ליאור
*
השעה 00:43, 4.5, נכנסתי אל סבא מתיישבת על ידו, הוא רדום ומונשם ואני משתגעת, זה מרגיש כאילו לוקחים לך חלק מהלב ובכל שנייה שעוברת מקלפים עוד שכבה, ולאט לאט הכוחות אוזלים והראש מבין יותר שיכול להיות שזה הסוף, שכל רגע הוא אחרון, שכל דקה היא גורלית
״מזל טוב סבוש, אתה בן 70, מי היה מאמין שככה נחגוג לך אה״ אמרתי צוחקת בלי רגש
״תבטיח לי שאתה נלחם, שאתה עושה הכל כדי לא לעזוב אותי, הבטחת שלא תעזוב אותי״ לחשתי מלטפת את כף ידו, מרימה אותה ונושקת לה
״אתה עוד צריך לראות אותי מתחתנת זוכר, אמרת שתמלא את המקום של אבא עד שימאס לי, עוד לא נמאס לי, אתה לא יכול ללכת, לא עכשיו״ אמרתי ממשיכה לקוות שזו מתיחה, שזה חלום, שעוד רגע אתעורר והוא יצחק לי בפנים, שחלמתי חלום כזה ארוך ונורא, שהוא בעצם בריא וחזק כמן שור, טוב.. בערך
*
״ליאורי את חייבת לאכול, אני מבינה שאת עצובה, גם אני עצובה, אבל בשבילו תאכלי טוב״ אמרה סבתי והנהנתי לוקחת מידה את הכריך, אוכלת בחוסר חשק
״חשבתי להביא עוגה בערב, לחגוג לו, אני רוצה לקוות שהוא שומע, שהוא מקשיב״ אמרתי וסבתי הנהנה בחצי חיוך עצוב
״אני אתקשר להזמין עוגה״ אמרה מתרוממת ויוצאת מהחדר, בעוד שאני ממשיכה להסתכל עליו, כאילו שזו מין תחרות שהמוחות שלנו עושים, ושהוא יפסיד ויתעורר
*
יצאתי מהחדר נותנת לסבתא את הזמן, הוצאתי את הנייד רואה אינספור הודעות מטל
״הכל טוב?״ שאלתי מתקשרת אליו
״משוגעת למה את לא עונה?״ שאל שענה ולא ידעתי מאיפה להתחיל
״זה, יש פה קצת בלגן״ אמרתי בשקט
״קרה משהו?״ שאל וקולו השתנה ללחוץ
״זה סבא שלי הוא, הוא התמוטט לפני יומיים, הוא במצב די רע כרגע״ אמרתי והוא התחיל לשאול אלפי שאלות, ולבסוף סיכם את השיחה בכך שהוא בדרך וניתק, הוא כל כך טל,
״עליזה ביקשה ממני לנסוע לקונדיטוריה להביא את העוגה שהזמינה, את רוצה לבוא איתי?״ שאל אדם והנהנתי יודעת שקצת אוויר לא יזיק לי
*
״אתה לא חייב להגיד לי, אבל מה גאיה רצתה ממך, אני בטוחה שלא דירה״ אמרתי מגחכת
״היא רצתה עוד הזדמנות, בגלל זה היא אמרה בסוף שאני אבין שהיא הכי טובה בשבילי, אבל אני מזמן לא שם, המשכתי הלאה״ אמר מביט בי
״למה אני נופלת על חבר עם אקסית משוגעת״ מילמלתי ואדם צחק
״אני כל כך צריכה שקט״ אמרתי והוא הביט בי לא מבין
״הכל כל כך אינטנסיבי, אמוציונלי, כל כך עמוס ולחות, מדבר לדבר לדבר, אין רגע של שקט, פתאום כל החיים שלי מלאים בדרמות, זה לא היה ככה״ אמרתי
״לילו עוד קצת והכל יסתדר אוקיי, אני מבטיח״ אמר והנהנתי בחצי חיוך עצוב
*
״ליאורי בואי״ אמרה סבתי ונאנחתי ממשיכה לשבת בחדר ההמתנה, להתכנס בתוך עצמי ולתת למוחי לשקוע בתוך בריכת הקונספירציות שבניתי
״היי הכל בסדר?״ אדם שאל מתיישב לידי אחרי שאמר לסבתי שניכנס עוד רגע
״הוא התעורר תשמחי״ אמר והמשכתי לשתוק
״ואם מחר הוא שוב יתמוטט, ייתן לי להאמין שהכל בסדר,ואז ייתן לי סטירת מציאות חזקה״ אמרתי והוא חיבק אותי בלי להגיב
״לילו הכל יהיה טוב, אבל אל תבזבזי את הזמן בלפחד, תשתמשי במה שיש לך כרגע, תהיי איתו, אני מבטיח שאני פה לא משנה מה יקרה, ואת יודעת שהוא יעשה הכל כדי לא לעזוב אותך״ אמר והנהנתי, נושמת עמוק ומתרוממת שהוא אוחז בידי ומחבק אותי אליו
פרק חדשש, מקווה שאהבתם
אשמח שתצביעו, תשתפו ותגיבו אם אהבתם🥰
אוהבת מלא מלא מלא❤️🔥
YOU ARE READING
US
Romantizm״זאת אומרת, אמנם מעולם לא היה לי חבר, אבל זה אחרת, האהבה הזאת, שלנו, היא אחרת״ אמרה בחצי חיוך ״סיפור הסינדרלה״ של ליאור גורן❤️ מכיל: תכנים מיניים אלימות במשפחה
