US

פרק 5: מגדל קלפים

ליאור
*

״אפשר בבקשה גלידת מסטיק״ נשמע קול מוכר והרמתי את ראשי מניקוי הדלפק. ״אדם״ מילמלתי בהלם, מנגבת את ידיי, מרגישה את החום בגופי.
״מצטער על אתמול, יצאתי אחר כך, קוויתי לראות אותך״ אמר וחיוך קטן עלה על פניי, הרגשתי אשמה על כך שהלכתי.

״אהה הכל טוב, העיקר שהסתדר הבלגן, מצטערת שברחתי...״ מילמלתי, מנערת את ראשי מהמחשבות על כמה יפה הוא היום.

״אז גלידת מסטיק?״ העברתי נושא והוא הנהן בגיחוך, בוחן כל תנועה שלי בעודי מכינה לו את הגביע.

אדם
*

״דווקא חשבתי שאולי אוכל לתקן?״ אמרתי אחרי שקט ממושך וגביע הגלידה שהחזיקה ליאור החליק מידיה ונפל על הרצפה.
״מה? מה יש לך לתקן״ שאלה בביישנות לאור המקרה
גיחחתי מעט ומיהרתי להמשיך את הסברי. ״את מה שקרה אתמול, את יודעת, אי אפשר להתעלם מהסיטואציה שהיינו בה״ אמרתי והיא חייכה חצי חיוך מובך, הסומק בלחייה התגבר וניסיתי שלא לחייך יותר ממה שכבר חייכתי.

״אני לא רוצה לפגוע בך, אני פשו- אני חושבת שזו הייתה טעות״ אמרה משפשפת את עורפה במבוכה ״טעות?״ שאלתי שהחיוך הקטן שהיה על פניי נעלם כלא היה, הרגשתי שהכל נפל כמו מגדל קלפים ואני למטה, נמחץ בין הכל.  ״אני- בחיים לא היה לי חבר, לא התנשקתי מעולם עם אף אחד, אפילו לא בלחי״ הסבירה במבוכה ומיהרה להשפיל מבט.

״אני מבין. אם כך, אני רוצה להוכיח לך שאני ראוי לנשיקה הראשונה שלך, מתי את מסיימת את
המשמרת?״ שאלתי נשען על הדלפק הגבוה שהצלחתי לעקוף, מביט בה במבט רציני  ״בעשר״ אמרה מסתכלת על השעון שנח על ידה. ״מעולה, אני אחכה לך פה״ אמרתי והיא הנהנה בחיוך בדיוק בזמן שלקוחה נוספת נעמדה על יד הדלפק, לקחתי את הגביע החדש שהכינה לי, ניגש לרכב שלי ומתיישב שם, עונה להודעות ומחכה לה.

ליאור
*

״היי היי היי, לילי את סוגרת היום״ אמר טל שנייה לפני שיצאתי ״טול תסגור, אני צריכה ללכת״ אמרתי מסתכלת בעיניו עם מבט שאני יודעת שלא יוכל לסרב לו. ״לא יעבוד עליי המבט הזה, היום את סוגרת״ אמר לא מביט בעיניי

״טוב אז אני רק אלך להגיד לאדם שלא יחכה לי״ אמרתי שולפת את המידע שציפה לו, והוא צרח והביט בי מופתי.
״מה אדם?!״ שאל בהתרגשות וצחקתי מתגובתו.

״הוא ביקש להוכיח לי שהוא ראוי לנשיקה הראשונה שלי, לא ממש יודעת, אבל בגללך אני צריכה לסגור, וזה יקרה ב00:00 אז אני אגיד לו שאני לא יכולה״ אמרתי במשיכת כתפיים והוא לקח מידי את המפתחות ודחף אותי החוצה