US

פרק 33: מאז ועד היום

אדם
*

״איפה רביד והגר?״ שאלתי שהתיישבנו על השולחן
״הם בדרך, אמורים להגיע כל רגע״ אמרה סבתי ודפיקה חזקה נשמעה על הדלת

״הגענו, אנחנו פה״ אחיו של אבא שלי, רביד צעק וניגש לחבק את כולם, אחריו נכנסה אשתו הגר וילדיהם, עמית ושקד
״תכירו, ליאור״ אמרתי שהוא ואישתו הגר חיבקו אותי
הם לחצו את ידה בנימוס והיא חייכה אליהם את החיוך הממיס שלה

״אז ליאור, איך את ואדם הכרתם?״ שאלה שקד שהתיישבנו לאכול וקולה הצווחני צרם באוזניי, מבטה היה משועשע ומתנשא, כרגיל

״אממ, זה היה לפני שנתיים עבדתי אז בגלידרייה ואדם הגיע עם שירה, הוא לא שם עליי אבל שירה הייתה מאוד חמודה, אחרי כמה פעמים שהם הגיעו אז ריי, העוזר שלו.. הוא הזמין אותי ליום הולדת של שירה ונקלענו למצב מביך שאחריו יצאנו לדייט, וזהו..״ אמרה בחיוך שמבטה נח עליי ואני נישקתי את לחיה בחיוך

״אבל היית פה כבר מלא בשנתיים האחרונות, איך זה שרק עכשיו אנחנו רואים אותך?״ הוסיפה לשאול

״היו לנו לא מעט עליות ומורדות, בתי חולים ואנשים שנכנסו בינינו, באותה תקופה נראה לנו שהכי טוב יהיה בנפרד, אבל אהבנו יותר מדי כדי להיות עם אחרים..״ הוסיפה בחיוך מנומס וידי אחזה בידה מתחת לשולחן

״אפשר להפסיק לדבר עלינו? מה איתך אבא?״ שאלתי מעביר נושא

*

״מזל טוב מלאך שלי״ אמרתי מניח נשיקה על ראשה של שירה וליאור חיבקה אותה מיד אחריי

״מזל טוב שירוש שלי״ לחשה מניחה נשיקה על לחייה בחיוך

״איפה העוגההה?״ התרגשה שירה וכולם צחקו

״אני אלך להביא״ אמרה ליאור מניחה את ידה על כתפי, מתרוממת והולכת למטבח, ששקד מודיעה במהירות שתעזור לה ורצה למטבח גם היא, אני שונא אותה

ליאור
*

״אמאלה״ קפצתי ששקד עמדה מאחוריי ולמזלי העוגה לא נפלה מידיי

״מצטערת, באתי לעזור״ התנצלה והסדרתי נשימה בהנהון

״חשבתי שהוא בחיים לא ימשיך הלאה״ אמרה בזמן שסידרנו את הנרות על עוגת המיני של שירה

״אני אמורה להבין?״ שאלתי מרימה את מבטי אליה לשנייה ומחזירה אותו לעוגה

״גאיה.. אני עוד זוכרת שהם רק עברו לתל אביב, איך הוא אהב אותה.. בצדק כן, אבל עכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן, הוא המשיך הלאה, אל תעלבי כן.. זה פשוט שלא ציפיתי שהוא ירד רמה ועוד אחרי כל מה שהיה עם גאיה לפני שנתיים״ אמרה ויצאה מהמטבח

״גם לא עזרת עם העוגה וגם כרסמת לי את המוח״ מילמלתי לוקחת את העוגה ויוצאת מהמטבח, נושמת עמוק ומחזיקה את הדמעות שאיימו לצאת מעיניי, להתפרץ בקצב

*

״אני תכף חוזרת״ לחשתי באוזנו של אדם שכולם שרו שירי יום הולדת לשירה אחרי הדלקת הנרות והוא הנהן

יצאתי לחצר, סוגרת את החלון שמפריד בין הבית לחצר, מתקדמת אל האזור הצדדי, בו היא נמצאת, שיר

״זה מוזר, אבל אני מרגישה שאני מכירה אותך, שאת מכירה אותי ושאני יכולה לספר לך מה עובר לי בראש, תמיד חשבתי שכשמישהו מת.. הוא רואה אותך גם בלי שאתה יודע, הוא מכוון אותך, ואני מרגישה שאת כיוונת אותי, אל אדם, אל הבן שלך, אל האחד שלי, הוא האחד שלי.. לא קשה להבחין, מאז אותו יום בגלידרייה שהיופי שלו הפנט אותי, ואותו רגע שכמעט התנשקנו ליד פחי הזבל, והרגע שהלכנו לפינה שלו והוא סיפר לי עלייך, לרגע שהוא גילה על אמא שלי, התאונה, החתונות, הפרידה, החזרה, אבא שלי, גור, ליה, הכל״ נשמתי עמוק, נותנת לנהר הדמעות לצאת

״ידעתי שאיתו זה אחרת, ידעתי שאני אשתנה, הוא לימד אותי לאהוב, הוא לימד אותי להתאהב, לראות גם אותי, גם את ליאור, וכל דבר שערער אותי, כל מחשבה וכל צעד שפחדתי לעשות או לחשוב, הוא היה שם וחיבק ותמך שהיה צריך, ושמח ונישק שהיה צריך, אבל משום מה.. אחרי כל זה, משהו אומר לי שזה לא נכון״ אמרתי ודמיינתי את מבטה הלא מבין, את ידיה שמלטפות את ידי שנחו על קצה קברה

״זאת אומרת.. אני מרגישה שלידו אני קטנה, לא בגודל וגם לא בגיל, למרות, שטכנית גם בגודל וגם בגיל״ מיהרתי להסביר, בעיקר לעצמי את כל מה שמתרוצץ לי בראש

״אבל אני משתגעת, בלעדיו אני כלום, אני נהפכתי לתלויה בו, ואם אהיה בלעדיו, אני מפחדת ליפול, לטבוע, לשקוע, אני מפחדת לאבד את עצמי, לאבד את אותה ליאור שלמדתי להעריך, לאהוב..״ מחיתי את הדמעות שזלגו מעיניי

״אני לא יודעת אם זה ככה גם אצלו, אבל אני יודעת שאני מפחדת, משהו גורם לי להרגיש שלנצח מישהו יפריע לזה להיות שלם, פעם גאיה, פעם רוני, פעם גור, פעם ליה, פעם אני, פעם הוא, כל פעם יש משהו או מישהו שהורס את זה..״ אמרתי ויד נגעה בכתפי

״זה ככה גם אצלי״ מילמל מנשק את כתפי
״שמעת?״ שאלתי במבוכה
״הכל..״ אמר בחצי חיוך
״אני אוהב אותך״ אמר מנשק את שפתיי

״מה היא אמרה לך?״ שאל והבנתי שהתכוון לשקד
״שהיא חשבה שלא תתגבר בחיים על גאיה, ובסוף התגברת אבל ירדת רמה״ אמרתי והוא גיחך

״הן חברות, כשעברנו לתל אביב.. אחרי שאמא שלי נפטרה, גם רביד עבר איתנו.. הוא הכיר את הגר, ואז הם התחתנו ושקד הפכה לבת החורגת שלו.. היא למדה בתיכון אחר ושאני וגאיה יצאנו הן התחברו, זה לא נגדך, היא פשוט קיבלה קצת יותר מדי מגאיה״ אמר והנהנתי בחיוך

״אני מקווה שאת יודעת שאת יותר מדי רמות מעל כן?!״ חייך וצחקתי מהנהנת
״אני אוהבת אותך״ מילמלתי מניחה נשיקה עדינה על שפתיו, הוא העמיק את הנשיקה ואחרי דקות ארוכות התנתקנו
״אני מאוהב בך״ לחש מצמיד את מצחנו

*
הם כל כך קיטשיים שבא לי להקיאאאא😑
אנחנו קרובים לסוףףףף😭
מקווה שאהבתם!! אוהבת מלא מלא מלא🥰