החיילת שלו

החיילת שלו. 16

Two Feet- Love Is A Bitch

****

"איך אני נראת?" בחנתי את עצמי פעם נוספת. מבטו של אורי יצא ממסך הטלפון והביט בי

"יפיופה כמו תמיד" התעשת במיידות מהסחרור שנפל בו והגיב.

סומק מעט הציף אותי. אני ואורי נעשינו חברים הכי טובים, שנתתי לו צ'אנס גיליתי בחור טוב משייכלתי לדעת, צ'ארמר, גנטלמן, איש שיחה, מצחיקול, ממש הכל

אבל השארתי את זה ככה, בתור חברים טובים, למרות שאורי תמיד מתעקש שזה יתפתח ליותר מזה.

היו לילות שמכל הודעה קסומה ששלח כעסתי על עצמי שסגרתי בפניו את לבי, אך כל פעם השומר ראש שנעל את דלתות ליבי היה לא אחר מריי. שנאתי את זה אבל לא ייכלתי להילחם עם זה.

"קדימה, אני לא רוצה שנאחר וחברים שלך כבר יקבלו רושם רע." הוא קרא לי כבר להיכנס למכונית שייבשתי אותו שעות.

הידקתי את השמלה הצמודה ונכנסתי לאוטו. חגרתי חגורה ושהנסיעה התחילה חשבתי על כך שאילו היה יודע שהפגישה שלנו לא כוללת בכלל שום חברים.

ריי הוא לא חבר, ובטח שלא טופז. זה בסה"כ דאבל דייט של ארבע אנשים שבכלל לא יוצאים.

"מאיפה אתה בטוח שלא השארת להם כבר רושם רע?" התעוררתי ממחשבותיי והחלטתי להתגרות בו. זה תמיד מעלה את המצב רוח, במיוחד שהוא מתעצבן ודופק בוז מבלי לשים לב.

"סתמי" קרא בבוז שצחקקתי "את חוצפנית אלי" הוסיף.

אהבתי שהוא קרא לי אלי, וידעתי שאם ריי ישמע את זה הוא ישתגע, הוא יודע שרק אנשים שקרובים אלי מספיק קוראים לי כך.

הגענו לבית של ריי שהודיע שיהיה ריק כי דוד שלו ואמא שלו בחופשה לכמה ימים

נורא רציתי לשמוע איפה, ואם היא נהנת אבל וויתרתי על זה כדי לא להראות התעניינות בריי.

התקדמנו לדלת שהבטתי באורי שהעלה לי את הבטחון ואת הלב שנפל לרצפה ודפקתי על העץ הנוקשה שעיטר את הדלת.

"אוי שיט.. שכחתי באוטו את היין. תיכנסי אני כבר בא." הבטתי באורי הולך במהירות לכיוון האוטו, חייכתי בנעימות מהמחשבה כמה הוא משתדל.

שהדלת נפתחה הבטתי בריי ובין שניות החיוך שלי נמחק.

הפנים האלה שהביטו בעייני כל כך עמוק גרמו לנשימות שלי כמעט ולעצור.

"איפה החבר?" הוא פתח לי את הדלת שנכנסתי אחריו,

"הוא ל..א.." באתי להשלים את המשפט שהוא זרק לי עגבנייה וקרא לי לעזור.

מה עובר עליו?

התחלתי לחתוך והבטתי בו עומד לצידי חותך מלפפון, התרשמתי מסביב מכמות האוכל כנראה שהוא כן לוקח את זה רציני.