פרק 34: את

66 9 3
                                    

ליאור
(חודשיים לאחר מכן)
*

״היום יום הולדת! היום יום הולדת! היום יום הולדת לאדם!״ צעקנו אני ושירה, שלוסי צוחקת ומניחה את הבלונים שניפחנו, בקושי רב יש לציין! על המיטה

״משוגעות״ צחק לוקח בלון ונותן לכל אחת מאיתנו מכה קטנה בראש

״נשאיר אתכם לבד״ אמרה לוסי והרימה את שירה אחרי שכיבינו את הנרות מהעוגה שהכינה לוסי ושרנו שירים ושירה נתנה לאדם את המתנה שקנתה לו (מהכסף שלו.. אבל מה זה משנה)

״מזל טוב קוף״ אמרתי בחיוך והוא הרים אותי אליו והניח אותי לידו במיטה

״כל כך התגעגעתי לשמוע אותך אומרת את זה״ לחש עולה מעליי

״לשמוע מה? שאתה קוף? אני יכולה להגיד את זה יותר אם מתחשק לך״ אמרתי והוא צחק

״שאת אומרת לי מזל טוב, לפני שהגחת לחיי שנאתי ימי הולדת, הם הזכירו לי את החגיגות עם אמא שלי,כשעזבת זה חזר, זה הזכיר לי גם אותך.. ועכשיו, אני מתחיל לאהוב את זה שאת שרה לי ׳היום יום הולדת׳ בבוקר״ אמר וצחקתי מניחה נשיקה על שפתיו והוא העמיק את הנשיקה וליטף את שיערי שידו השנייה מלטפת את צווארי

״לא עכשיו, קום יש עוד יום ארוך לפנינו״ אמרתי מתנתקת מהנשיקה וטופחת על חזהו, שהוא קם ממני צוחק

*

״תדליק את המוזיקה״ צעקתי לאדם שהכנתי את ארוחת הבוקר שהוא הכי אוהב

״איכ מה זה הדבר הזה, אליעד בבקשה״ התלוננתי ששם את שירי המזרחית שאהב

״איך יש לי חברה שלא אוהבת מזרחית?!״ צעק לעצמו וצחקתי

׳תגידי לי, תעני, אני לא צריך אישה שטן, את האש שלה, אני, שרפתי לי, כמה לילות? כמה כמה לילות? אני, שאלתי מי? גנב אותה מכאן, את האש שלה, אני.. לא, יכול לכבות׳ (דיברנו, אליעד נחום) מילמלתי את מילות השיר בקשב רב, נכנסת לבועת המוזיקה שלי, ידיו של אדם הורגשו על מותני ושפתיו הניחו נשיקה עדינה על צווארי

״את יכולה לשיר לי כל היום?״ לחש וצחקתי מסתובבת אל פניו
״לא היית צריך לשמוע את זה״ אמרתי והוא חייך
״אבל שמעתי, ואת שרה מדהים, ואני רוצה שתשירי לי כל החיים״ לחש מרפרף עם שפתיו על שלי
״פחות, אבל אתה חמוד״ אמרתי מניחה נשיקה מהירה על שפתיו וחוזרת להכין את ארוחת הבוקר

״תשב, האוכל מוכן״ אמרתי ממשיכה לזמזמם את שיריו של אליעד נחום, הזמר האהוב עליי (ה.כ: הוא אכן הזמר האהוב עלי! כן זהו ביי🥰)

*

״חשבתי על זה אתה יודע״ מילמלתי שישבנו בחצר מחובקים
״על מה?״ שאל מוריד את מבטו אליי
״על מה היה קורה אם..״ מילמלתי משחקת עם ידי
״זאת אומרת.. מה היה קורה אם לא היינו נפרדים, או אם לא הייתי מגיעה לברית של ליאור, או עזוב, אם פשוט היית מתחתן עם ליה.. מה היה קורה אז..״ תהיתי והוא חייך חצי חיוך ושקע בעיניי

״גם אם לא היית מגיעה, וגם אם, חס וחלילה! היית באמת מתה״ אמר ועצם את עיניו

״לא הייתי מתחתן עם ליה״ לחש ומבט לא מבין עטף את פניי

״היא לא את, ולא משנה כמה אנסה להתכחש לזה, הבן אדם היחיד שאני רוצה לעמוד איתו מתחת לחופה, לשבור מולו את הכוס ולהניח טבעת על היד שלו, זו את.
אני לא יכול להתחתן עם מישהי שלא עושה לי טוב, שלא גורמת לי להרגיש פרפרים בכל חיוך, מבט או צעד שלה, אני לא יכול להתחתן עם מישהי שאני מסוגל גם בלעדיה, כי בלעדייך אני לא מסוגל, ועזבי את הכל, אני לא יכול להתחתן עם מישהי שאני לא אוהב, והאישה היחידה שאני אוהב.. היא את״ הסביר ואני חייכתי מנשקת אותו

*

׳זה לא קשור אליו!׳ מילמלתי
׳גור אל תעשה את זה!׳ צעקתי בפחד
׳בבקשה לא!׳ המשכתי לצרוח
׳גור!׳ צרחתי שכאב חד הורגש בבטני ופתחתי את עיניי בבהלה

אדם
*

״לילו?! לילו תתעוררי את חולמת״ צעקתי שגופה רעד וצעקותיה נשמעו בחוזקה בכל חלל החדר, היא סובלת, בגלל האפס החרא הזה

״לילו״ לחשתי שפתחה את עיניה
״תתרחק ממני״ צעקה והלכה אחורה
״לילו זה אני״ לחשתי והיא נעמדה ממשיכה ללכת אחורה בפחד
״ליאור, זה אני, אדם״ לחשתי מתקרב אליה ברוגע
דמעות רטובות זלגו מעיניה במהירות, גופה רעד והפחד שיתק את עיניה הכחולות

״אני פה, הכל בסדר״ חיבקתי את גופה שדלת החדר נפתחה ולוסי הופיעה בכניסה
״הכל בסדר?! שמעתי צעקות״׳אמרה בדאגה והנהנתי שליאור קברה את ראשה בחזהי שגופה עוד רועד
״תחזרי לישון לוסי, אני מצטער שהערנו אותך״ אמרתי והיא הביטה בליאור בדאגה
מילמלתי בלי קול את שמו של גור והיא הבינה ויצאה מהחדר בשקט
״בואי ננסה לחזור לישון אוקיי״ לחשתי שהרגשתי את גופה נרגע והיא התרחקה מגופי מהנהנת

*

״את בסדר?״ שאלתי שקמנו בבוקר והיא הנהנה
״סליחה שהערתי אותך״ מילמלה ונשקתי לראשה בחיוך
״האפס הזה, למה לא סיפרת לי שיש לך סיוטים״ לחשתי
״זה לא קרה כבר שלושה חודשים, חשבתי שזה הפסיק״ אמרה והנהנתי
״אני פה תמיד טוב, אני אוהב אותך יפה שלי״ לחשתי מנשק את שפתיה
״לאאא, לא צחצחת שיניים״ צעקה מתרחקת ואני צחקתי וקמתי לחדר האמבטיה

*
מצד אחד הם קיטשיים לי מידי, מצד שני אני מאוהבת בהם🥲
מקווה שאהבתםםם, אוהבת מלא❤️
אל תשכחו להצביע ולהגיב אם אהבתם, בקושי יש הצבעות ותגובות יחסית לכמות הקוראים, ואני לא יודעת אם אוהבים את הסיפור בכלל, אז אשמח אם תגיבו ותדרגו אם אהבתם כדי שאדע אם להמשיך ארחי שאסיים את הסיפור הזה🥰
תודה שקראתם:)

USWhere stories live. Discover now