החיילת שלו

החיילת שלו. 12

The Weeknd- Earned It.

בפרק מתוארים פרטים מיינים.

"נו באמת. יהיה לי קשה מדי בלעדייך. אתה חייב לסגור בבסיס?" הבטתי בחלון האוטבוס שנייה לפני שאני מגיעה סופית לבית.

"רציתי שתבוא בשבת בבוקר לארוחה עם המשפחה.. זה אחלה הזדמנות להכיר אותם."

"מצטער אלי. חייב. אני יודע שהלב שלך נחצה לשניים אבל נעבור את זה." הבטיח.

"אני חושבת שאתמוטט" הקלדתי חזרה בצחוק

"רגע התקף לב או דיכאון קליני?" רשם

"התקף לב יאדיוט מן הסתם הלב שלי שלך"

"אוי שיט זה היה קיטשי" הוספתי במהירות

"או גברת אליאן. אני אוהב את זה שאת מפגינה את האהבה המטורפת שלך אליי. אל תתחרטי על זה."

ידעתי שחיוך פשוט יושב על הפנים שלו.

"תפסיק לחייך, תוריד אותו ממש עכשיו מהפנים שלך"

"מי מחייך"

"אתה"

"לא"

"כן"

"אוי"...

"תגידי איך הספקת להכיר אותי כל כך מהר?".

*

"גיסה שלי" שביט קפץ עליי והבחנתי שהוא כבר מושפע מהכוס המאה.

"ששש.." דחפתי לו מרפק, זה עוד לא רשמי.. אני מניחה, למרות שעברנו את השלב העיקרי, האוהבים אחד את השני וזה.

אבל בתאכלס אף אחד לא יודע את זה, חוץ מריי והפה הגדול שלו.

טוב שביט והוא כמו אחים. וגם אני והוא.

"נו פרובלם, סיקרט יורס" החווה בשפתיו שהם נועלות ואני רק צחקקתי מהאנגלית העילגת שלו.

עליתי למעלה שהבנות חיכו לי בחדר. "שלום!!" התגבשנו להתנפלות קבוצתית.

"את לא יודעת כמה חדש יש." אני נשבעת שכולן אמרו פה אחד.

"אבל יש דבר שהוא הכי מעניין," שירה אמרה בדרמטיות.

"מה קרה?" הרמתי גבה.

"יש לך גיסה." הבנות החלו לזמר קולולו ומחאו כפיים לשירה שנעשתה אדומה, "את ועמית?" חיבקתי אותה בשמחה.

תמיד ידעתי שיש בניהם מתח, הם אהבו לדבר שעות בכל הזדמנות שהייתה להם, ותמיד שהיינו מעירים להם הם היו מגיבים בהסמקה משותפת.

תמיד רציתי גיסה כמו שירה. "מה איך?" דרשתי פרטים במיידי.

"מאז שהוא חזר מהמסע המטורף שלו בחול.. יצא לנו יותר לדבר, בשבת האחרונה שסגרת ישבנו שעות מביטים כמו טיפשים בהערצה בעיינים של אחד של השנייה ובמוצא"ש הוא כבר הציע לי לצאת." לא הייתי מופתעת, הבנות בבית שלי יותר ממני. באמת שמחתי, זה החלום שתמיד ייחלתי לו.