אדם
(חצי שנה מאוחר יותר)
*
״נו קום כבר מעצבן״ צעקה ליה נותנת לי מכה בגב
״מה עשית עכשיו?״ שאלתי בהלם הופך אותה כך שהיא מתחתיי
״סליחה סליחה, אבל זאת הבריתה של החבר הכי טוב שלך, אז תקום כבר״ אמרה צוחקת
״אני שונאת אותך״ אמרה שירדתי ממנה והלכתי לצחצח שיניים
״את מתה עליי״ אמרתי יוצא מהמקלחת ויורד למטבח, מניח נשיקה על ראשה של שירה
״יפה מצידם שהם קראו לה ליאור״ אמרה לוסי
״כן..״ אמרתי וליה הביטה בי לא מבינה
״מה יפה בזה?״ שאלה והורדתי את מבטי אל כוס הקפה שהייתה על השולחן
״סתם, משהו ישן״ מילמלתי נושם עמוק
״אני הולך להתלבש״ קמתי ועליתי לחדר במהירות
*
״מזל טוב אחי״ אמרתי לשחף מחבק אותו חיבוק גברי שנכנסנו אל גן האירועים המקושט
״אתה בסדר?״ שאל והנהנתי
״אתה מאמין שעברו שבועיים?״ שאל והנדתי את ראשי לשלילה
״אני עדיין רוצה להאמין שזה חלום ושהיא חיה״ אמרתי והוא חייך אלי חצי חיוך עצוב
״היי״ קולו של הרוצח נשמע והסתובבתי אליו
״מה המצב אחי״ אמר מניח את ידו על גבי, שעמוק בפנים רציתי להעיף אותה ממני ולחתוך לו את הורידים, להרוג אותו מוות ארוך ומייסר, לנקום את הנקמה של ליאור
״בסדר, איך אתה?״ שאלתי
״שורדים, בכל זאת..״ אמר והנהנתי, רוצח מסריח
״היא חיה״ קולה של מעיין נשמע באוזני וסובבתי את מבטי אליה בחוסר הבנה
״בוא״ לחשה באוזני ולקחה את ידי
״על מה את מדברת?״ שאלתי והיא הובילה אותי לחדר צדדי שהיה בתוך האולם
״היי״ קולה העדין נשמע והרגשתי את הלב שלי חוזר להיות שלם פתאום
״את חיה״ אמרתי מתקרב אליה, נוגע בפניה היפות
״אחרי הכל, כן״ אמרה בחיוך
״איך?״ שאלתי סורק את גופה שהיה מלא בצלקות ושריטות, מתעקב על עיניה הכחולות שלמרות הכל נשארו בדיוק כפי שזכרתי
״בעיקרון, אמרו רק לו שמתתי, בכל זאת... אבל כל השאר ידעו שאני חיה, ביקשתי מהם לא לספר לך כלום אבל אחרי שהוא סיפר לך שמתתי לא הייתה לי ברירה אלא לגלות לך שאני בסדר״ אמרה ונשמתי עמוק
״אני אהרוג אותו״ מילמלתי והיא צחקה מביטה בעיניי
״אני מצטערת שלא הבנתי שאנחנו זה לנצח״ מילמלה
״מה קרה שם?״ שאלתי מתיישב לידה בספה שהייתה בחדר
והיא עצמה את עינייה, נשמה עמוק, והתחילה לספר
ליאור
(שלושה חודשים מוקדם יותר )
*
״אתה בסדר?״ שאלתי את גור
״אני מצטערת אני פשוט לא מרגישה שזה נכון״ אמרתי מניחה את ידי על כתפו והוא הרים את מבטו אל עיניי, הוא הביט בי עם מבט רצחני שהרתיע אותי
״ליאורי, את צריכה להבין״ מילמל שמבטו עדיין על פניי, ידו ליטפה את מצחי באיטיות יורדת עד לקו הלסת
״אם את לא שלי, את לא של אף אחד״ אמר וקמתי מהספה הולכת לאחור
הוא התקרב אליי והוציא מהמגירה שעל יד הספה משהו שלא הספקתי לראות
״בוגדת מסריחה, את אומרת לי שאת לא אוהבת אותו יותר ואז נפרדת ממני, זונה מטומטמת״ הוא צורח
״זה לא קשור אליו״ מילמלתי בפחד
״שקרנית״ צעק ועצמתי את עיניי מחוזק הצעקה
הוא הרים את ידיו שאקדח בין אצבעותיו, מאיפה לעזאזל הוא הביא אקדח?!
״גור אל תעשה את זה״ מילמלתי שהדמעות כבר התחילו לזלוג מעיניי בקצב מהיר, ככה אני עומדת למות?!
״את חושבת שאכפת לי מה תגידי? תינוקת בכיינית״ צרח מכוון את האקדח אל ליבי ומתקרב אליי בצעדים מאיימים
״בבקשה לא״ מילמלתי שהתנגשתי בקיר
״אמרתי לך כבר ליאורי, אם את לא שלי, את לא של אף אחד״ לחש וירה, כאב חד הורגש בבטני וכמה שניות לאחר מכן כבר לא הרגשתי את כובד גופי
YOU ARE READING
US
Romantik״זאת אומרת, אמנם מעולם לא היה לי חבר, אבל זה אחרת, האהבה הזאת, שלנו, היא אחרת״ אמרה בחצי חיוך ״סיפור הסינדרלה״ של ליאור גורן❤️ מכיל: תכנים מיניים אלימות במשפחה
