Lost Girls:Neverland

חלק 9-התמיסה הסגולה

לוקאס משך את קיילי לצידו והיא הסמיקה מרוב האכפתיות שהוא הראה עבורה.
"אתה הגעת עד לכאן...איכשהוא בשבילי?" היא הסתכלה עליו בהערצה,היא בחנה אותו והוא היה מלוכלך מאד,"אתה לא עצרת לחפש אותי,כמה זמן חיפשת אותי?" היא מהר החזיקה את ידיו בבהלה אחרי ששמה לב לשריטות הכחולות על גופו,"שבוע,אבל העיקר שאת בסדר,אבל תתרחקי ממנה,היא מרושעת" הוא אמר לקיילי ונתן למלאני את המבט הכי מפחיד שיכל לעשות.

"לוקי,זה בסדר" קיילי הרגיעה אותו בעדינות,הוא לאט לאט נרגע.."סליחה זה היה מרושע מצידי פשוט פחדתי שמשהו קרה לך" הוא הסתובב לכיוון קיילי והסתכל עליה עם עיני הכלבלב החמודות שלו,"זה בסדר בואו אני אעזור לכם לצאת" מלאני סימנה לשניהם לאן צריך להתקדם.

המערה הייתה בוצית,המים הגיעו לקיילי עד כמעט הברך ולוקאס נפל יותר מפעמיים,"מכאן המים נהיים רדודים יותר ויותר ואתם פשוט צריכים ללכת ישר אז זה שום בעיה"מלאני סימנה להם את המשך המערה,"אוקי תודה" לוקאס הודה לה אבל לפני שהספיק מלאני נעלמה."זה היה מוזר" לוקאס הסמיק ממבוכה."למה אתה לא וויתרת עלי? ונשארת לחפש אותי..עבר שבוע..." היא שאלה במבוכה ובלעה את רוקה בניסיון לא לבכות מרוב התחושת הערכה שהרגישה ללוקאס.הוא כמוני,הוא הסולמייט שלי..אני מרגישה את זה,הוא אני כבן היא חשבה לעצמה וצמרמורת עברה בכל גופה.למה היא מזל קשת?! הטיפוס שמתאהב 365 פעמים בשנה?! היא חשבה לעצמה וניסתה לא להסתכל על לוקאס,ושהפנתה את מבטה אליו היא שמה לב שהוא פשוט עמד וחייך אליה את החיוך המטופש והמובך שלו,"למה אתה מסתכל עלי?!" היא החלה להסמיק מבהלה.

"אני לא יודע למה יכול להיות שהשתגעתי אבל אחרי שבוע את נראת יפה יותר ממקודם" הוא הסתכל עליה במבט חלומי מבלי למצמץ.שתיקה שררה במעירה קיילי הייתה חסרת מילים ולוקאס הסתכל עליה במבט החלומי שלו."איזה כייף שאנחנו חברים,אני באמת בר מזל שמצאתי חברה כמוך" הוא הסתכל עליה במבט החלומי שלו."אז מה פספסתי בשבוע הזה? בטח עברו מלא דברים!" קיילי התעוררה מהחלום בלהות שלה וניסתה להמשיך ללכת כאילו הכל כרגיל."עדיף שהוד מעלתה תספר לך" הוא גיחך,"הוד מעלתה? כולם התחילו להעריץ את מייבל פתאום? מה קורה עם הקפטנית שלנו?" היא חייכה חצי חיוך לעברו,"אנדי...לקחה חופשה קצרה היא תחזור בקרוב..אני מקווה" הוא ניסה לשדר לקיילי שהכל בסדר.

"היא הרגה את פיטר בסוף?" היא הרכינה את ראשה ונעצרה ודמעות החלו לעלות בגרונה,"מה לא ברור שלא! את מכירה את אנדי היא בחיים לא תעשה דבר כזה!" לוקאס ניסה להרגיע אותה."אז למה היא הלכה? אתה בטח מסתיר ממני משהו!" היא המשיכה לבכות."זה נכון" דמעות החלו לעלות בגרונו.
"אני באמת מסתיר ממך משהו" דמעה זלגה מעינו וקיילי ששמה לב מהר ניגבה את הדמעה וחיבקה אותו.
"אז מה אתה מסתיר.."היא לחשה לו."מלא דברים,אנדי בגדה בנו וברחה עם שחור הזקן..."היא חיבק אותה חזק יותר."שחור הזקן...טינקבל סיפרה עליו" היא אחזה בחולצתו,"אני חיפשתי אותך שבוע..כי לא הייתי מוכן לוותר עליך,לוותר עליך לא הייתה אפשרות מבחינתי,אפילו שאני לא יודע איך שרדתי את כל הסבל, זה שווה את הרגע הזה" הוא נישק את ראשה,"לוקי תודה לך על הכל,אתה חבר מדהים" היא סירקה את שיערו הבלונדי והם המשיכו ללכת.