Lost Girls:Neverland

חלק 15-אהבה חדשה ישנה

השעה הייתה 8 בערב,השקט ברחובות היו מחרישים אוזנים,וקול אחד הפר את הדממה השוררת.
בסמטה אחת ישבה אישה ובידיה תינוק קטן,"ששש אל תבכה מתוק שלי" היא ניסתה להרגיע את בנה אבל לשווא הוא המשיך לבכות לא משנה מה,"ילד קטן למה אתה בוכה?" איש רכן אל האישה ובחן את בנה,היא שמה לב שמשהו לא בסדר,אף אחד לא מסתובב ברחובות האפלולים במיוחד בשעות כאלו,"תני לי לעזור" הוא הושיט את ידיו לעבר התינוק,האישה מיד נרתעה ונעמדה,"עזוב את הבן שלי" היא התכוונה ללכת אבל התינוק חזר לבכות,"אל תבכה קטנצ'יק" מילותיו של האיש הרגיעו את התינוק,"איך זה הגיוני.." היא בהתה בילד שלה.

"תסמכי עלי" הוא הושיט את ידיו עוד הפעם,היא היססה והתינוק החל לבכות עוד הפעם אבל בסופו של דבר היא לקחה סיכון והושיטה את בנה לעבר האיש,"הס..אל תבכה מלאך קטן.." הוא שינה את טונו ללחישות.התינוק הבחין בשרשרת של האיש,הוא התחיל לשחק עם התליון בעודו שהוא בוהה בילד התמים בעינים צהובות רצחניות,"קח את זה" הוא הוריד את השרשרת שלו והניח אותו על הילד,עיניו השתנו חזרה מצהוב לצבען הרגיל,היא מהר הלכה עם בנה הרחק מהסמטה המפחידה.
"יש לי הרגשה שעוד ניפגש ילד קטן..." הוא הוריד את מגבעתו ונעלם כאילו בכלל לא היה שם...

"אעעעעעעעעעעעע" צרחה נשמעה מהחדר של הארי ואומה וצרחה נוספת נשמעה מהחדר של אנדי,"סול,מייבל התעוררתם,הכל בסדר?!" קיילי ששמעה את הצרחות שלהם רצה אליהם אך לא ידעה למי לגשה קודם,בסופו של דבר היא ניגשה למייבל יחד עם מרינט וליאם והשאר לסול,"הכל בסדר? מה קרה? על מה חלמת?" מרינט שאלה,"איך את ידעת שחלמתי משהו?" היא השיבה לה בחשד,"קרה משהו משוגע אבל..בזמן שאת וסול הייתם חסרי הכרה אז המוחות של שניכם זהרו בצבע סגול..כאילו הייתה לכם טלפתיה" ליאם ניסה לתאר,"זה משוגע,כי לי היה חיזיון אבל לא חיזיון..סוג של משהו שקרה בעבר אני מרגישה את זה" מייבל ניסתה להתרכז.

"איך את מרגישה?" קיילי חיבקה את מייבל,"אני בסדר אני עירנית דווקא,כמה זמן ישנתי?" היא התמתחה,"יומיים" כולם ענו לה פה אחד,"יומיים?!!" מייבל וסול אמרו פה אחד,"רגע סול אתה בסדר?" היא קפצה מהמיטה והלכה לחדר של הוריה של אנדי,"אז באמת עקרו לך את הכנפיים..." מייבל ההמומה בהתה בו,סול נעמד,"אתם יכולים בבקשה כולם לצאת?" הוא ביקש וניסה לא להראות את העצב בטונו,"כן בטח" אדריאן אמר והוא משך את כולם החוצה,"חוץ ממך..קיילי.." הוא אחז בידה.

"אני לא מוותרת עליך אנחנו נמצא דרך" היא ניסתה לעודד אותו,הוא רעד והיא עזרה לו לחזור לשבת על המיטה,הוא חיבק אותה חזק,"הכל יהיה בסדר" היא מיקמה את ראשה על חזהו,כשהיא אחזה בידו היא הרגישה עד כמה שהיד שלו הייתה קרה,"אתה תמות..?" היא פחדה לשאול,"אני כבר מת לא? אני הרי מלאך..או הייתי.." הוא חיבק אותה חזק יותר,ליבה החל לפעום במהירות,"אתה רעב?"היא השתחררה מחיבוקו,הוא הנהן,היא שלפה מהמגירה שלו בקבוק,"אממ הוצאתי קצת מהדם שלי קח" היא הושיטה לו,"מה את עושה? התכוונתי אוכל של בני אדם..אני לא הולך לגרום לך להיות האוכל שלי,זה לא אנושי" הוא סירב והסמיק,"אבל אני רוצה לעזור...אני נותנת לך את זה בגלל שאני רוצה" היא השאירה את הבקבוק על השידה.