פרק 10

282 16 28
                                    

נקודת מבט לואי:
"בוקר טוב, השכמה" שמעתי מהכריזה ופקחתי את עיניי, זרועותיו של הארי היו סביבי ולא רציתי לזוז מהתנוחה הזאת.. זה היה בטוח...
הרגשתי נשיקה על עורפי "בוקר טוב לו" הארי לחש לי והרגשתי את נשימותיו על עורפי, הסתובבתי אליו ונרגעתי לעיניו "בוקר טוב האז" אמרתי מסתכל על פניו היפות ונשקתי נשיקה קצרה לשפתיו "לארי אתם צריכים להתארגן! יאללה קומו זוג יונים" שמעתי את נייל אומר, הרמתי את עיניי מהארי והסתכלתי על נייל שעומד מול המיטה בחיוך ובשילוב ידיים. הארי הסתובב גם הוא לנייל, נו באמת נייל לך מפה אוף... הארי קם מהמיטה, אני אחריו והתארגנו
"טוב אתם באים?" שמעתי את נייל אומר ומחכה לנו ליד הדלת, באתי לצאת אבל הארי תפס בידי "אנחנו נבוא עוד מעט" הוא אמר והייתי קצת מבולבל אבל נשארתי במקומי אוחז בידו "אוקיי, ניפגש בחדר אוכל" נייל ענה בחיוך ויצא מהחדר.

הסתובבתי להארי מבולבל "מה?" שאלתי מנסה להבין למה ביקש שנישאר, זה קשור לסיפור שלו? הוא הולך לספר לי משהו? משהו בבית ספר? הוא הולך להיפרד ממני?! רגע למה שהוא יפרד ממני? עשיתי משהו? זה- "הכל בסדר" הוא אמר כאילו קרא את מחשבותיי ונישק לשפתי אבל עדיין נשארתי מבולבל "אני... אני לא רוצה להסתתר יותר" הוא כמעט לחש, זה הדבר האחרון שעבר בראשי שהוא יגיד לי אבל זה שימח אותי, חייכתי "אתה מוכן לצאת מהארון?" שאלתי בחיוך "איתך אני מוכן... אני או-" לא הקשבתי למה שאמר ופשוט נישקתי אותו, אני כל-כך שמח שהוא מרגיש בטוח איתי ונוכל להראות את הזוגיות שלנו בחוץ, לקח לו יום אחד לקבל את עצמו... הוא מדהים

נקודת מבט הארי:
אני מנשק אותו עכשיו, ממש עכשיו ונהנה מכל רגע. אני רציתי להגיד לו שאני אוהב אותו אבל הוא פשוט נישק אותי, אני לא בטוח ששמע שניסיתי להגיד לו את זה אבל עוד מעט הוא ידע את זה. בזכותו אני השלמתי עם עצמי ועם מי שאני, הוא עזר ועוזר לי כל-כך הרבה, הוא חלק עצום ממני ואני כל-כך מודה לו על כך... אני לא חושב שהוא יודע כמה הוא חשוב לי בכלל, הוא גורם לי לשכוח מכל הבעיות שלי בחיים, הוא גורם לי להיות מאושר, הוא האחד שלי.
הנחתי את ידיי על מותניו ואז הוא ניתק את שפתינו ופשוט חיבק אותי, חיבקתי אותו חזרה ועטפתי אותו בזרועותי הגדולות והוא אותי בזרועותיו הקטנות...
אני כל-כך בטוח בזה, אני אוהב את לואי...

"צריך ללכת לאכול" אמרתי לאחר כמה שניות ונתתי נשיקה קצרה לשפתיו.
נתתי לו יד והלכנו לחדר האוכל, החזקתי את היד הזאת חזק בידיעה שכולם הולכים לראות את זה ולהבין אבל לא אכפת לי כבר שידעו, אני בטוח במה שיש בנינו, אני סומך עליו ואני מקווה שהוא סומך עליי למרות ש... הוא לא יודע על כל מה שעברתי. אם להיות כנה, אני גם לא רוצה שידע. אני לא רוצה מבטי רחמים ממנו, אני רוצה להמשיך כמו עכשיו. אני די בטוח שזה אומר כמה דברים על הזוגיות שלנו. אבל אני מאוהב בלואי, לעזעזל אני נפלתי כל-כך חזק בשבילו. מה שעברתי רק יהרוס לנו.

פנימיית "דולי"- LarryWhere stories live. Discover now