US

פרק 24: טהורה

אדם
*

״אני כל כך עייפה״ מילמלה ליאור שיצאנו החוצה, מתקדמים אל הרכב שלי, השעה הייתה 4 לפנות בוקר
״יש לך מזל שבאת עם עמית כי אין לי מושג איך הייתי שורד עוד שנייה אחת בלעדייך״ אמרתי אוחז בידיה בחוזקה, מפחד לעזוב שוב, לגלות פתאום שזה חלום

״התגעגעתי אלייך״ מילמלה באמצע הנסיעה, לוקחת את ידי החופשית בידיה
״גם אני, את לא מבינה כמה״ אמרתי מביט בעיניה לרגע ומחזיר את מבטי אל הכביש הדומם
״אני לא חושבת שאי פעם אני אצליח לעזוב אותך״ מילמלה והבטתי בה לרגע במבט לא מבין
״זאת אומרת, אמנם מעולם לא היה לי חבר, אבל זה אחרת, האהבה הזאת, שלנו, היא אחרת״ אמרה בחצי חיוך ואני נשבע שאם לא היה רמזור אדום עכשיו הייתי עוצר גם באמצע הכביש
״היא אחרת כי את אחרת, את טהורה לילו, את מיוחדת, החיוך הזה שלך עם הגומות, השפתיים המלאות והפנים המשורטטות שנראה שאלוהים עבד עליהן שעות נוספות, העיניים הכחולות שלך שמטביעות את המבט כמו הים, השיער הזהוב, הגוף הזה שאין עוד אחד כמותו, ואי אפשר לדבר על האופי, אלוהים את מושלמת״ אמרתי אוחז בלחייה ונושק לכל צד
״את מושלמת ואת שלי, ואני לא מתכוון לוותר עלייך״ הוספתי בלחישה מנשק את שפתיה ממושכות, עד שקולות נהגים צופרים וצועקים נשמעו וגיליתי שהרמזור התחלף, אולי יותר מפעם אחת..

״ליאור״ קולה של שירה נשמע בהתלהבות והיא רצה וחיבקה את ליאור
״השתחררת מבית החולים?״ שאלה וליאור הנהנה בחיוך מרימה אותה    
״התגעגעתי אלייך״ אמרה מחבקת את צווארה בחיוך

ליאור
*

״את יודעת שדמי היה ממש עצוב, הוא כל הזמן היה עצבני והוא דיבר עלייך עם לוסי כל הזמן, הוא התגעגע אלייך אפילו יותר ממני״ לחשה לי שירה באוזן וחייכתי לעצמי

״מה את אומרת שנשחק משחק?״ שאלתי והיא הנהנה בהתרגשות
״תרוצי למיטה שלך ואני אבוא ואחבק אותך, אבל זה צריך לקרות ממש מהר, אם תצליחי, ניסע מחר יחד ואני אקנה לך גלידה?״ אמרתי והיא הנהנה, הורדתי אותה מידי והיא נעמדה בעמידת מוצא
״מוכנה? שלוש.. שתיים.. אחת.. ו...!״ אמרתי והיא רצה אל חדרה במהירות

״היא ממש אוהבת אותך״ אדם אמר מחבק אותי אליו
״אני יודעת, אני ממש טובה בזה״ אמרתי בגאוותנות והוא צחק נושק לראשי

*

״אמא שלי באה לבקר אותי, בבית החולים..״ אמרה שוברת את השקט, ישבנו בספה, רואים סדרת טלוויזיה לא מעניינת במיוחד

״מ-מה היא אמרה?״ שאלתי מלטף את ידה, ראשה היה על חזהי וידיי עטפו את גופה
״היא באה לראות מה איתי, היא שמעה בחדשות על מה שקרה, מסתבר שהתאונת דרכים הזו הייתה רצינית״ גיחכה בחוסר רגש
״אבל סבא שלי לא נתן לה להיכנס, טוב שכך״ אמרה
״ביום ההולדת שלך היא השאירה אצלי את זה, היא ביקשה ממני לתת לך את זה״ אמרתי מוציא מכיסי קופסה ורודה ובתוכה שרשרת עם תליון לב קטן
היא לקחה את השרשרת מידי ואחזה בה שדמעה רטובה זולגת מעיניה
״לילו?״ שאלתי והיא נשמה עמוק
״כשהייתי בת שלוש וחצי בערך.. אבא שלי הביא לי שרשרת, את השרשרת הזו, היא הייתה של סבתא שלו, היא ביקשה ממנו לשמור עליה ולהביא אותה למי שהוא הכי אוהב, הוא בחר בי, שבוע וחצי אחר כך אמא שלי החליטה שהשרשרת הזאת לא מגיעה לי, שהיא זאת שהוא צריך לאהוב הכי מכולם, ציפיתי שהיא תוריד לי אותה ותיקח לעצמה, אבל היא החליטה ששרשרת זה לא מספיק, היא רוצה יותר מזה...״

*

״תסתובבי ילדה מפגרת״ צעקה עליי והסתובבתי במהירות, היא החזיקה בשרשרת שלי, הייתי בטוחה שתוריד לי אותה אבל כנראה שהחליטה שזה לא מספיק, היא הידקה אותה לצווארי בחוזקה, מלא משאירה רווח קטן בינה לבין גרוני, חונקת אותי ושורטת את צווארי ועורפי, סימן מכוער של שרשרת נשאר על צווארי, חתך ארוך ודם כרוש שעוטף את צווארי.

אדם
*

״היא ניסתה להרוג אותך?! כי אבא שלך אוהב אותך?!״ שאלתי והיא נשמה עמוק והנהנה
״זאת הייתה הפעם הראשונה, אחריה היו לא מעט״ אמרה וניגבתי את הדמעות שזלגו מעיניה בקצב מהיר

״אני אוהב אותך, את גיבורה״ אמרתי מחבק אותה אליי

תודה שקראתם❤️