Lost Girls:Neverland

חלק 2:לצרות שלנו יש שם אחד:ווינטר פן

"איך את רואה משהו"?שאל אדריאן את אנדי,"לא רואים כלום,יש ערפל!"אמר אדריאן שהתאמץ לראות את הדרך."אל תדאג אני לומדת את זה מהרגע שנולדתי הכל יהיה בסדר"אמרה אנדי שהחזיקה את ההגה."מה דעתכם על התלבושת?"יצאה קיילי החוצה בבישנות,"את נראת מהמם" אמר לוקאס,"מה את חושבת עלי"הוא צחק.קיילי לבשה ג'אקט בצבע סגול בהיר ושמלת הפיראטים הקרועה שמייבל עיצבה לה הייתה בתכלת וגם הכובע היה בתכלת נוצץ והמגפיים שלה היו בצבע לילך,מייבל לבשה את אותו הדבר רק בורוד,אנדי באדום כחול,לוקאס ירוק,סול סגול כהה,אדריאן שחור ומרינט שחור ואדום."אנדי איפה אנחנו?"ניגשה אליה מייבל,"1. זה לא אנדי זה קפטן אנדי,2. לא יודעת" היא אמרה "אז לאן את מטיסה אותנו?!"שאלה מייבל בפחד,"אני פיראטית מלידה..זה פשוט תחושת בטן..אני בטוחה שנגיע לשם בקרוב"אמרה אנדי."אממ חבר'ה?"אמרו מרינט ולוקאס והצביעו קדימה.היה מלפניהם מערבולת ענקית,"איך זה הגיוני"צעקה אנדי,אנדי סובבה את ההגה אבל ההגה לא זז,"לאא!!אנדי!!"אמרה מייבל,היא דחפה את אנדי וסובבה את ההגה יותר חזק אבל היא שברה אותו"גאונה אחת!"צעקה עליה אנדי"למה נראה לך שלא השתמשתי בכל הכח שלי?!אני מכירה את הספינה שלי וידעתי שזה מה שיקרה,תודה רבה שהובלת אותנו למותינו"היא צעקה על מייבל,"את עשית את זה הרבה קודם"צעקה עליה מייבל.".תפסיקו לריב"צעקה קיילי,"אני רק רוצה לומר שאתן חברות מהממות"אמרה קיילי,שלושתן התחבקו כולם הצטרפו לחיבוק.הרוח התחזקה הם הרגישו שהם יכולים בקושי לעמוד."חבר'ה איך לא חשבנו על זה בואו נלך לבטן הסיפון"אמרה מרינט,"גאוני!!אני מרגישה כל כך סתומה עכשיו"אמרה מייבל,"את אמורה"מלמלה אנדי.

כל צעד וצעד נהפך לקשה יותר,הם איכשהוא הצליחו להגיע לבטן הספינה,הם ממש עשו את הבלתי אפשרי לפני כמה רגעים,"יופי אנחנו עדיין נמות"אמרה מייבל ונאנחה,"אנחנו לא נמות היום,אנחנו עוד נחיה חיים ארוכים!אז אל תוותרו אסור לנו!!אנחנו לא הולכים למות..לא משנה מה!"אמר לוקאס וחיבק את קיילי וסול,"סול אתה בסדר?לא אמרת מילה..ליטרלי מילה מאז שעלינו לספינה.."אמרה קיילי בחשש והחזיקה בידו,"אתה רוצה מים?"הוא מיד התחמק מקשר עין והתרחק ממנה ומכולם."הוא לא רוצה"אמר לוקאס,"זה תמיד קורה לו יש לו...מחלות מספינות...כן..."אמר לוקאס בהיסוס,"אתה שקרן גרוע אבל אם אתה לא רוצה לספר אני מכבדת אותך"אמרה קיילי והתרחקה ממנו.סול ישב בצד על הרצפה וסירב להיות ליד כולם.הם הרגישו ממש קרובים למערבולת,הספינה טולטלה מצד לצד למעלה ולמטה,הם הרגישו שהספינה נופלת וכולם איבדו הכרה סופית חוץ מאנדי אבל אפילו איך שהמצב נראה עכשיו הם עדיין מאמינים זאת התקווה שלהם,הם כבר היו אמורים למות..אבל היה שדה כוח ששמר על הספינה מבחוץ ומבפנים..שדה כוח שזהר מאנדי,מאדי רק מתחזקת ומתחזקת ובשלב הזה..אנדי איבדה הכרה סופית.

-----------------------------------------------------

"אמממ"מייבל התעוררה,לאט לאט שפתחה את עיניה ראתה את אנדי מולה,"אנדי קומי",היא מיד ניערה אותה."עוד חמש דקות אמא"מלמלה אנדי,"אמא"?!אמרה מייבל בגועל,מייבל סטרה לאנדי בפרצופה."אככ"אמרה אנדי והתיישבה."מה הבעיה שלך?!"שאלה אנדי והסתכלה על מייבל בעודה ממששת את לחיה."בנות!שרדנו"אמרה קיילי שהתעוררה וישר חיבקה את מייבל שהייתה לידה."ידעתי שכל מה שצריך זה להאמין"אמר לוקאס שהתיישב.אבל איך שרדנו?אמרו מרינט ואדריאן שהתיישבו גם כן,אנדי התחילה לרעוד "אתם חושבים שלמאדי יש קשר לזה.."אמרה אנדי,"אפשר לא להזכיר את השם שלה?"אמרה קיילי בלחץ,"העיקר ששרדנו"אמר לוקאס."חבר'ה..."אמרה מייבל,מה קורה לסול?שאלה מייבל והצביעה עליו,הוא עדיין שכב על הרצפה,קיילי רכנה לכיוונו ונגעה במצחו "יש לו חום"אמרה קיילי,"הוא ממש אדום"היא הוסיפה בדאגה."אוקי אז ככה,אדריאן ומרינט אתם תארגנו את המקום ותארגנו מספיק מקום כדי שכולנו נוכל לישון,מייבל בגלל שאני שונאת אותך את תלכי להביא לנו אוכל,תביאי פירות,ירקות ולא בשר של חיות..קיילי את באה איתי לחקור את האי,סבבי?"אמרה אנדי בנחישות,"לא!אין מצב שאני הולכת לבד!למה לוקאס לא עושה כלום?!"מייבל התלוננה,"כי הוא מטפל בסול"אמרה אנדי שעזרה ללוקאס לשים את סול על הספה."רגע תעצרו אולי יש אוכל במקרר"אמרה מייבל שניגשה למקרר ופתחה אותו "אההההההה"צרחו כולם פה אחד."תודה רבה סוף סוף אני איזה כמה שעות צורח מבקש שתיפתחו את הדלת"יצא קאי מהמקרר ונפל על הרצפה מרוב תשישות.