A model and a fan | larry stylinson

פרק 9

4 שנים למוות של ג׳יי🥺🥺

הארי התעורר עוד פעם למיטה ריקה. הוא פקח את עיניו ושפשף אותם בעזרת מאחורי ידו, מפהק לכרית. הוא התיישב והביט מסביבו, שומע רעשים מהמטבח.

הוא הכריח את עצמו לקום, מתמתח עם ידיו מעל ראשו ויוצא מהחדר.

הוא ראה את לואי ממלא את קערותיהם של מיילו ובר במים כשהם אכלו, הוא חייך לעצמו וצעד לעברם, ״בוקר טוב.״

לואי קפץ והסתובב, ״אלוהים, הפחדת אותי. בוקר טוב.״ הוא הניח את ידיו על בית חזהו כשליבו דפק בחוזקה.

״סליחה.״ הארי אחז במותניו והצמיד נשיקה למצחו, ״למה אתה מאורגן? לאן אתה הולך?״

״משמרת בוקר.״ לואי נאנח, ״בדיוק באתי לעזוב, לא רציתי להעיר אותך.״

״הממ.. אתה צריך להעיר אותי, הייתי מכין לך ארוחת בוקר לפני שאתה הולך.״ הארי משך אותו קרוב אליו, ממקם את לחיו על ראשו של לואי.

״זה בסדר. הכנתי לעצמי תה, ולקחתי ביסקוויט. ז-זה בסדר? סליחה שלקחתי בלי רשות-״ לואי נקטע על ידי הארי שהצמיד את שפתיו לשלו, צוחק לתוך הנשיקה. ״לא אכפת לי, זה הבית שלך גם כן.״

״ה-הו? ממתי?״ לואי הסמיק, מבט מבולבל על פניו.

״מאז הפעם הראשונה שנכנסת.״ הארי ליטף את לחייו.

״א-אוקיי.״ לואי הסיט את מבטו, עדין מסמיק. הארי נישק את מצחו, ״אני אבוא לבקר אותך מאוחר יותר, לפני שאלך לצילומים.״

״צילומים?״ לואי הביט בו בגבות מקומטות.

״כן, צילומי טופמן. אני צריך להיות שם בשתיים עשרה. סליחה שאני לא יכול לצאת איתך לארוחת צהרים, אני אכין לנו ארוחת ערב מיוחדת.״

״ז-זה בסדר.״ לואי אמר, מסיט את מבטו לכמה שניות. ״א-אני יכול לשאול משהו?״

״ברור, מה?״

״ה-הצילומים, אממ.. יהיו.. יהיו שם עוד דוגמנים?״ לואי שאל, מתחרט על זה במיידיות ומסיט את מבטו, מסמיק בחוזקה.

הארי חייך ונשך את שפתו התחתונה, ״כן, יהיו שם.״

״ה-הו. אוקיי.״ לואי הנהן בשקט ושיחק בשולי הבגד של חולצתו.

הארי לקח את סנטרו בין אצבעותיו והרים את ראשו, מנשק את שפתיו, ״אתה מקנא נכון?״

׳יותר כמו, ממש חסר ביטחון׳ לואי חשב לעצמו. הוא נענע בראשו, ״לא.״

״אתה כן.״ הארי חייך וחיבק אותו קרוב אליו, ״אל תהיה, אני מבטיח שכלום לא יקרה. אוקיי?״

לואי הנהן בחזהו, הוא נתן לזרועותיו לעטוף את הארי. ״אני ממש צריך ללכת עכשיו.״

הארי הבליט את שפתו התחתונה, ״הלוואי שלא היית צריך.״

״הלוואי.״ לואי נאנח, הוא התנתק מהחיבוק והלך לקחת את דבריו, הוא לבש את מעילו. הוא דחף לכיסו את הטלפון שלו, כסף לאוטובוס ואת המטען של הטלפון שלו. לפני שהוא הגיע לידית הדלת הארי סיבב אותו והצמיד את שפתיהם, ״אני רוצה לראות אותך מחייך לפני שאתה עוזב.״