US

פרק 6: הכי יפה שראיתי

ליאור
*

״לילו קומי״ צעקתו של עידו נשמעה והתעוררתי, אני שונאת שהוא מעיר אותי בצעקה

״את עובדת היום?״ סבתי שאלה שירדתי למטה והנהנתי

״מעשר עד שש״ אמרתי רואה שהשעה שמונה וחצי

״את יכולה לקחת אותי לדן לפני שאת יוצאת?״ עידו שאל והנהנתי

״תתארגן ונצא״ אמרתי שאני כבר הייתי לבושה ומאורגנת והוא הנהן ועלה לחדרו במהירות

״אתה תשבור את הראש בסוף״ צעקתי לו והוא צחק בחוזקה והמשיך במהירות לחדרו

*

״בבקשה״ אמרתי בחיוך מוסרת את הגלידה לילדה הקטנה

״היי ליאור״ קולה של שירה נשמע

״שירוש״ אמרתי בחיוך יוצאת מין הדלפק ומחבקת אותה

״מה בשבילך נסיכה?״ שאלתי והיא הצביעה על גלידת המסטיק הקבועה

״בבקשה״ אמרתי בחיוך מביאה את הגלידה לעמוס שעמד לידה, הוא הודה לי והגיש לי את האשראי של אדם, מזכיר לי שעברו שלושה ימים מהפעם האחרונה שדיברנו, ושעם כמה שזה מוזר, אני מתגעגעת אליו.

״ביי לילו״ אמרה שירה והחזרתי לה להתראות מחבקת אותה ורואה שהזמן להפסקה שלי הגיע, חושבת על כמה מוזר שהוא לא הגיע איתה, אלא שלח את עמוס.. הרי שלושה ימים עברו מאז אותו ה״דייט״ שלנו.

יצאתי מהדלפק רואה את שירה אוחזת בידו של עמוס ומתקדמת אל הרכב שהכרתי היטב, עמוס התיישב לידה במושב האחורי והנהג לא היה אחר מאשר אדם, ולידו ישבה אישה שנראתה בגילו, שיערה היה בלונדיני עם שורשים שחורים שהביעו על כך שהוא צבוע, פניה היו נעוצות בפניו ועיקצוץ הורגש בליבי, עיניו פגשו בעיני וגם במרחק של מטרים ראיתי את צבעם הירוק שנחרט במוחי, הוא בהה בעיניי שניות ארוכות, סובב את מבטו ונסע, כאילו לא היה שם מעולם.

אדם
*

שלושה ימים שלא דיברנו, מאז אותו ערב, היא סיננה כל הודעה שלי, ואני לא אחד שמתחנן

לראות את עיניה הכחולות, שאהבתי כל כך לשקוע בהם, רציתי לצאת מהרכב, לרוץ ולנשק אותה, אבל אני לא אחד שמשחקים איתו משחקים.

״שירוש לכי עם לוסי לשחק בחדר אוקיי, אני נוסע לפגישה וחוזר״ אמרתי לשירה שהגענו אל פתח הבית והיא הנהנה ויצאה מהרכב

״תסמסי לאבא שלי שאני בדרך״ אמרתי לרוני העוזרת שלי והיא הנהנה והוציאה את הנייד מכיסה

לא הצלחתי להוציא את ליאור מראשי, למה שהיא תעשה את זה? אחרי כל השיחה שלנו?

שיחה ממספר חסוי הופיעה על מסך הטלפון שלי וביקשתי מרוני לענות ולשים על ספיקר