החיילת שלו. 11

394 26 2
                                    


חדר מדרגות- אבי אבורומי.

אני לא יודעת מה אני אוהבת יותר, את השיר, או את הפרק 0_0?

*

"אבל למה אתה עושה את זה בלי הקדמה?" יבבתי בחוסר אונים.

"די כבר אלי, אני לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי יודע שהיא תאהב אותך כמוני או יותר." ריי תפס לי בלחי כשעברנו את המדרגות הישנות ומלאות האבק בכניסה לבית.

ריי שלף מעציץ ליד מפתח, ואני רק חייכתי מהמחשבה של כמה פעמים הייתי עושה את זה.

כשהדלת נפתחה בית גדול ועתיק נגלה לי, כיסאות חומים מעץ, ומלא תמונות ילדות, וכולן היו שלו.

של ריי.

זה היה כמו מפעל לייצור חיוכים עבורי. כל תמונה גרמה לי לחייך בשמחה יותר מהשנייה.

עצרתי ליד תמונה בתחילת הסלון שישבה על מסגרת יפה וכחולה, זה היה חיוך ממוכר שישב על פנים של ילדון ייפיפה בעל עיינים ירוקות, הוא חייך מכל הלב וחיבק את האבא שרק הזרוע הוכיחה את נוכחתו והקרבה של האמא שלו למצלמה הייתה נראית שמחה.

זו הייתה נראת משפחה שמחה. ריי ילד יחיד. כל תמונה הייתה מצולמת מפאת הכבוד לבן היחידי במשפחה. בתור הקטנה במשפחה אותי הכי פחות נטו לצלם.. חוצפנים.

"הוא תמיד היה ילדון יפה," ציחקק איש מעט מבוגר בעל עיינים שחורות ועמוקות שהציג את עצמחו לפניי. "יעקב, דוד של ריי, אח של אמא שלו" אמר את מה שבדיוק ניחשתי.

"אליאן. ואני חייבת להסכים." ציחקקתי בביישנות והבנתי שריי נעלם אבל זה לא היה כזה מביך כאשר יעקב היה על ידי, היה לו נוכחות של בן משפחה למרות שרק עכשיו הכרנו.

עייני התמקדו על עוד תמונה שנחה ליד האח, "פה פה השובב שבר לאמא שלו סט חדש של חרסינה!" שבר את השתיקה והצביע על התמונה, "שובב מאז ומתמיד." הגבתי בחיוך.

"נהא.. אני מניח שמותר לו להיות שובב. ריי תמיד סחב הכל עליו, הוא בבית לעולם לא היה ילד, אלא אדון." אמר וגאווה נצצה לו בעיינים. "מה זאת אומרת?" עייני שאלו, "מאז שאביו הלך, הוא תפס את מקומו. נשמע מוזר, אבל אז הייתי עוד בעל אישה ולא אלמן כיום שיכול לעזור עם נורית אחותי. כשלקתה באירוע מוחי, הוא היה איתה בכל יום, לא נתן לאף אחד להתעסק איתה, מקלחות, אוכל, תיתולים, הוא אפילו מצא זמן בשגעון לעבוד ולהרוויח כסף, ממש כיאלו החליפו תפקידים." הסביר.

הבטתי פעם נוספת בתמונה והמוח שלי השתולל. האם זה כי אני מאוהבת? או כי הוא גורם לי להתאהב בו עוד יותר, רגע זה אפשרי? כי חשבתי שהלב שלי מתפוצץ מגאווה ואהבה אליו.

אני נשבעת- אם הייתם רק שומעים את פעימות הלב האלו.

לפתע שמעתי את המדרגות חורקות, ונעליים כבדות יורדות מהם, זה היו נעלי החיר של ריי, על ידו אמו אחוזה בזרועתו השרירית.

החיילת שלוWhere stories live. Discover now