נקודת מבט לואי:
"בוקר טוב, השכמה" שמעתי מהכריזה, הנה עוד יום מתחיל לו... הערתי את נייל מהמיטה מעליי, התארגנו והלכנו לחדר אוכל שהיה הרבה יותר רועש מהרגיל. בשולחנות הילדים היה את הרעש הרגיל אבל בשולחנות הבוגרים בדרך כלל שקט יחסית והפעם היה יותר רועש,
"שמעתם על הילד החדש?"
"הוא מגיע היום!"
"הוא אמור להיות בגילנו"
"שמעתי שהסיפור שלו ממש טרגי"
"נו לא צריך עוד אחד בדיכאון, אוף"
שמעתי את השיחה של דניאל (בת ה.כ.), מייק, דילן ומאי. הם חבורה נחמדה פה בדולי והם אוהבים לרכל, את האמת שאני לא חושב שיש חבורה לא נחמדה כאן כי כולם נורא רגישים אחד לשני ואם ראיתם בסרטים שיש את ה'מקובלים' ויש את ה'חנונים' אז תדעו שכאן זה רגיל... אין מישהו ממעמד גבוה יותר ואחד במעמד פחות טוב, כולם די שווים בסך הכל חוץ מהיחידים שבאים לפה לחצי שנה- שנה ואותם אני לא סובל או יותר נכון מקנא- "לואי, אפשר מהפנקייק שלך?" נייל העיר אותי ממחשבותי "לא, אני גם רעב אתה יודע?" עניתי
"איזה מעצבן אתה" הוא אמר ולקח עוד ביס מהפנקייק שנשאר לו.
המשכתי לאכול אבל חשבתי על השיחה של החבורה לידנו "נייל? אתה יודע על איזה חדש הם מדברים?" לבסוף שאלתי, זה לא תמיד מעניין אותי החדשים אבל לא יכולתי שלא לשמוע את מה שהשולחן לידנו דיבר עליו וזה עניין אותי, מישהו עם סיפור טרגי.. אני מכיר כבר את כל סוגי הסיפורים, מה יכול להיות כל-כך טרגי?
"אה זה גארי הזה נראלי, או הארי? אני לא בטוח אבל יש עליו שמועות, בעיקר שיש לו סיפור נוראי וכל מיני דברים כאלו" נייל ענה לשאלתי ואני מעדיף מידע מדויק ולא שמועות כי אז אני יכול לחשוב דברים לא נכונים "אתם יודעים מה הוא עבר?" שאלתי, "לא, לפי מה שהבנתי רק קיילי יודעת" נייל ענה וסיים את הפנקייק שלו.
זה סקרן אותי, מה יכול להיות כל-כך נורא וטרגי? אוליי אני רוצה קצת משהו מעניין בפנימייה הזאת כי די משעמם כאן אבל בכל זאת, אני רוצה לדעת את הסיפור של הילד הזה, הארי.
"אבל זה רק שמועות" נייל הוסיף לאחר כמה שניות. שנינו שונאים שמועות בעיקר בגלל כמות השמועות שהעלילו עלינו ואני לא רוצה אפילו להתחיל, יש יותר מדי.
אנחנו פנימייה די קטנה אז שמועות עוברות פה במהירות, אי אפשר לברוח מהן.
יש פה בערך 200 ילדים ורובם ילדים כיוון שבגיל שלנו לרב עוזבים את דולי, כל אחד והסיבות שלו, לכן זה גם מוזר לי שילד בגילנו מגיע לפה.
מה כל-כך נורא?
****
אחרי שעות הלימודים אני ונייל ביקשנו מקיילי לצאת והיא לא אישרה בגלל שהחדש צריך לבוא והיא רוצה שנקבל אותו אז אני ונייל הלכנו למגורים ודיברנו, בעיקר צחקנו אבל אז הוא פתאום נהיה רציני וקצת חושש- "לואי? אני יכול לשתף אותך במשהו?" הוא פתאום שאל "ברור נייל, מה קרה?" החזרתי, "טוב אתה לא כל-כך מבין בזה כי אתה גיי ואף פעם לא הייתה לך זוגיות, עזוב לא משנה" הוא אמר וגיכחתי,
שכחתי לספר את זה על עצמי- אני גיי.
יצאתי בפני נייל בגיל 14 ואחרי כמה חודשים בפני כל הפנימייה ולא ממש הגיבו לזה לשמחתי, פשוט המשיכו להתנהג רגיל והיו כאלה שצחקו על זה לפעמים אבל זה היה לפני 3 שנים ועכשיו היציאה שלי מהארון לא עושה רעש בכלל. "טוב לואי אני מספר לך כי אני לא יכול לשמור בבטן יותר" נייל הוסיף והתחיל להילחץ, הנהנתי "אוקיי אני אגיד את זה מהר" הוא אמר ואז הוסיף "אני חושב שאני מחבב את מאי, מחבב פלוס" הוא אמר בלחץ ואת האמת שלא הופתעתי בכלל, הוא תמיד הסתכל עליה שונה בשיעורים והיה יותר מדי נחמד אליה, היא נראת נחמדה "אז לך להגיד לה" אמרתי
"לואי! רואים שאין לך ניסיון בזוגיות... אני לא יכול פשוט לשאול אותה, מה אם היא תגיד לא?"
"אז לא" עניתי "זה יהיה מביך! בעיקר שאנחנו גרים באותו מקום" הוא אמר ובאמת שאין לי שמץ בזוגיות, אף פעם לא הייתה לי כזאת אבל אני מאמין שצריך להיות כנה וישיר ומה שיהיה יהיה וצריך לקוות שיהיה טוב.
"נייל, תתקרב אליה ותבדוק אם היא בעניין" אמרתי לאחר מחשבה ארוכה ושינון כל סדרות הרומנטיקה שראיתי כי נייל הכריח אותי. "אז פשוט להתקרב אליה ואז להגיד לה שאני אוהב אותה?" נייל אמר בלחץ, אני די בטוח שזאת הפעם הראשונה שהוא מתאהב במישהי... "כן, אני חושב" לחשתי את הסוף. כפי שאמרתי כבר, אין לי ניסיון ואף פעם לא היה לי בן זוג,
"אוקיי, תודה לואי" נייל אמר וחייך חיוך מאולץ ובכך ניסה להסתיר את העובדה שהוא לחוץ ומתרגש.
כפי שהבנתם כבר, אני מכיר את נייל יותר מדי טוב...
"בואו נו!" "נו מהר" "אני רוצה לראות אותו" "הוא בא למגורים שלנו" שמעתי קריאות מהמסדרון בזמן שדיברתי עם נייל והבנתי שהחדש הגיע. זה תמיד אירוע בשביל קיילי, היא דואגת שכל שכבת הגיל של הילד או הילדה החדשים שבאים לדולי ייתיצבו ויקבלו את פניהם ואנחנו מעט מאוד בשכבת הגיל שלנו; מייק, דילן, דניאל ומאי שאותם כבר הכרתם, דין ואנה שהן חברות טובות כמוני ונייל,
ליהיא, טום ומיה שהם עוד חבורה פה ואני ונייל. בסך הכל 11 בשכבת הגיל שלנו ועכשיו זה יהפוך ל12, זאת גם אחת הסיבות שיש התרגשות גדולה, הסיבה השנייה היא המסתורית.
את כולם מעניין- מה קרה להארי?
הגענו לשער של דולי וכולנו התאספנו מספר מטרים מהשער, מחכים לילד המסתורי.
ראיתי מישהי עם שיער שחור מקרבת מכיוון הפנימייה וזאת הייתה קיילי, היא ראתה אותנו עומדים ומחכים "אוקיי, תהיו רגישים אליו" היא אמרה בקול הרגוע שלה או לפחות התאמצה להיות רגועה כיוון ששמעו קצת לחץ בקולה.
קיילי נעמדה מולנו וחיכתה איתנו.
ראינו את המונית מגיעה, הייתי במתח.
דלת המונית נפתחה כאילו ב'סלואו מושן' ומשם יצא נער עם טי-שרט שחורה וסקיני ג'ינס
ולידו ילדה עם חולצה סגולה וג׳ינס קצר,
הוא בא עם עוד מישהי?
אוקיי, זה די הפרק הראשון מבחינת העלילה...
אני פעם ראשונה כותבת ולקח לי הרבה זמן לכתוב את הפרק הזה כי לא ידעתי איך לכתוב בדיוק. מצטערת שהשארתי אתכם במתח! עוד מעט אני אעלה את הפרק הבא.
תצביעו ותגיבו 3>
YOU ARE READING
פנימיית "דולי"- Larry
Hayran Kurgu"היי, קוראים לי לואי. כשנולדתי הוריי לא רצו בי והביאו אותי לפנימייה "דולי", אני כאן מאז שאני זוכר את עצמי. כבר 17 שנה...." לואי הוא ילד פנימייה, שגרת חייו לא משתנה כמעט אף פעם אבל כיף לו בסך הכל, הוא לא מכיר משהו אחר. הוא נהנה עם חברו הטוב נייל שהכי...
