"איך אנחנו לא נידע שאת משקרת?"חשדה מייבל והסתכלה על טינקרבל,"אתם פשוט תצטרכו לסמוך עלי..."היא אמרה והסתכלה עליהן,קיילי הרגישה שהן התקווה האחרונה שלה והיא לא יכלה פשוט לעזוב את טינק כאן,"את רוצה לספר מה קרה לך?"שאלה קיילי שישבה לידה בישיבה מזרחית,"אוקי,אבל אני רק מזהירה...לא תמיד יש את האושר והעושר זה לפחות לא ככה לי"היא אמרה ולקחה נשימה עמוקה והחלה לספר הכל.
"אחרי שג'יין החלה להאמין בפיות,הכל היה פשוט דבש,פיטר לקח את ג'יין כמה פעמים לביקור בארץ לעולם לא והיה איתה מלא..הרגשתי קצת...בודדה ולפעמים פשוט רציתי לרסק את ג'יין הזאת,בהתחלה די חיבבתי אותה יחסית אבל....אז פיטר החליט שהוא מתאהב...מה שלא הגיוני,כי הוא ילד והוא צריך להיות ילד לנצח,ויום אחד הוא בישר לכולם שהוא עוזב ללונדון להיות עם ג'יין ולהתבגר,וזה שבר את הלב שלי,מי אי פעם ארצה לוותר על חיי נצח?! הוא עזב וג'יין נשארה כאן ושמרה כאן על כולם ונשארה בגילה,פיטר היה מחוץ לארץ לעולם לא, וגדל שחזר הוא וג'יין עזבו להמשיך לגדול ביחד,ואז שהם חזרו בקושי זיהנו אותם...הם היו שונים,גדולים ומבוגרים,פיטר היה שונה עדיין היה בו את הילדותיות שלו אבל הקנאה שלי רק גברה,הוא כל הזמן היה עם ג'יין,כמה זמן אפשר להיות עם מישהו שהוא לא אני?!זה לא נורמלי...אז החלטתי..לקחת את הדברים לידיים שלי..."היא אמרה ועל פניה היה מבט כועס מלא נקמה,"מה את עשית..?"שאלה קיילי בחשש ובלעה את רוקה,"אני תכננתי להעלים אותה...להרוג אותה,אני תכננתי הכל במשך כמה חודשים,כמה חודשים שלא ראיתי את פיטר ולא את ג'יין את האמת אני חיכיתי שהם יבואו אליי ויתחננו שאחזור אליהם אבל מסתבר שהם שכחו אותי וזה מה שרק גרם לי לכעוס ולקנא הרבה יותר אז החלטתי שאני לא אעשה את זה לבד כי אחרי הכל אני הייתי רק פיה קטנה אז...פניתי לפיראט גדול וחזק"היא אמרה ונשמה עמוק,"לקפטן הוק?!"שאלה מייבל בבהלה,"לא,אני יודעת שכל עסקה איתו לא ראויה לכיבוד אז פניתי לפיראט שאין לו דבר נגד פיטר פן או לכל האי הזה..שחור הזקן".
"שחור הזקן.?!הוא לא מצא שם טוב אז הוא קרא לעצמו ככה כי הוא אוהב את הזקן השחור שלו?!!"צחקה מייבל עד שירדו דמעות מעיניה."השם האמיתי שלו זה אדוארד את רוצה שאני אמשיך עם השם הזה?"שאלה טינק וגלגלה את עיניה,"פשוט תמשיכי ומייבי תכבדי את הסיפור חיים של הפיה"סימנה לה קיילי והתיישבה לידה.
"אז פניתי אליו..כלומר..אי אפשר כל כך לפנות אליו כי הוא מת וזה סיפור ליום אחר אבל הוא מת..אז אני זימנתי אותו והוא הגיע,סיפרתי לו שאני רוצה שהוא יעזור לי והוא אמר שגם הוא רוצה משהו בתמורה אך לא אמר לי מה...אז סימנתי לו לעשות מארב על הבית,אני נכנסתי ואז...קרה משהו שאני כל כך מצטערת עליו שנכנסתי ראיתי את פיטר וג'יין ישנים ואז סימנתי לו להיכנס ואז שמעתי קול של תינוק בוכה,הסתכלתי לעבר לול שהיה שם וראיתי תינוק קטן וחמוד שם,התחלתי לבכות,פיטר הוא אבא,לא הייתי צריכה לעזוב אותו ככה,ממש שניה לפני ששחור הזקן נכנס אני עצרתי אותו,אמרתי לו שיש שם ילד ואני אוהבת את פיטר וג'יין ואני לא יכולה לעשות לפיטר את זה ובעיקר לא לילד,ניסיתי להעלים אותו בעזרת קסם אבל אז הוא חייך אלי את החיוך המרושע שלו שאני זוכרת היטב,הוא אמר שזימנתי אותו ועדיין מגיע לו את החוב שלי אליו,אני זוכרת שהסתכלתי עליו ולא הבנתי מה הוא רצה,ואז אני לא יודעת איך אבל הוא שאב אותי לתוך קופסה מוזרה מאד והייתי כלואה שם,אני לא יודעת כמה זמן אבל זה הרגיש נצח,וששוחררתי אני יצאתי בתור בת אדם רגילה,לא היו לי כנפיים,לא זהרתי,לא היה לי אבק פיות הייתי בן אדם רגיל"אמרה טינק ובחנה את ידיה.
YOU ARE READING
Lost Girls:Neverland
Abenteuerסוף סוף אנדי,קיילי ומייבל הבנות של אומה,קרלוס ומאל מגיעות חזרה לאורדון! וכל מה שהן רצו זה לעזור לאנשים שאהבו ואז הכל מסתבך... אנדי מוצאת את השרשרת של סבתא שלה ועל השרשרת יש חריטים של אינדיאנים ואנדי חושבת שהיא זאת שיכולה לעזור לה לעקור את מאדי ממנה...
