כריסטופר קם למשמע קול נפץ.
"בכל בסדר!" אלינור הודיעה, לאחר מכן אלכס הביא מטאטא והחל לאסוף את השברים בשקט.
כאב ראש פתאומי תקף את כריסטופר. "אחחח הראש שלי" הוא שפשף את קרקפתו.
"טוב, היית ממש שיכור אתמול, אין פלא שכואב לך הראש" אמרה אלינור בעייפות.
"הייתי שיכור?" הנער האדמוני שאל.
"כן..." אמר אלכס בקול שכמעט לא נשמע.
כריסטופר זכר ששתה עוד ועוד מהמשקה, הוא זכר שהרגיש שהוא משתכר אבל הוא לא זכר מה קרה.
"איך הייתי, כשהייתי שיכור?" הוא שאל ונעמד.
"נורא" אמרה אלינור. "פשוט נורא".
כריסטופר החל להתקדם אל עבר השניים בבלבול. מהר מאוד, כצפוי- הוא איבד שיווי משקל ונפל.
אלכס, שהיה עסוק בלאסוף את הזכוכיות- לא הספיק לתפוס את חברו, קול נחיתה נשמע על רצפת הפרקט.
"אני בסדר!" הוא נאנ3 וניסה להתרומם.
אלכס החל להתקדם בהיסוס מחשיד אל עבר חברו. הוא שלח לו יד והסיט את מבטו ממנו.
'האם אמרתי משהו שהרחיק את אלכס?' כריסטופר חשב והחזיק בידו של חברו, היא הייתה חמימה, אך עם זאת רועדת במקצת.
" מה השעה עכשיו?" שאל כריסטופר לאחר שניקה את בגדיו.
"כמעט 11 בבוקר" הנערה נאנחה. "אלכס?" שאלה ניקול כמה דקות לאחר שהאלף סיים לאסוף את כל השברים המפוזרים.
"כן" הוא נאחז במטאטא.
"אני חושבת שכדי שאני וכריסטופר נדבר על.... מה שקרה אתמול".
"כן, בסדר!" אלכס הנהן ועלה במדרגות בריצה. טריקת דלת נשמעה לאחר מכן.
ניקול סימנה לכריסטופר להתיישב על הכורסה ממולה.
"כריס, אתה זוכר מה אמרת לי לפני ארבעה חודשים?" היא החלה לומר.
"כן" הנער חייך חיוך קלוש "לפני ארבעה חודשים אמרתי לך שאני הומו. אז מה?"
"ביקשת שזה יהיה סוד, אבל.... די חשפת אותו" היא הסיתה את מבטה.
"מה?" כריסטופר נבהל. "איך?".
"אני פשוט אלך עם ישירות כריס" היא התקשחה.
"תאמר לי את האמת כריסטופר. אתה מאוהב באלכס?" היא חייכה אליו חיוך מעודד.
הנער נאנח: "אני... אני לא יודע, זאת אומרת...." הוא גמגם. "אני לא מצליח להפסיק לחשוב עליו, אני מתרגש כשאני מסתכל אליו, אבל אני לא יודע מה בדיוק אני מרגיש".
"תברר, כריס. אני מאמינה בך" אמרה אלינור וקרצה אליו.
אלכס חזר מהמדרגות, סומק ורדרד נח על לחייו. כריסטופר הסיט את מבטו ממנו.
"חברה, אני חושבת שכדי שתלכו עכשיו, כבר צהריים, אני חייבת להתכונן לבית הספר יש טונות שיעורי בית" ניקול קראה בחיוך ופיהקה.
השנים הנהנו ויצאו מהבית, מנופפים לניקול.
כריסטופר בהה באלכס, האלף החזיר לו מבט חודר.
עיניו השקדיות הירקרקות של אלכס הטריפו את כריסטופר, השיער שלו היה כל כך קופצני וחינני.
השפתיים שלו, דקות ומזמינות.
עכשיו הוא היה בטוח.
כריסטופר ידע שהוא מאוהב.
אוקיי אז זה היה הפרק עכשיו, זה היה פרק ממש קצר, רק כדי לא להשאיר אתכם במטח של מה שיקרה. הפרק הבא יעלה ביום שני כזה. נא לחפור לי בתגובותתת
YOU ARE READING
במקום זר
Fantasy"איפה אני?" חשב אלכס. הוא הסתכל על המקום בו נמצא. בנייני ברזל כסופים, כחולים ושחורים סבבו אותו, רעש מחריש אוזניים אפף אותו, אנשים התהלכו הלוך ושוב, דוחפים אותו קלות. ליבו דפק במהירות. הוא בהה במקום בתהייה, דאגה. לפתע מישהו התנגש בו בחוזקה. הכל נהפך...
