A model and a fan | larry stylinson

פרק 10

הארי קם לגוף חמים שמוצמד לחזהו, עוד אחד לגבו, ועוד אחד לרגליו. הוא גנח בשקט ושפשף את עיניו בעזרת ידו, פוקח את עיניו באיטיות.

הוא הביט למטה, רואה את פניו של לואי מוצמדות לחזהו, נושם ברכות. הוא חייך והדביק נשיקה לקצה ראשו, ואז באיטיות ובזהירות הוא השתחרר מאחיזתו, ומבר ומיילו.

הוא הביט בשעון, 8:30 בבוקר. הוא יצא מהחדר לכיוון המטבח להכין ארוחת בוקר, יודע שהיום ללואי יש יום חופשי, והוא הולך לנצל את זה כמה שיוכל.

הוא סיים להכין ארוחת בוקר והניח הכל על שולחן המטבח, הולך להעיר את לואי. הוא נשכב בחזרה על המיטה לידו, מלטף ברכות את לחיו שלא חבוטה. ״לו, תתעורר באג קטן.״ (זה פשוט שם חיבה זרמו ~ ה.מ)

לואי זז והארי נישק את לחיו ברכות, ״הכנתי לך ארוחת בוקר, קום.״

לואי פקח את עיניו, הארי חייך אליו, ״בוקר טוב.״

״בוקר.״ לואי פיהק, מכסה את פיו. הוא התיישב באיטיות והתמתח, הארי הוריד את השמיכה מגופו ואסף אותו בידיו. נשימתו של לואי התעדקה והוא הידק את אחיזתו בהארי, ״בשביל מה זה היה?״

״אין סיבה.״ הארי צחק ולקח אותו למטבח, הוא התיישב על הכיסא קרוב לשולחן עם לואי על ברכו.

״ממ, מריח מדהים.״ לואי ליקק את שפתיו ולקח מזלג, לוקח חתיכה טרופה מהביצה ונוגס בה.

~~

״מה אתה אומר, נלך לקניון אולי?״ הארי שאל ולואי יצא מהשירותים אחרי שצחצח את שיניו. (למהאתהמצחצחרקעכשיולואי ~ ה.מ)

״אממ.. יש סיבה לזה שאנחנו הולכים?״ לואי שאל, נלחץ קצת.

״לא, אין סיבה. אנחנו יכולים רק לעשות הליכה, לקנות שוקו חם, כל דבר. זה היום החופשי שלך, אני רוצה לבלות איתך.״ הארי התקרב אליו ואחז במותניו, מקרב אותו. ״מה אתה אומר? שנבלה?״

״אני לא רוצה שמישהו יראה את המכה.״ לואי כיסה את החבטה על לחיו בעזרת ידו ומסיט את מבטו מהארי.

״היי, זה לא נראה נורא, ואף אחד לא ישאל. וגם אם כן, תתעלם מהשאלה ותגיד לי ואני אבעט בהם.״

״אתה לא תבעט באף אחד.״ לואי גלגל את עיניו בשעשוע, מצחקק בשקט.

״אני כן בשבילך.״ הארי חייך ונישק את מצחו, ״קדימה, תתלבש.״

~~~

הארי חנה מחוץ לקניון, לואי והוא יצאו מהרכב והלכו למבנה, הולכים מסביב יד ביד עם אלברטו ודייל שצועדים לידם.

הם עברו על חנות נעליים, עיניו של לואי זנקו מדבר לדבר עד שעיניו נחתו על זוג נעליים, גורמות לו לעצור במקומו ולהביט בנעליים בחיבה.

״על מה אתה מסתכל?״ הארי שאל, מוציא את לואי מהטרנס ששקע בו.

״ה-הו, כלום. זה בטח עולה מלא גם ככה.״ לואי נפנף בזלזול.