פרק 8: יום הולדת שמח.

108 9 1
                                    

אדם
*

השעה 00:00 ואני הייתי שנייה מלהירדם, אבל צליל הודעה אינסופי נשמע מהנייד שלי; פתחתי אותו רואה איחולים רבים, סוגר אותו, נאנח, ועולה לחדרי, ליאור הלכה לישון לפני עשרים דקות בערך והתגעגעתי לישון איתה.

נכנסתי לחדר הארונות, הורדתי את החולצה המכופתרת שלבשתי והחלפתי את הג'ינס לטרנינג, נאנח בעייפות והולך לחדרי.

״מזל טוב״ קולה של ליאור נשמע שנכנסתי אל החדר רואה את מיטתי מלאה בבלונים ואותה מחייכת,
התגברתי על ההלם וחיבקתי אותה מנשק את שפתיה.

״תודה״ אמרתי נושק לראשה.
״יש לי כמה מתנות, אבל אני רוצה לתת לך עכשיו אחת מהן״ אמרה והנהנתי מתיישב על המיטה. ״קח״ אמרה ופתחתי את השקית שהביאה לי
״מה זה?״ שאלתי לא מבין פותח את הקופסה הקטנה שהייתה בשקית
״ זה כמו הצמידים שאתה עונד, רק שלנו, עם האותיות שלנו״ אמרה וחיוכי גדל
״הכנתי אותם בעצמי, אבל אם אתה לא אוהב ז- זה בסדר אני אקח אותם״ אמרה וחייכתי מנשק אותה, שיחקתי עם צמיד החרוזים השחור בידי, מתאהב בה בכל רגע יותר ויותר.
״ זה מושלם תודה״ אמרתי עונד את הצמיד בחיוך, נושק לשפתיה נשיקה מהירה. ״אני שמחה שאהבת״ אמרה בחיוך מובך.

״את מתה לישון אהה״ גיחכתי כשחיבקה אותי וקברה את ראשה בצווארי. ״מממ״ המהמה וגיחכתי, נפלתי אחורה כשהיא עליי, מתמקמת על ידי ומחבקת אותי, קוברת את ראשה בצווארי.
״לילה טוב יפה שלי״ אמרתי מחבק אותה אליי
״מזל טוב אהובי״ מילמלה בעייפות ועצמה את עינייה. נישקתי את ראשה ועצמתי את עיניי, נהנה לנשום את ריח הוניל שלה.

ליאור
*

״בוקר טוב״ אמרתי ללוסי שירדתי למטה
״בוקר אור ליאורי״ אמרה מכניסה לתיקה של שירה דברים אחרונים
״את רוצה משהו לאכול? לשתות?״ שאלה והנדתי את ראשי לשלילה
״אני לוקחת את אדם לאכול ארוחת בוקר״ אמרתי שותה מכוס המים שלי
״את יכולה ללכת להעיר את שירה?״ שאלה והנהנתי עולה למעלה

אדם
*

״בוקר טוב״ אמרתי מחבק את ליאור מאחור מניח נשיקה על צווארה. ״בוקר טוב״ אמרה בחיוך והסתובבה אליי, מניחה את ידיה על עורפי.

״אתה עובד היום?״ שאלה והנדתי את ראשי לשלילה
״מעולה, תתלבש, אנחנו יוצאים״ אמרה בחיוך וטפחה על חזהי, גיחכתי עולה לחדר, לא לפני שמניח נשיקה ארוכה על שפתיה.

*

״אני חושב שאני אוהב אותך״ אמרתי שובר את השתיקה, מזיז את מבטי מהים אל עינייה, ראשה של ליאור על כתפי ושנינו מול הים הרגוע עם פיקניק מושקע שליאור דאגה להכין, היא הרימה את ראשה מכתפי והביטה בעיניי, חיוך קטן הופיע על שפתיה והיא נישקה אותי בחיוך

USWhere stories live. Discover now