פגשתי את האיידול שלי

יום הולדת

הקדמה:
אן-ליאור זה שם קצת מוזר. אבל אפשר לומר שלא כל כך. היא נערה ישראלית יפה, בגובה 1.68, עיניים בינוניות בגודלם ובצבע ירוק בהיר,ושיער גלי -חלק, בצבע חום, היא רזה, סך הכול ממשפחה די נורמלית וממוצעת. משפחה שסבא שלה עבר לישראל מאמריקה למען סבתא שלה. נשמע כמו סיפור האהבה נכון? פחות.

לינוי -בת דודה של אן,הייתה ילדה יפה. היא לא הייתה גבוהה, יותר נכון נמוכה, מה שאי אפשר לומר עליי. אני והיא היינו שונות וכך גם דומות. שתינו היינו ארמיז. רק שהיא הייתה 6 שנים ארמי ואני שלוש שנים. אפשר לומר שבזכותה אני ארמי. ללינוי היו עיינים קטנות אבל הם לא נראו אסיאתיות. היא שמה כמויות של רימל ברמה מטורפת.היו לה עיינים חומות. חיוך יפה ונמשים. היה לה סגנון של שוגה. סגנון לא מתאמץ וזרוק. לא פלא שהוא הביאס שלה.

״ביי, אמא אל תתרגשי, זה רק נסיעה של חודש״ אמרתי לאמא שלי ועליתי למטוס. אני שונאת שהיא עושה את זה, בוכה.
יצאנו לדרך, אחרי מסיבת יום ההולדת שלי יצאתי לטיול בחו"ל ביחד עם בת דודה שלי, לפני שאני התגייס לצבא אני רוצה להגיע לפחות להופעה אחת של ביטאס. ואני רוצה שזה יהיה חוויה מדהימה.
״את באמת מתרגשת?״ שאלה לינוי ואני לא עניתי כי לא שמתי לב,
״כדור הארץ לאןןן״ אמרה לינוי אליי ונופפה בידה מול הפנים שלי. סוף סוך שמתי לב אליה ויצאתי מהמחשבות שלי. ״מממ״ עניתי לה בחוסר עניין, רציתי לשקוע לתוך עצמי כרגע.
״אמרתי, שזה לא להאמין איך גרמת להורים שלך להטיס אותנו לחו״ל בחצי מהזמן שאני ניסיתי״ אמרה לינוי ולא הבינה ממתי אני כזו רצינית. ״זה פשוט. אני יותר אובססיבית ממך״ אמרתי ללינוי, ״עובדה שאני נשואה לגימין״ אמרתי, גימין הביאס שלי (ושל חצי מהפאנדום בערך, הוא, גאנקוק וטהיונג היו הכי פופולרים לפי נקודת מבטי).
״אייש, את כזו ילדותית, תתבגרי! אחרת לא תשרדי בצבא״ אמרה לי לינוי. היא כבר עברה את השלב של הצבא. למען האמת היא השתחררה לפני שבוע וזה היה הטיול השיחרור שלה.
״את חושבת שאת יודעת הכול רק כי את יותר בוגרת״ אמרתי לה בזלזול ״יש לי חדשות בשבילך, את טועה...״ אמרתי לה והסתכלתי עליה במבט שקט. היא רק גילגלה אליי עיניים. את שאר הטיסה העברנו בשקט. כל אחת בטלפון של עצמה. "Good morning New York"אמרה לינוי כשירדה מהמטוס והניפה את הכובע באוויר,כאילו היא מקסימום ריאהנה או אריאנה.
״סתמי ותזמיני מונית, אנשים מסתכלים עלינו.״ סיננתי אליה בשקט. והיא חייכה אליי. ״מה את עצבנית היום?״ שאלה אותי ובילגנה לי את השיער. היה לי הרגשה כאילו מישהו צופה בנו. הזמנו מונית ותוך שתי דקות הגיעה מונית עם נהג שנראה בשנות העשרים לחייו, ״למלון פלאזה בבקשה״ אמרה לינוי באנגלית ובנימוס. האיש הסתכל עלינו בשקט והנהן. היה נראה שיש לו מצלמות באוטו. לחשתי את זה ללינוי בעברית. ״אייש תפסיקי להיות כל כך חשדנית, ותעשי לי טובה ואל תתחילי לשאול אותו שאלות מטרידות״ ענתה לי בקול ובעברית. הנהג עצר בצד, והסתובב אלינו ושאל אותי בעברית. ״למה את חושדת בי?״
...............................................................................................................
״א-א-אני לא חושד-״ התחלתי לגמגם לו תשובה, ואז שהבנתי שאין לי תשובה, החלטתי לתקוף.
-״אתה ישראלי?״ שאלתי בהרמת גבה כאילו זה ענייני וכאילו הוא לא דיבר כרגע בעברית. הוא עצר בצד.
-״הייתי״ ענה לי והסתכל עליי במבט של ׳מה הקשר?׳
-״למה עצרת?״ שאלתי כמעט בצעקה.אחרי שלא היה לי מה לענות לו.
-״כי אסור לי לא להסתכל לכביש. עכשיו אני ישאל אותך שתי שאלות בסדר?״ ענה לי בהרמת גבה
-״לא״ עניתי
ולינוי אמרה לו במבוכה ״היא לא מתכוונת. באמת שלא. בוא ניסע למלון. תוריד אותנו, נשלם לך וניפרד״.
הוא התניע בשקט את האוטו. והמשיך לנסוע.
-״למה עזבת את ישראל?״ שאלתי שניה אחרי שהשתרר שוב שקט
-״למה זה עניינך?״ שאל אותי בחזרה והסתכל עליי דרך המראה של קדמת האוטו.
-״זה לא עניינה, סליחה״ אמרה לו לינוי במבוכה שגדלה מרגע לרגע.ותקעה לי מרפק.
שוב שקט. הפעם הבחור היה זה שהפיר את השקט.
-״מאיפה אתם מישראל?״ שאל בנסיון להיות נחמד.
-״לא אכפת לי שאתה ישראלי ושאתה מנסה להיות נחמד אני לא אתן לך טיפ אז תפסיק״ אמרתי לו בגלגול עיינים.
-״לא ביקשתי. אני לא מקבץ נדבות מאנשים סנובים״ אמר.
-״מה השם משפחה שלכם?״ הוסיף בהתעניינות
-״שלה רומים ושלי לירד״ ענתה לינוי בחיוך.
התעלמתי מלינוי. היא לא מבינה שעדיף להיזהר מאשר להיצטער. ואחר כך היא תגיד שאני מפגרת.פשוט המשכתי לחקור אותו, או לפחות לנסות.
-״למה יש לך מצלמות במונית?״ שאלתי
-״למה את שואלת?״ ענה לי
-״מסקרנות ובגלל שזה האופי שלי״ עניתי לו בקשיחות.
-״בקיצור את אומרת לי שהאופי שלך זה לחטט בדברים שלא קשורים אלייך״ ענה לי מהר.
-״לאור העובדה שאתה מצלם אותי, זה קשור אליי״ עניתי לו גם מהר. הרמזור התחלף לאדום. הוא הסתובב אליי.
-״אני לא מצלם אותך, אני מצלם את הכביש, את לא מעניינת אותי.״ אמר לי והסתובב חזרה.
-״שומע?ברמזור הבא תחפש את החמש כוכבים על השירות של המונית״ אמרתי לו בעצבים.
-״אמא שלך לא חינכה אותך לא לדבר עם זרים?״ שאל הבחור בגיחוך.
-״האמת היא שהיא לימדה אותי, כמעט טוב כמו איך שאבא שלך לימד אותך להיות פרזיט״ עניתי לו ולינוי הייתה זו שציחקקה הפעם.
-״היי, עיניים יפות, שמרי על הפה שלך!!״ אמר הנהג כמעט בצעקה. אחרי שראה את לינוי צוחקת עליו.
-״למה מה תעשה לי?״ שאלתי אותו.
-״טוב די, אנחנו ישראלים, בואו נתאחד״ אמרה לינוי בבגרות. בהמשך הנסיעה היה שקט, הגענו למלון, לינוי שילמה לו בדולרים ואמרה לו תודה. הוא חייך אליה והודה לה על זה שהיא לקוחה כל כך מנומסת. לא בטוחה שזה נכון.
-״את החמש נקודות שלי אמרתי לך כבר איפה לחפש״ אמרתי לו ויצאתי בטריקת דלת.
&.............................................§
כשנכנסו לחדר, עליתי לישון, השעה הייתה 3 לפנות בוקר פה והיה לי קשה.
״למה היית מגעילה לנהג?״ שאלה לינוי ושכבה על המיטה שלה .
״ככה, לילה טוב.״ אמרתי בחוסר סבלנות.
"לילה טוב" השיבה לי ״תנסי מחר לחזור לעצמך, בדרך כלל את לא עצבנית״ הוסיפה וכיבתה את האור.