פרק 6

2.8K 157 571
                                    

״לו, אתה מוכן?״ הארי דפק על דלת חדר האורחים.

״כן, אני יוצא עוד דקה!״ לואי קרא בחזרה, מסדר את חולצתו. הוא הביט במראה, נושך את שפתו התחתונה. זה הבגד הרביעי שהוא מנסה כבר, והוא לא אוהב את זה. הוא ניסה את ההכי טוב שלו כדי להיראות מספיק טוב בשביל הארי, אבל זה לא עובד לו.

הוא נאנח והחליט שהוא ישאר עם מה שהוא לובש כרגע מבין ארבעת התלבושות, סוודר אפור ומכנסיים כחולות. הוא לקח את הטלפון שלו והכניס אותו לכיסו עם כסף, לוקח את מעילו ואת נעליו ויוצא מהחדר.

הארי סיים לנעול את נעליו ולקום מהספה, כשהוא רואה את לואי יורד במדרגות והולך לכיוון הסלון. הוא בחן אותו מלמטה עד מעלה, מחייך לעצמו.

לואי התיישב בספה ונעל את נעליו, הארי כרך את ברכיו מולו וקשר את שרוכיו.

״הארי, אתה לא חייב, אני יכול לעשות את זה לבד.״ לואי אמר, חיוך נמרח על שפתיו.

״שטויות.״ הארי חייך אליו וסיים עם הנעל הראשונה, עובר לשניה. לואי הביט בלבוש של הארי, פוטר, עניבה, סקיני שחורים, מגפיים ומעיל העור שהוא קנה לו לחג המולד. זה גרם לו לחייך.

הארי סיים וחייך אליו, ״מוכן ללכת?״

לואי הנהן, הם קמו ולבשו את המעיל שלהם, מאחלים לבר ומיילו להתראות והולכים לדלת.

הארי פתח את דלת הרכב ללואי, שהודה לו בביישנות והתיישב במושב הנוסע. הארי התיישב במושב הנהג והתניע את הרכב, יוצא מהחניה.

״אלברטו ודייל מחכים לנו במסעדה, אנשים יודעים שאנחנו הולכים לשם.״ הארי אמר והביט בלואי, שנראה כאילו הפסיק לנשום. ״ואני מבטיח, אני לא אתן לאף אחד להגיע אליך. אוקיי?״

לואי הנהן, הוא לקח שלוש נשימות עמוקות ונשך את שפתו התחתונה.

רבע שעה מאוחר יותר הם הגיעו למסעדה, קהל של אנשים עמד בכניסה.

״נלך דרך המאחורה.״ הארי נהג דרך הקהל הגדול והסתובב למאחורה, כשאנשים התחילו לרוץ בעקבות הרכב.

הוא חנה את הרכב ויצא, רץ לדלת של לואי. לואי יצא וחיבק את המעיל בחוזקה סביבו, הארי עטף את זרועו סביב מותניו של לואי ונתן לאלברטו ודייל להכניס אותם למסעדה.

אנשים צעקו שאלות עליהם, את שמותיהם, גונבים תמונות. הארי הגן על לואי והם נכנסו למסעדה.

״זהו, זה נגמר.״ הארי ליטף את גבו של לואי, כשבעל המקום ניגש אליהם בחיוך.

״ערב טוב״. הוא לחץ את ידיהם.

״ערב טוב, אדוני.״ הארי חייך אליו.

״קוראים לי פיטר, אני מניח שהזמנתם מראש?״ הבעלים, פיטר, שאל כשהם הולכים דרך המסדרון למסעדה.

A model and a fan | larry stylinson Where stories live. Discover now