אוקיי, אז שברתם אותי!
תמר נא לכתוב מלא התראות(:
מי שקורא את זה בלילה, נא לקרוא את זה בבוקר, כי פשוט מאוחר אז לכו לישון.
23:23!
אוקיי בואו נתחיל.
אווווו רגע כמעט שכחתייייי
מצאתי את אליוט מאטלנטיס כןכן תמר את אליוטטט או כמו שאני מדמיינת אותו לפחות...
תמונה למטה:
אוקע זה לא לגמרי דומה אבל פסדר-
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אוקי בואו נתחיל באמת-
"זה נראה מגוחך" אלכס הסתכל במראה, עומד לצד חברו הג'ינג'י.
כריסטופר לא התייחס אל התירוצים של חברו, הוא היה עסוק מאוד בלעשות פוזות מול המראה (נא לדמיין את זה).
"אני דווקא חושב שזה יפה, במיוחד לך" כריסטופר נשק ללחיו של חברו.
"אני בקושי יכול ללכת עם הדבר הזה!" הוא קרא בתסכול, אבל כריסטופר נופף בידו בביטול.
"נו בוא כבר, אנחנו נאחר!". הוא עשה עוד פוזה מוזרה מול המראה, לאחר מכן סירק את שיערו, והתנפל על האלף חסר האונים, וסירק שיערו שלו כמה סירוקים בהפתעה.
"זהו, נו אלכס, אתה נראה בסדר!" כריסטופר התחנן לאישור מחברו.
"זה נראה נורא, אבל אני עושה את זה בשביל אלינור" אלכס יישר את שיערו בחזרה לקדמותו.
השניים יצאו מחדר השירותים כשהם לבושים בחליפה צמודה- אחת הייתה של אביו של כריסטופר, השנייה של אחיה הגדול של חברתם.
הבנים ירדו במדרגות, הם פגשו שם את הנערה המודאגת. אלינור לבשה שמלה אלגנטית כחולה כהה, שיערה היה מסורק וקשת שחורה עבה התלבשה על ראשה הצהבהב.
"אוקיי, אתם מוכנים?" היא שאלה את חבריה ונתנה להם יד.
"כן!" קרא כריסטופר בנחישות, פניו כעוסות.
YOU ARE READING
במקום זר
Fantasia"איפה אני?" חשב אלכס. הוא הסתכל על המקום בו נמצא. בנייני ברזל כסופים, כחולים ושחורים סבבו אותו, רעש מחריש אוזניים אפף אותו, אנשים התהלכו הלוך ושוב, דוחפים אותו קלות. ליבו דפק במהירות. הוא בהה במקום בתהייה, דאגה. לפתע מישהו התנגש בו בחוזקה. הכל נהפך...
