קמתי עם פנים חדשות לרשעון שפעם ראשונה לא היה נראה לי כה מרושע.
העובדה שהשישי שבת הזה לצד ריי היה מאוד כייפי עשה לי משהו בבטן וגרם לחיוך שלי לקום, טוב נו, גם העובדה שזה ראשון ראשון! מזמן מה שאני לא צריכה להיתקע ב2 רכבות ואטובוס לבסיס.
עליתי על המדים המכופתרים, השחלתי את הכומתה לצד הידקתי את החגורה ונכנסתי פעם נוספת לנעליים הצבאיות.
פיזרתי את שיערי ויצאתי לדרכי.
"הלו?"זרקתי על עמית שלט בעודו עסוק בטלפון ועייניו האדומות הוכיחו לי שבילה את שארית אמש במסיבה עד הבוקר.
"אה?" השיב חזרה והבריח פיהוק בוקר. "איפה ריי?" הבטתי בבית השומם, "קם ב5:00 ואמר שיש לו עניין חשוב להגיע לבסיס, בדיוק הגעתי אז ישבנו על סיגריה כמה דק, למה?" זרק את הטלפון לצד. "סתם" משכתי בכתפיי ובמבטי עלתה אכזבה.
"אוי קבעתם ליסוע ביחד זוג מאוהבים?" הוא העלה קול של בחורה טרנסגאנדרית בחיי.
"לא. אפילו לא קרוב" אמרתי חזרה, "לפחות כך חשבתי.." מילמלתי בשקט.
"טוב שתדעי שטעות אחת שלו אני שובר לו תעצמות ולא אכפת לי שהוא גבר אחושרמוטה" הרים את האצבע שלו שסימנה שייזהר, "אל תדאג, אחותך לא קרובה לזה" חייכתי בציניות ועזבתי את הבית.
הגעתי למשרד, התמקמתי בו וסידרתי את חפציי שהדלת של ריי נתקעה במנעול. ולא ייכלתי להשתיק את המחשבות מדוע.
כעבור שעה רישרוש הדלת נשמע, העברתי את מבטי בהסחת דעת למחשב כשלפתע טופז יצאה בחיוך קורץ עם חולצה מכופתרת בידה וגופייה בלבד, שאני נשבעת שאם מישהו היה יודע מה מרחש פה אם לא רק היו עולים למשפט, אלא היו אומרים בה ביי לחיים האזרחים שלהם לעד.
משהו עיצבן אותי. אפילו הכעיס אותי. חשבתי, כיאלו לא חשבתי. הרגשתי, שריי הבין אותי, שריי לא באמת כזה, כנראה שיקרתי לעצמי.
בדיוק כמו ששיקר לי, שהתלהב מילדה כמוני. הוא מעדיף כמוהה. ואני? אני רחוקה לגמריי מטופז, הדוגמנית של הבסיס, הפצצת עולם שכל גבר חולם לחלוק איתה מיטה.
שלא יבינו לא נכון, ערכי וערכה היו שונים לחלוטין, ולא הייתי רוצה להשתוות לה בשום צורה, אבל צבט לי את הלב שריי.. ריי.. זה מה שהוא מחפש.
ראשי הביט בייאוש בדלת חדרו שלפתע הוא צץ משם מכפתר את חולצתו גם.
יופי טופי. ממש נחמד.
"מה את עושה פה כזה מוקדם?" כיחכח בקולו והפסיק להתעסק במדיו.
"האוטבוס שחיכיתי לו הקדים.." הורדתי את ראשי לעבר המחשב.
"תאספי תשיער בפקודה" קולו שוב הפך להיות קר ומגעיל, חזר להיות הפוץ בנעליים צבאיות. לא אחר מקפטן חרא.
עשיתי כדברו ושתקתי.
"את אמורה לדעת שאת צריכה להיות עם קוקו או צמה את לא איזה צעירה אליאן" הוא שוב הטיף לי.
רתחתי. לא ייכלתי לשמוע אותו מעביר עליי ביקורות בשיא חוצפתו!
איפה הוא היה אתמול, ומה עשה לעזעאל עד לפני רגע מול עייני?! עם חיילת?!
"אתה אמור לדעת שייחסים עם חיילת בבסיס הם בגדר אסירה, אתה לא איזה צעיר ריי" עקצתי אותו חזרה.
הוא ציחקק והניח את יידו קרוב לשולחן שלי. שוב הסצנה המחוזרת, הענק והגמד.
"אז זה העניין, את מקנאה?" חייך במניאקיות.
"זה לא אסור לומר לחיילת שלך שהיא מקנאה במערכת יחסים שלך, המפקד?" השבתי בחיוך מזוייף חזרה.
עורפו התקרב וריח האפטר שייב שלו כמעט חיסל אותי, שפתיו הרכות שנחתכו משייניו ששיחקו בהם לחשו לי "לא אם היא באמת מרגישה ככה".
"עד 12, תסיימי את הדוחות האלה, ותבדקי מיוגב בקשות שיבוץ חדשות" הורה לי והלך.
YOU ARE READING
החיילת שלו
Romantikאליאן מאיה בת ה-19 ילדת מושב שאוהבת להפיץ אור וטוב בכל מקום, היא לא מכניסה הרבה אנשים לחייה חוץ מחברייה טובים ומשפחתה, הלב שלה נוטה לעשות הרבה מבחני קבלה. ריי חזן, בן ה23 ריי גדל כל חייו בלי אבא, ועם אמא שהיא כל חייו. ריי תמיד נוטה להיות רציני וקשוח...
