דקות עברו ואחרי זה עברו שעות על גבי שעות שהפכו לימים,מייבל הרגישה אבודה,לוקאס עדיין לא חזר יחד עם קיילי וזה רק גרם לה לדאוג עוד יותר וגם להרגיש אשמה ופחד שפגעה איכשהוא גם בלוקאס כי הוא נעדר מלא זמן ואפילו לא חזר לאכול או לשתות,היא ראתה שזה השפיע על סול בכל רגע,סול הוא בן אדם שמדחיק את הרגשות שלו או שומר אותם לעצמו אבל לילה אחד כשהיא לא הצליחה להירדם היא שמעה אותו בוכה בשירותים,לא ידוע אם זה היה בגלל קיילי או בגלל לוקאס או אפילו שניהם.אחרי שכמה ימים עברו הוא סיפר לכולם שהוא בעצם ערפד,ומייבל שחשבה שהיא תפחד ותתרחק ממנו רק התקרבה אליו יותר,הוא היה אחד האנשים שיכלה לסמוך עליו והוא רק היה שם בשבילה,אפילו אם הוא לא דיבר מלא אבל זה רק נתן לה מקום לשפוך יותר ולדבר יותר על דברים שעוברים עליה,אחרי הכל הוא ולוקאס היו הראשונים שהיא סיפרה להם ה-כ-ל וסול נתן לה את הגישה שהוא רוצה לעזור לה.
יותר מידי דברים קרו,אבל מה שמייבל למדה מכל החוויה זה שצריך להתרכז בבעיה אחת מאשר לנסות לפתור את כולם באותו הזמן אז היא ניסתה הכל כדי להחזיר לליאם את הזיכרונות,אולם זה היה לשווא או לפחות זה מה שהיא חשבה...
"פרח תן מאור...שמע נא תפילותיי.."זמזמה מייבל בחדרה בזמן שהסתרקה,שיערה זהר.היא אהבה שהוא זהר ככה.וכשהפסיקה לשיר שיערה הסתדר בצורה מושלמת על כתפיה,"היי מייבי אז יש התקדמות"נכנסה מרינט לחדר וסגרה את הדלת בקלות,"התקדמות לגביי מה?" היא השיבה בבלבול,"אוי כן שכחנו לספר לך...אז אממ ככה כולנו הפכנו לממש מודאגים לגביי קיילי ולוקאס אבל אנחנו כולנו הסכמנו שיותר חשוב להיות מודאגים ממך,את בסדר? את צריכה עזרה? את לאחרונה נראת טוב והכל אבל את בטח היית קרועה מבפנים,את האמת שאני מכירה את ההרגשה הזאת אז את לא יכולה להסתיר דבר ממני" מרינט חייכה אליה בנחמדות,"מרי אני בסדר,באמת שכן...אולי דברים קצת קשים אבל אנחנו נעבור אותם עכשיו בואי נלך לאכול משהו אני גוועת" נשכה מייבל את שפתה התחתונה ומשכה את מרינט אחריה.
"הפתעה!!!!!!!!" צעקו כולם יחדיו לעבר מייבל,ליאם פוצץ על מייבל קונפטי וכולם זרקו עליה בלונים וסול החזיק עוגת תותים מפוארת בידיו,"מה קורה כאן? היום הולדת שלי היה מלפני שבוע בערך" גיחכה מייבל במבוכה,"אנחנו יודעים אבל זה לא ליום הולדת"קאי משך אותה בהתרגשות,"זאת רק מסיבת קבלה למפקדת החדשה שלנו אם היא מוכנה כמובן לקבל את התפקיד" מרינט החזיקה אותה בצד אחר וקאי בצד אחר."מפקדת חדשה,מי?" מייבל המבולבלת עדיין לא הצליחה לקבל את הרמזים,"אנחנו רוצים שאת תהיי המפקדת החדשה שלנו" ליאם הוסיף בהתרגשות,"אנחנו צריכים מישהו שאפשר לסמוך עליו,מישהו חכם ואסטרטגי ומישהו שמבין בסטייל ויגרום לנו להראות הכי טוב גם במצבים הכי כואבים" דיגמן אדריאן את חליפת הפיראטים שמייבל עיצבה לו כמו לכולם.
"כיפאק למייבל!" קאי קפץ על הספה והריע וכולם אחריו.הזמן עבר לאט וכשראתה את סול מניח לה כתר מפואר על הראש היא הרגישה כמו מלכה...אבל היא גם הרגישה את כל הכובד על הכתפיים של אנדי,היא לא יכלה לדאוג לצוות שלם של "פיראטים",היא לא יכלה להחליף את אנדי,"חבר'ה אני ממש מעריכה שאתם מנסים לעודד אותי" מייבל הורידה את הכתר מראשה והחזירה אותו לסול,"אני לא יכולה להיות הקפטנית שלכם,יש רק קפטנית אחת היא לא אני,ואני בחיים לא אוכל להחליף אותה,אולי מה שאנחנו צריכים זה להחזיר את אנדי והיא תעזור לנו כשהיא תישמע מה יש לנו להגיד,אתם איתי!?"היא אמרה בהתרגשות וכלם מחאו לה כפיים.
"אבל איך נחזיר אותה?" אדריאן הרים את גבתו וחייך למייבל שהתחילה לתכנן תכנית בראשה.
YOU ARE READING
Lost Girls:Neverland
Pertualanganסוף סוף אנדי,קיילי ומייבל הבנות של אומה,קרלוס ומאל מגיעות חזרה לאורדון! וכל מה שהן רצו זה לעזור לאנשים שאהבו ואז הכל מסתבך... אנדי מוצאת את השרשרת של סבתא שלה ועל השרשרת יש חריטים של אינדיאנים ואנדי חושבת שהיא זאת שיכולה לעזור לה לעקור את מאדי ממנה...
