Lost Girls:Neverland

חלק 6-החזיונות חוזרים

"אמממ,מה ?!"אמרה מייבל וניסתה להבין את החידה,"בכוכב השני מימין..זה בארץ לעולם לא,אבל למות מצפייה?לאבד את הכתר?!"הוא אמר וניסה לחשוב על הסברים הגיונים,"אולי זה לא אמור להראות לנו את הדרך,אלא משהו אחר"אמרה מייבל וגלגלה את המפה ושמה אותה בתיקה,"אבל מה..."תהה ליאם."ליאם אני לא כל כך מרגישה טוב"אמרה מייבל שהחלה לרעוד ודמעות החלו לעלות בגרונה,"מייבל את בסדר?"הוא ניסה לעזור לה בפאניקה,היא התחילה להשתעל ועיניה החלו לזהור,"מייבל!"צעק ליאם בפאניקה ועזר לה,מייבל נפלה על הרצפה חסרת הכרה וליאם השעין את ראשה על ברכיה"מייבל"הוא אמר בפאניקה,הוא הרים את רגליה למעלה ,"מייבל"הוא ניסה להעיר אותה אבל לא נשמעה שום תגובה,הוא נשם נשימה עמוקה כדי לנסות להרגיע את עצמו ורץ לחדר האמבטיה כדי לקחת מטלית ולהרטיב אותה,אז הוא רכן לכיוון מייבל והניח בעדינות את המטלית על ראשה.

"ליאם.."אמרה מייבל בצרידות ולאט לאט פתחה את עיניה,"מייבל,מה קרה?את בסדר"הוא חיבק אותה חזק,מייבל השתעלה והתיישבה בעדינות,"הראש שלי מתפוצץ"אמרה מייבל והצמידה את המטלית בחוזקה למצחה,"את בסדר?"שאל ליאם,"מה קרה?"הוא עזר לה להצמיד את המטלית למצחה,"אני לא יודעת מה קרה לי..יש לי הרגשה ששכחתי משהו חשוב"מייבל בלעה את רוקה בפחד,.פתאום עיניה החלו לזהור עוד פעם,"מייבל"הוא זז לאחור בפחד,עיניה של מייבל חזרו למצבן הנורמלי,"אני מרגישה הרבה יותר טוב"היא אמרה בשוק,"זה ממש קסם,ליטרלי קסם"היא חייכה לעצמה ולאט לאט נעמדה,"זה מטורף"הוא התחיל לחייך ולשמוח יחד איתה,"ליאם...אני לא יודעת איך להגיד את זה אבל,זאת לא חידה,כלומר זאת כן אבל.."אמרה מייבל בהיסוס.

"מה קרה?"הוא שאל, "אני זוכרת משהו במעורפל אבל לא התעלפתי סתם, המפה ניסתה להראות לי משהו מהעבר "היא אחזה בתיקה ובלעה את רוקה, "את מפחידה אותי..."הוא היסס, "אני לא יודעת איך להסביר אני אני בטוחה ב100% שזאת נבואה, אני לא יודעת מי שלח לנו נבואה עוד פעם, אולי מאדי אבל הפעם זה הרגיש שונה "היא אמרה בפחד, "אנחנו צריכים להיפטר מהמפה? אולי זה יפסיק את הנבואה ,את נראת מפוחדת "הוא ניסה להרגיע אותה בעדינות, "אני ממש רוצה להיפטר מהנבואה ובעיקר מהקטע שבו כתוב שאני אאבד את הכתר, לפחות זה נשמע שהקטע הזה מכוון אליי אבל...אני לא יכולה להיפטר מהנבואה "מייבל נשכה את שפתה.

"מה הכוונה? "הוא שאל בלחץ בעודו מנסה לעכל את המתרחש, "זאת נבואה ,זה אומר שמה שכתוב כאן יקרה לנו, אז...יש לנו 2 ברירות: אני יכולה להעלים את המפה ולאבד את הסיכוי היחיד להציל את ראיין ולאכזב את חברות שלי בכך שהעלמתי את הנבואה שכנראה חשובה או שאני יכולה לנסות לפענח אותה בזמן שכולם יהיו כאן ונוכל לנסות להיות מוכנים וכמה שיותר לברוח מצרות "היא אמרה בניסיון לנתח את הסיטואציה,"אוקי, הקצה חוט היחיד שלנו זה המפל הזה אפשר לנסות למצוא אותו "הוא אמר ושניהם יצאו מהספינה,"אוקי..המפל הזה היה בצד ימין למעלה של המפה אולי זה יעזור אם נתקדם ימינה" מייבל הציעה בייאוש ,"נשמע חכם" ניסה ליאם לעודד אותה, "אל תדאגי, אני מאמין שהנבואה לא חזקה מספיק כדי להביס את שלושתיכן ותחשבי עכשיו על כל החבורה, לאיזו נבואה מטופשת אין שום כוח" הוא ניסה לעודד אותה אבל לשווא, "היה כתוב שם משהו על לאבד את הכתר ,אולי אני אעשה טעות בעתיד ולא אהיה מלכה יותר או נסיכה וכולם יפגעו בגללי" היא ניסתה לא לבכות,"שמייבל המושלמת תעשה טעות?! את שומעת את עצמך" נענע אותה ליאם,"תתעוררי, הכל יהיה בסדר, אני תמיד איהיה כאן ואאמין בך ובמשמר שלי אין מצב שלא תהיי מלכה "הוא קרץ לה, "תודה ליאם" היא חייכה, "זה נחמד שחזרת ,מאד התגעגעתי אליך,כולם התגעגעו" מצב רוחה השתפר והיא חייכה,"אני גם התגעגעתי"הוא הסמיק.