מייבל התחילה לאבד את השיווי משקל בעודה צורחת,ליאם החזיק אותה כדי שלא תשתגע למראה עיניה אבל זה לא עזר לה בשום צורה.הוא אחז במייבל וכיסה לה את העינים ואז שזה לא עזר הוא כיסה לה את הפה,"בא לי למות" היא צרחה מבעד ידו ונשכה אותו הכי חזק שיכלה,הוא אפילו התחיל לדמם קצת והמופוביה שלה רק החמירה,כל החדר נראה לה במטושטש והדבר האחרון שראתה לפני שאיבדה הכרה זה את הפנים המרושעות של אנדי,ששום חמלה נראתה עליהם...
"לאאאאאאאאא" לוקאס צרח בכל כוחו,במהירות הוא דחף את אנדי ולמזלו הכדור לא פגע בסול..אבל הוא פגע בכנפיו,סול שכב על הרצפה בשלולית של דם,"יותר טוב מכלום" היא גיחכה והחזיקה את הכנפיים מלאות הדם בידיה,"מפלצת" לוקאס צרח עליה בכל כוחו,הוא לקח את אחת הכריות מהשיריון של אדריאן והתכוון לזרוק אותה על אנדי,אבל היה שדה כוח שהעיף אותו אחורה,"אז הכנפיים האלו לא כאלו חסרות תועלת" היא שינתה את המבט המגועל שלה מהדם וחייכה ברשעות,"בה ביי" היא בחנה את כולם פעם אחת אחרונה ונעלמה.
"יש משהו..לא בסדר עם הכנפיים האלו" היא בחנה אותם והושיטה אותם לשחור הזקן,"אל תדאגי אנדי..אני אחקור יותר לעומק..ולבנתיים עשית עבודה מצוינת,ידעתי שנועדת לגדולות מהיום שפגשתי אותך" הוא הסתכל עליה בגאווה והיא יצאה מהחדר ביריאת כבוד,"חה! למייבל אין את מה שצריך כדי להיות מלכה היא התעלפה עוד מלפני שהתחלתי באמת להנות,אני איהיה שליטה הרבה יותר טובה ממנה" היא השוויצה לעצמה והלכה בסיפון,"אעע" היא הרגישה כאב חד מהצד השמאלי של בית החזה שלה,"אככ הלב שלי" היא התכווצה.
היא הרגישה את דפיקות ליבה,שהפכו לחלשות מהרגיל,"אאוץ'" היא ניסתה להתעלם מהכאב אבל לא יכלה,היא ירדה כמה שיותר מהר לבטן הסיפון כדי לשתות מים,"תודה לאל" היא הרגישה יותר טוב אחרי כוס מים,היא בחנה את הספינה לכל הכיוונים,אף אחד לא נראה באופק.היא נכנסה לחדר של שחור הזקן,ולא ראתה שום זכר שהוא בכלל דרך במקום,"הלו?" היא שאלה ושמעה את ההד שלה בחוזקה.
"אוף איפה כולם" היא פתחה את החדר ארונות ואחרי ששום דבר לא היה בתוכו היא סגרה אותו אבל אז מיד חשבה לעצמה,זה חדר ארונות..אמורים להיות בו בגדים..למה הוא ריק?! ,היא פתחה לאט לאט את הארון עוד הפעם,היא לא ראתה דבר,היא הכניסה את כף רגלה לתוך הארון והדלת מאחורה נסגרה בטריקת דלת.
"לאא" היא ניסתה לפתוח את הארון אבל היא לא הצליחה,"שיט" היא קיללה היא בחנה את החדר והסתכלה על הקיר מולה,משהו היה מונך ליד הקיר,היא התקרבה וראתה תיבה מונחת על שולחן,התיבה הייתה בצבע זהב וקישוטים היו פרוסים עליה,"וואו" היא התמנגנטה למראה של התיבה,היא לא שלטה בעצמה ופתחה את התיבה.
בחילה החלה לעלות במעלה גרונה,ידיה היו מחוטמות בדם,בתיבה היה לב..לב חי! שהתכווץ והתרפה,הלב של אנדי התחזק והחל לפעום מהר מתמיד,"זה לא הגיוני" היא רעדה והתחילה לבכות,"אעע" קולה הצטרד,"אני מרגישה רגשות" היא הבחינה,"באמת? חשבתי שאת חזקה מאד ואת לא צריכה רגשות" קולה של מייבל הדהד באוזנה,"אכזבת אותי אנדי..אני לא אוכל בחיים לסלוח לך!" נשמע קולה של קיילי באוזנה השניה,"לא.." היא נבהלה ועיניה נפערו,"לא חבר'ה" היא רעדה בכל גופה,היא נפלה על הרצפה ולא ידעה מה לעשות עם עצמה,לפתע הקולות הפסיקו וקול אחר נשמע מאחוריה,"את רואה? זה מה שהן חושבות עליך! אז תהיי חזקה יותר,ותפטרי מהרגשות האלו" הקול התקרב אליה יותר ויותר,היא הסתובבה באיטיות מפחד ממה שמצפה לה והשערותיה היו נכונות,שחור הזקן עמד שם ובחן אותה בפרצופו הזדוני,או שלפחות היא חשבה שזה היה שחור הזקן...
מולה נגלה שלד,אבל מתוכו בקע קולו של שחור הזקן,אנדי הקפואה לא יכלה לזוז ולא הצליחה לעכל את מראה עיניה,הוא התקדם לכיוונה והרים את הלב שהיה על הרצפה,הוא עשה משהו שאנדי לא יכלה להרשות לעצמה לראות,אחרי מספר שניות היא שמעה את התיבה נסגרת ואת שחור הזקן עומד מולה בצורותו האינושית,"אל תוכיחי לה שאת שרימפ! כי את לא..וכל מה שאת צריכה לעשות זה להקשיב לי ותהיי אגדה יום אחד" הוא ניגב דם שהיה מסביב לפה שלו,"לא..אתה משוגע" היא הצליחה להשחיל מספר מילים,"מתוקה את לא משאירה לי ברירה" הוא רכן אליה והתעסק בשיערה,"עזוב אותי" היא אזרה אומץ ודחפה אותו ממנה,היא רצה ספרינט,היא בעטה הכי חזק שלה והדלת של חדר הארונות נשברה במהירות היא רצה מבלי להסתכל אחורה וברחה מהספינה שלו.
"הגעתי" היא שכבה על החול מרוב עייפות,היא רצה בערך שעה בלי עצירות עד שסוף סוף ראתה את הספינה באופק,היא מהר קמה,היא לא הרשתה לעצמה לוותר שהיא כל כך קרובה,"קיילי" היא ראתה את חברתה רצה לה בחול ממש קרוב אליה,"קיילי" היא צעקה לה יותר חזק,היא הסתובבה לכיוון אנדי והבחינה בחברתה חסרת האונים שוכבת בחול,עיניה של קיילי היו אדומות ובידה היא אחזה את החרב שאנדי השאירה בספינה.
היא ראתה את קיילי עומדת לשלוף את החרב ואז היא עצרה והיססה,"קיילי" אנדי לאט לאט קמה מהחול והסתכלה על חברתה בגובה עינים,"למה" קיילי אחזה בחרב חזק,"יש לי הסבר תקשיבי.." אנדי התקרבה אליה והתחילה להסביר אבל קיילי מהר שלפה את החרב לכיוונה ואנדי הלחוצה הפסיקה לדבר,"לא! למה לי לעזור לך?" היא התקרבה יותר לאנדי עד שקצה החרב נגע בצוואר של קיילי,"למה לי לא לסיים אותך עכשיו? אחרי כל מה שעשית!" היא צעקה יותר חזק ודמעות התחילו לרדת מהעינים של אנדי.
"לא את קיי קיי! אני יכולה להסביר הכל" אנדי המשיכה לבכות,"תתחפפי מפה" היא הורידה את החרב מצווארה של חברתה ונשמה עמוק,"לא הייתי ברורה מספיק?! תתחפפי מפה!"היא צעקה בכל הכוח שנותר לה על אנדי המבוהלת.
קיילי הלכה ואנדי נפלה על הרצפה בחוסר אונים,"לא..מה עשיתי.." היא קברה את ידיה בפניה והתחננה למות באותו הרגע.
"את רואה? למה לך לבזבז זמן על משהו שלא ניתן לתיקון?לא עדיף פשוט..לנצל את המעמד שהגעת ולעלות בו?" שחור הזקן לחש לה באוזן והיא מיד הצטמררה,"למה לי לעבוד עם שלד כמוך!" היא נעמדה,"בכי זה לחלשים! וכל מה שנותר עכשיו לעשות...זה לתת לכוח להשתלט עליך.." הוא הנמיך את קולו עד שהגיע למצב שהוא כמעט לחש לה,"אין לך חברים..התכוונת להרוג חבר שסמך עליך..איך את חושבת שההורים שלך יגיבו?" הוא המשיך להקניט אותה עד לאט לאט ורידיה התחילו לבלוט והשחירו,"תתחפפי" קולה של קיילי הדהד מספר פעמים בראשה,"ומה קורה עם הסבא שניסה לרצוח אותך..קפטן הוק קראו לו? הוא ירגיש את התבוסה בקרוב מאד וכל זה יקרה רק אם...תקשיבי לי" הוא המשיך להכנס לה למחשבות עד שכל ורידיה עד לעיניה שהפכו לשחורות לחלוטין,"הם ילמדו לקח" היא בכתה דמעה אחרונה.
ואחרי אותו היום..אנדי הישנה לא הייתה קיימת יותר או אם בכלל אנדי עדיין קיימת אחרי אותו הרגע.
אחרי הכל..צריך רגשות ולב כדי להיות בחיים...ואנושי...
YOU ARE READING
Lost Girls:Neverland
Aventureסוף סוף אנדי,קיילי ומייבל הבנות של אומה,קרלוס ומאל מגיעות חזרה לאורדון! וכל מה שהן רצו זה לעזור לאנשים שאהבו ואז הכל מסתבך... אנדי מוצאת את השרשרת של סבתא שלה ועל השרשרת יש חריטים של אינדיאנים ואנדי חושבת שהיא זאת שיכולה לעזור לה לעקור את מאדי ממנה...
