אני אלך להביא ארוחת בוקר.״ הארי ניקר את לחיו ויצא מהחדר.

לואי זחל בחזרה מתחת לשמיכה עם שתי כריות שתמכו בגבו, בר קפץ על המיטה ונשכב על ברכו של לואי.

לואי חייך וליטף אותו בעדינות, הארי נכנס עם מיילו שעקב אחריו, ״הנה ארוחת הבוקר שלך.״

לואי הזיז את בר מברכו ונתן להארי להניח את המגש עליו, הוא הודה לו והארי התיישב מולו, ״בתיאבון.״

~

אחרי ארוחת הבוקר הם נשארו במיטה לעוד קצת זמן, הארי צייר עיגולים על גבו של לואי ולואי שיחק בשיערו של הארי ברכות.

״איך אתה מרגיש? עדיין כואב לך?״ הארי שאל, לואי נשך את שפתו התחתונה, ״כן, אבל לא כואב כמו אתמול.״

הארי הנהן, ״אוקיי, אבל מעכשיו, אתה לא נוסע באוטובוס. אני אסיע אותך לשם הלוך וחזור, ואם אני לא אוכל אני אבקש מליאם, זאין או נייל.

״הארי-״

״אנחנו לא מתווכחים על זה. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך שוב.״ הארי קטע אותו והצמיד נשיקה למצחו. לואי הצמיד את פרצופו לחזהו של הארי, הארי עטף את זרועותיו סביב לואי וקירב אותו אליו, ״אני אוהב אותך, אתה יודע את זה?״

״גם אני אוהב אותך.״ לואי הנהן לחזהו, הארי חייך ונישק את ראשו, ״מה אתה אומר, אנחנו יכולים לצאת לכמה זמן עד שהמשמרת שלך מתחילה? אנחנו יכולים לעשות סתם הליכה, לא משהו מיוחד.״

״ממ.. עוד מעט, נוח לי.״ לואי התקרב עוד קצת להארי, הארי חייך אליו מטה וקירב אותו, ״נוח לך? חתלתול?״

לואי הסמיק על השם חיבה, הוא החביא את פניו בחזהו של הארי, הארי צחק ומחץ אותו, ״אתה חמוד.״

~~~

הארי החנה את הרכב בחנייה של מרכז החנויות, הוא ולואי יצאו מהרכב ונכנסו במהירות פנימה.

הארי שילב את אצבעותיו בשל לואי והשאיר אותו קרוב אליו, הם הסתובבו ביחד במקום ודיברו מעט, כשהארי עצר מחוץ לחנות ממתקים.

A model and a fan | larry stylinson Where stories live. Discover now