US

פרק 22: מצטערת

ליאור
*

הבטתי בו שותק, נלחמת בעצמי שלא לעזוב את ידו של תום ולקפוץ עליו בנשיקה, הוא לא הגיב, ידעתי שאין משהו שאפשר להגיד, אבל ידעתי שאני רוצה אותו, רק אותו, יותר מכל דבר אחר

*

״את רוצה שניסע אלייך או שניסע ישר לקולנוע״ שאל תום שנכנסנו אל הרכב שלו
״הזמנת כרטיסים?״ שאלתי והוא הניד את ראשו לשלילה
״מצאתי כמה דברים שאולי תאהבי״ מילמל והנהנתי בחצי חיוך מנותק, שראשי מלא במחשבות על מה שקרה עכשיו, על זה שמי שאני באמת אוהבת נמצא במרחק 18 קומות ממני

״זה נשמע יפה״ אמרתי לתום מצביעה על אחד הסרטים שרצה שנראה
״מעולה, שני כרטיסים בבקשה״ אמר לפקידה

*

״לילי? את בסדר?״ שאל תום שיצאנו מהקולנוע והנהנתי מנערת את ראשי ממחשבות
״תסיע אותי למשרד שאני אקח את הרכב״ אמרתי והוא הנהן בחצי חיוך
״עדיין לא הבנתי למה שהאקס שלך יקנה לך רכב ספורט סתם ככה, אוהב לא אוהב, זה מלא כסף״ אמר ונאנחתי
״זאת הייתה אהבה אחרת, וכסף לא הייתה הבעיה שלו אף פעם״ אמרתי מביטה בו לרגע

״תדברי איתי מחר״ אמר מניח נשיקה על הלחי שלי והנהנתי, מוסרת לו לילה טוב ויוצאת מהרכב

״עדיין לא הלכת?״ שאל אדם שיצא מהבניין בדיוק
״חזרתי לקחת את הרכב״ מילמלתי
״הייתי בטוח שלא תיסעי בו לעולם״ אמר בחצי חיוך הרציני שלו, אותו אחד שנחקק בראשי, אלוהים אני אוהבת אותו
״הוא הזכיר לי רגעים שרציתי לזכור״ אמרתי מביטה בעיניו ממושכות ונכנסת אל הרכב
״לילה טוב״ אמר פותח את חלון הרכב ובלי לתת לי את האופציה להגיב, נוסע במהירות כלא היה

*

״נו לילו, איך היה?״ שאלה מעיין שנכנסתי אל הבית שלה ושל שחף, למרות הפרידה שלי ושל אדם אני והבנות נשארנו חברות טובות
״את מבינה שתום הגיע והוא ראה אותו, הוא חושב שהמשכתי הלאה״ אמרתי מניחה את ראשי על רגליה והיא ליטפה את ראשי

״את מטומטמת, למה את לא זורקת את התום הזה כבר וחוזרת אליו, הוא היה פה לפני יומיים, הוא עוד שנייה בכה לשחף כמה שהוא מתחרפן בלעדייך״ אמרה ונאנחתי

״זה לא כזה פשוט״ זה כן!
״חוץ מזה שאני סוף סוף מתחילה קצת לחבב את תום״ אני לא!
״אני בטוחה שעוד שבועיים אני כבר לא אזכור מי זה אדם״ אני אזכור! אוי כמה שאני אזכור, ועוד עם זה שחזרתי לעבוד במשרד, הלב שלי משתגע רק מהריח של הבושם היקר שלו
״לילו את משקרת רק לעצמך״ אמרה ונשמתי עמוק, יודעת שהיא צודקת

״החתונה שלי ושל שחף עוד יומיים, אתם תיפגשו, בבקשה תדאגי שעד אז, הוא כבר יהיה מודה למה שאת מרגישה״ אמרה ונאנחתי מהנהנת, יודעת שבמוקדם או במאוחר אצטרך לעשות את זה