"זה לא קורה,השעה לא יכולה להיות 9 בבוקר" מייבל ניסתה לא לבכות אבל לא יכלה,"זה לא קורה לי,למה זה דווקא לי" היא הרגישה כל כך חסרת אונים,"אל תדאגי תמיד יש עוד פתרונות,אולי זה לא אמיתי" קיילי ניסתה לנחם את מייבל אבל גם היא התחילה לבכות,"הכל יהיה בסדר" מרינט הצטרפה לבכי,"לא בא לי לחיות" היא צעקה בכל כוחה,כולם נכנסו לחדר בפחד.
"מייבי" כולם צעקו ורכנו אליה בפחד,"ראיין מת,זה היה בחיזיון שלי" היא המשיכה לבכות,"אל תדאגי אני מאמין שהכל יהיה בסדר" לוקאס התחיל לדבר אבל בכה גם כן.
"אני אלך להביא לך מים!" קיילי מהר רצה,"חכי אני אבוא איתך" לוקאס הצטרף.
"כל הסיפור עם ראיין...זה נשמע לא הגיוני" קיילי ניגבה את דמעותיה,"אני מסכים,אבל זה החיזיון שלה...איך החיזיון יכול לטעות?" הוא ניסה לפענח את המתרחש,"כן..אבל אולי זה היה חלום והיא מתבלבלת בין חלום למציאות?" היא מזגה כוס מים,"כמו שלנשק אותך היה חלום.." לוקאס פלט ולקיילי נשפכו המים,"אמרת משהו?" היא שיחקה פני חרשת,"לא.." הוא בלע את רוקו היא הסתובבה אליו ועיניהם נפגשו,"אני משוכנעת שכן אמרת משהו" חיוכה התרחב,"את נראת יפה אחרי בכי.." הוא שיחק עם ידיו והוריד את מבטו.
"אתה כזה חמוד,תוד..." אבל היא נקטעה באמצע,לפתע אחד החלונות נשברו וכדור מאקדח פגע באחת הצלחות שהיו ליד קיילי,"אהה" קיילי צרחה מבלי לשלוט בעצמה,"מה קורה כאן?!!!" מרינט רצה אליהם וראתה את הצלחת השבורה.
"הולה" נשמע קול מוכר,"התגעגתם?" מישהי עם פרצוף מוכר נכנסה מהחלון השבור.
"זאת.." מרינט פחדה להמשיך את המשפט,"אנדי?" קיילי נשכה את שפתה התחתונה,"את נראת שונה כל כך!" היא רצה וחיבקה אותה,היא התכופפה וראשה היה על החזה של אנדי,"הדפיקות לב שלך..למה אני לא שומעת אותם?" קיילי ניסתה להקשיב אבל לא שמעה דבר.
"דפיקות לב זה לחלשים! אני יכולה בלעדיהם..אני גם יכולה בלי לב" היא חיבקה את קיילי בחזרה,"אנדי? את..בסדר?" היא הפסיקה לחבק אותה וניסתה להבין מה פשר המילים המצמררות שהיא אמרה.
"אנדי...מה קורה? את יכולה לדבר איתי" קיילי החזיקה את ידיה של קיילי.פניה של אנדי שינו את מבטם המרושע,וקצת חמלה נראתה בעיניה של אנדי,"אל תנסי אפילו קיילי! היא מפלצת!" מייבל מיד משכה את חברתה אחורה וניגבה את הדמעות שהיו לה על הפנים.
מבטה של אנדי חזר לעצמו,"מה קורה ביסטי? הפסדת את השנת יופי שלך אז את כזאת מרירה בבוקר?" היא צחקה צחוק מרושע,"מה את עושה כאן לכי או שנאכל אותך,אני אוהבת לאכול שרימפס" היא התגרתה באנדי בחזרה."אבל אין מה לעשות! עכשיו זה רשמי,מאנדי הוק הפכת להיות אנדי פוק! היא צחקה על אנדי.
"אסור לי לבקר את הבית שלי?" היא הרימה תפוח ונגסה ממנו,"לא שאת מאיימת על חיינו!" ליאם ואדריאן יצאו החוצה חמושים עם כריות,"מה קורה ביסט? את לא צריכה להסתתר מאחורי הצבא שלך,או שאת מפחדת שאני סוף סוף אאלף אותך" אנדי התכוונה להוציא את חרבה לעומת זאת קיילי מהר דחפה את אנדי הצידה וחטפה לה את החרב,"זאת לא את!! תחזרי להיות החברה הכי טובה שלי!" היא התחננה לאנדי בתקווה שהיא האמיתית עדיין נמצאת בתוכה.
"מה אם..מה שאת רואה עכשיו זאת אני האמיתית?" אנדי צבטה את עצמה חזק,"זאת לא את! אנחנו מכירות אותך מספיק זמן כדי לדעת" מייבל התערבה,"רואים את זה בעינים שלך,הן לא נוצצות מאושר כמו פעם,את רק סובלת! זה לא מאוחר מידי לתקן הכל" קיילי זרקה את החרב על הרצפה וחיבקה את חברתה.אנדי ההמומה חייכה,"תוד..."היא עמדה לחבק את קיילי אבל מיד היא נדחפה ממשהו שהיה מעליה,"אככ" היא התנגשה בקיר,"קיילי! מייבל! תתרחקו" סול נחת על הרצפה והרים את החרב של אנדי וכיוון אותה אליה.
"סולל לא! זה בסדר היא טובה עכשיו" קיילי נאבקה בו,"שום בן אדם לא משתנה בתוך שניה מרע לטוב!" הוא ניסה להחדיר בה קצת הגיון,"לצערי הרב הוא צודק" אנדי התערבה ובעטה בסול והשיגה את חרבה עוד פעם,"מה קורה סול? לא כזה חזק?" היא כיוונה אליו את חרבו."כולם תפסיקווווווווווווווווו" מייבל צרחה בכל כוחה,מראה החרב הבהיל אותה והיא פחדה לחשוב שבקרוב מישהו יפגע.הצרחה שלה הרתיעה את כולם ושקט השתרר בספינה,"לא צריך לריב" היא הוסיפה בקול צרוד.
"מייבי את צודקת,אנדי בבקשה תירגעי" ליאם הושיט לה כוס מים,"שום דבר לא מאוחר מידי" אדריאן הוסיף.
"תודה אבל לא תודה" היא סידרה את שיערה מאחורי אוזנה,"זה כבר מאוחר מידי לתקן הכל..אז אני פשוט אלך עד הסוף!" היא זרקה את החרב וקיפלה את המכנס שלה עד שנגלה לעיני כולם אקדח.
אנדי החזיקה את האקדח ביד,וכיוונה אותה לסול,הוא ישב על הרצפה מבוהל מהמראה של אנדי,"לאאא" מייבל לא הצליחה להרגע,"את רוצה להיות הבאה בתור??" הידים של אנדי התחילו לרעוד ולא משנה כמה עמוק אנדי ניסתה לנשום היא עדיין לא הצליחה להרגע,ליאם החזיק את מייבל כדי שלא תעשה שום דבר קיצוני ואנדי המסופקת החזירה את זווית ראייתה לסול,"את לא רוצה לעשות את זה" זיעה החלה לרדת ממצחו."תסמוך עלי שאני דווקא כן רוצה" כל גופה הזיע.
"את מפחדת! רואים את זה בתנועות הגוף שלך ובטון שלך,זאת התנהגות של פחדנית" הוא ניסה למשוך זמן,"תורידי את הצעצוע שלך ובואי נדבר כמו ילדים גדולים" הוא נעמד ואנדי השתגעה,"זה לא צעצוע!" היא אמרה בטון רצחני ומהר ירתה בדבר הראשון שעלה לה לראש.
צרחות נשמעו מכל עבר,הכוס שהייתה בידו של ליאם התנפצה לרסיסים,"אעעעעעע" מייבל צרחה ולוקאס משך את קיילי הרחק מהרסיסים,"יא משוגעת אחת! ידעתי שאין לך מצפון! ידעתי שאת הולכת להרוג מישהו יום אחד! הייתי צריכה לכשף אותך ולצוות עליך לקפוץ מהגג" מייבל צרחה עליה מרוב כעס ולחץ,היא הייתה חסרת מילים מההתנהגות של אנדי.
"סול אני חייבת להגיד,להגנתך את ממש חזק,ובזמן שהתבודדתי חיפשתי כוח,וישר חשבתי עליך,איך אתה כזה חזק? מה הופך אותך לחזק? אני עדיין לא הצלחתי לפענח את זה" אנדי הסתובבה סביבו,"כי את טיפשה זה למה לא הצלחת" מייבל הייתה חייבת להעיר לסיטואציה ואנדי תקעה בה מבט רצחני."אז אני הבנתי שיעור חשוב,למה לפחד מהאוייבים אם אפשר פשוט להרוג אותם!" היא כיוונה את אקדחה לסול עוד פעם,ידיה רעדו יותר מאי פעם.
"את לא באמת תירי!..תפסיקי..אפשר לתקן את זה...א-נ-ד-י!" נשמעו צעקות והערות מכל עבר ויריית אקדח אחת שיתקה את כולם והשאירה אותם חסרי מילים...
YOU ARE READING
Lost Girls:Neverland
Adventureסוף סוף אנדי,קיילי ומייבל הבנות של אומה,קרלוס ומאל מגיעות חזרה לאורדון! וכל מה שהן רצו זה לעזור לאנשים שאהבו ואז הכל מסתבך... אנדי מוצאת את השרשרת של סבתא שלה ועל השרשרת יש חריטים של אינדיאנים ואנדי חושבת שהיא זאת שיכולה לעזור לה לעקור את מאדי ממנה...
